אייל מדני

החצר האחורית

ענת הייתה משתמשת ורוקדת, משתמשת ורוקדת, משתמשת ורוקדת…
ישנם דברים בחיים שאינם בחירה שלנו, אנחנו לא מחליטים מה יהיה שמנו ובטח לא לאלו הורים להיוולד. ישנם אנשים בעלי מזל גדול החיים חיים שלווים ורגועים, וישנם אחרים שפשוט נולדו לתוך גיהנום. הטראומות הקשות שליוו את אותם אנשים פגועים יצרו משקעים קשים שיילוו אותם כל חייהם, ובדרך כלל יסללו את הדרך למטה. מעטים הם בעלי הכוח הנפשי המסוגלים לקחת אחריות ושליטה לחייהם ולעצור בכל הכוח את כדור השלג הזה, רבים מהפגועים צונחים מטה לעיתים גם מבלי להיות מודעים לגודל הסכנה הטמונה בדרכם.

השבוע פגשתי בחורה שנולדה לתוך עולם אכזר, חיה בו תקופה לא מבוטלת, תוך שהיא מפזרת בתחנות החיים השונות את המשקעים והצלקות שאספה מעברה. אישיותה המיוחדת הביאו אותה לבנות עולם אחר סביבה ולצאת מהגועל בו חיה. הסמים שיחקו תפקיד מכובד בסיפורה והבריחה אליהם הייתה פתרון אידאלי אבל ענת (שם בדוי) ידעה דבר אחד, אם תיפול לסמים לא יהיה אף אחד שייתן לה יד ויעזור.

סיפורה הכואב של ענת מתחיל עם לידתה, כאשר אימה נפטרה במהלכה. כשהייתה ענת בת שבועיים, הועברה למשפחה מאמצת, שם חיה עד גיל שש. אחר כך עברה להתגורר עם אביה שהיה נשוי כבר לאישה אחרת. "כל יום שעבר בבית הזה היה סיוט", מספרת ענת. היא קיבלה מכות מאביה ומאימה החורגת, ובגיל 15 כשהצליחה להוכיח שהיא מוכה, יכלה לעזוב את הבית. ענת עברה ללמוד בפנימייה ומשם עברה לעיר הגדולה ת"א.

העיר הגדולה הייתה קטנה על ענת. מה שאנשים בגילה התחילו ללמוד, ענת כבר שכחה. היא חיה בת"א אצל זוג קשישים בהם טיפלה ויצאה עם גבר כבן שלושים כשהיא בת 17 בלבד. "אהבה ראשונה", כך היא מגדירה את הקשר הזה, הקשר שהביא את ההיכרות הראשונה של ענת עם הסם. השימוש בסמים הפך להיות הבריחה של ענת. מסלול מקוצר ופשוט, וכשהחומר לא היה מספק, עברה ענת להשתמש בכדורים, אקסטות וטריפים. הגיוס לצה"ל לא היה דף חדש ונקי עבור ענת. הדפים שלה היו מלוכלכים מהעבר ועליהם ציירה חלומות שכלל לא נראו בתוך הלכלוך הזה. ענת המשיכה לצרוך סמים במהלך כל שירותה הצבאי.

שותפיה היו חיילים ששרתו איתה בבסיס ונהגו לצאת איתה לבלות במועדונים ומסיבות אסיד. למזלה של ענת היא מצאה דרכים אחרות לברוח מהמציאות והייתה פורקת את הסבל והקושי בציור וכתיבה.
אחרי הצבא עזבה ענת את הארץ וטסה לארה"ב, ההתחלה הייתה קשה מאוד. ענת החלה לעבוד כדילרית באולמות קזינו, אבל הכסף לא היה מספיק כדי להסיר את איום החובות מעל ראשה של ענת. חברה שהכירה, הציעה לה "עבודה עם כסף טוב", חשפנית. בשביל ענת היה זה רעיון מצוין, היא מאוד אהבה לרקוד והייתה זקוקה מאוד לכסף, אבל לעמוד עירומה על במה, אכולה מעיניהם האכזריות של גברים המפשיטים את עורה במבטם, היה קשה עבורה. הפתרון היה מהיר וזמין, סמים. ענת הייתה משתמשת ורוקדת, משתמשת ורוקדת, משתמשת ורוקדת…

החיים חייכו לה באותה תקופה, גבר חדש נכנס לחייה, כסף לא היה חסר והכל היה נראה לה כל כך טוב. מסיבות הסמים היו חלק בלתי נפרד מחייה, ובשלב מסוים היו החיים כולם. ענת הייתה מכורה לכדורים. לא עבר זמן רב וחייה של ענת הפכו לגיהינום. כשרצתה לעזוב את הבחור איתו יצאה, הוא היכה אותה ואיים שיהרוג אותה. ענת איבדה שליטה. דבר אחד גרם לענת להתעורר, הודיעו לה שאחותה חולה בסרטן. ענת לקחה את עצמה וחזרה לארץ, סמים לא היו לה, רק ציורים סיפורים ושירים.

כיום, ענת מצאה את דרכה ושיקמה את עצמה. היא מתגוררת ועובדת בת"א, לא רוצה להיזכר אבל גם לא יכולה לשכוח. סיום הסיפור הזה יכול היה להיות מאוד לא נעים וטוב, אבל לפחות הפעם היה לענת קצת מזל, ועד שזה מגיע אז למה להתגרות בו?

שלכם!
אייל מדני

הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 או למייל: eyalmadani@walla.com
עורך ומגיש תוכנית הרדיו "החצר האחורית"
בכל יום ג', רשת ב' 95.5 fm שעה 22:00




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

השאכטה ששינתה את חיי

צוות האתר

שירה הבינה בדרך הקשה כי סופו של כל נרקומן הוא מוות

צוות האתר

החצר האחורית

צוות האתר