מוטי אסולין, סוכן ביטוח מוכר מאשדוד, החל לעבוד עם חברת "מנורה מבטחים" בשנת 2004. מספר שנים לאחר מכן הוא הקים סוכנות ביטוח בשם MSA וטיפל בלקוחות חדשים באמצעותה. הלקוחות הישנים המשיכו להיות מטופלים על ידו כסוכן יחיד. בתביעה שהגישה "מנורה" נגד אסולין ב-2014, היא טענה כי הסוכן נכנס לחובות כבדים והסתבך עם נושים מהשוק האפור ואלה השתלטו על הסוכנות שלו ומבריחים ממנה לקוחות.
התובעת סיפרה כי כחודש לפני הגשת התביעה אסולין העביר את כל מניותיו בסוכנות לאישה שהיא למעשה "מריונטה" המופעלת על ידי אחיינה וגורמים מטעמו. התובעת הוסיפה כי מאז העברת השליטה פועלים הגורמים השליליים להעברת כל תיק הלקוחות שלה בסוכנות לחברות ביטוח אחרות, באופן המסב לה ולמבוטחים נזקים עצומים. לדברי התובעת, זמן קצר לפני הגשת התביעה היא הודיעה לאסולין ולסוכנות הביטוח כי היא מבטלת את הסכמי ההתקשרות מולם.
בתביעה היא דרשה שבית המשפט יאסור על מוטי אסולין לבצע שינויים בתיקי הביטוח המטופלים על ידו, למסור עליהם מידע לצדדים שלישיים או להעבירם לחברות אחרות. היא ביקשה בנוסף לאסור עליו ליצור כל קשר עם המבוטחים.
אסולין הודה שמכר את זכויותיו בסוכנות לאותה אישה, ואישר שהיא ואנשים מטעמה פעלו להעברת המבוטחים לחברות ביטוח אחרות. בעלת הסוכנות העידה מצידה כי הסוכן הונה אותה והתברר לה כי הסוכנות רוקנה מכל תוכן. בפתח דיון ההוכחות הודיעה התובעת כי הסוכנות "סגורה", וכי מנורה לקחה על עצמה את הטיפול בכל המבוטחים שהגיעו דרכה והקימה לצורך כך מסגרת ייעודית, כך שטענותיה מופנות כלפי הסוכן בלבד.
השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי, ציין כי למעשה מרגע ביטול ההסכם בין התובעת לבין הסוכן הוא הפסיק להיות "שלוח" שלה וממילא לא יכול היה לבצע פעולות בתיקי הביטוח שבטיפולו או להעבירן לחברות אחרות. בנסיבות אלה, כתב השופט, לא היה צורך בכל "הסעדים הגורפים" שביקשה חברת "מנורה". השופט הבהיר כי מבחינה עקרונית, ניתוק הקשר שבין מבטח לבין סוכן ביטוח אינו מוביל לניתוק מוחלט של הקשר שבין סוכן הביטוח לבין המבוטח.
השופט הדגיש כי חובת הנאמנות של סוכן ביטוח כלפי לקוחותיו ממשיכה לחול גם אם הסכם ההתקשרות המקורי בינו לבין חברת הביטוח בוטל. לדבריו, כל עוד הלקוחות לא ניתקו עם הסוכן את הקשר, הוא מחויב לפעול לטובתם.
לדברי השופט, מכיוון שחובת הזהירות והנאמנות של הסוכן כלפי לקוחותיו לא הסתיימה, לא ניתן למנוע ממנו לשוחח עמם. "צריך לזכור שהלקוחות הגיעו למנורה דרכו, ולא ההיפך מכך", כתב השופט. השופט סיכם כי "ההסכמים שמנורה עשתה עם הסוכן, כמו גם האינטרס הלגיטימי שלה לשמור על אותם לקוחות, אינם צריכים לבוא על חשבון טובתם של הלקוחות".
בסיכומו של דבר השופט קיבל באופן חלקי את התביעה וקבע כי אסולין מנוע מלבצע שינויים בתיקי הלקוחות או להעביר מידע עליהם לצד שלישי, אך הוא יכול להמשיך להיות בקשר עם לקוחותיו אם הדבר "נדרש לשם מילוי תפקידו וחובת הנאמנות שלו כלפיהם".
