לא מעט נכתב בחודש האחרון על אסתי וינשטיין, חסידת גור לשעבר ששמה קץ לחייה וחשפה בספרה את ה"תקונעס" (תקנות) של חסידות גור המסוגרת. סיפורה הטרגי של אסתי הוא רק אחד מיני רבים: בנה של רחל, חברת החסידות שהתגרשה מבעלה, מתחתן בשבוע הקרוב, והאם הקשורה אל בנה בכל נימי נפשה לא הוזמנה לחתונה. רחל מצידה מקווה עדיין שבנה יתעשת ויזמין אותה לאירוע: "היא הלכה לסרק את הפאה, למרות שלא בטוח אם תגיע בכל זאת לאירוע שלא הוזמנה אליו".
בעלה לשעבר הודיע במסגרת הדיון בבית הדין כי רבני גור הם שעומדים מאחורי ההחלטה שלא להזמין את האם. בנה של רחל ככל הנראה נתון גם הוא ללחצים מטעם החסידות. "אני לא רוצה להיות קיימת ביום הזה, אני רוצה להיעלם", אמרה רחל למקורביה בעקבות הדיון. "אני רוצה להיות במקום אחר ושקט – לא ישנתי כל הלילה, אני כל הזמן בוכה".
האם הוסיפה כי "אין אמא שאוהבת את בנה כמו שאני אוהבת את בני". לדבריה, האשמה לקרע נובעת מאופי החסידות: "בגור אין גירושין והם נותנים לנשים להבין את זה". רחל נישאה לפני כ-30 שנה ליצחק, שניהם מחסידות גור. זמן קצר לאחר החתונה הבינה רחל שחיי הנישואין עם יצחק קשים ובלתי נסבלים, והיא שיתפה במצבה גורמים מטעם החסידות.
מאותו רגע, לדבריה, היא הופנתה על ידי רבנים בקהילה לעשרות מטפלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שונים: חלקם ניסו להביא את בני הזוג ל"שלום בית", וחלקם התבקשו לבחון האם רחל לוקה במחלות נפש שונות, רק משום שהיא ביקשה להתגרש. מאז נולדו להם שבעה ילדים ששלושה מהם קטינים, אך רחל לא ויתרה על הרצון שלה להתגרש מבעלה. לפני שנתיים וחצי אזרה אומץ והגישה בקשה לגירושין מבעלה בבית הדין הרבני: השניים התגוררו באותו בית אך לא תקשרו ביניהם במשך מספר שנים. רחל טענה כי ברגע שהיא הגישה את הבקשה, גורמים בחסידות גור באשדוד התערבו בבקשה ודרשו מהסובבים אותה לנתק את הקשר עמה. לדבריה, גם ילדיה הבוגרים, אחיה וקרובים אחרים התבקשו לשמור ממנה מרחק.
רחל נשארה מבודדת: היא המשיכה לגור בבית אחד עם ילדיה ועם יצחק, כאשר הם מתעלמים מנוכחותה. רחל אכלה לבד ארוחות שבת כאשר בחדר השני יצחק סעד עם הילדים, וגם אחיה סירבו לארח אותה כתוצאה מה"הוראה מגבוה". לא הייתה לרחל יכולת כלכלית לעזוב את הבית, ולכן נשארה להתגורר במקום שאותו הגדירה כגיהנום".
כשכבר לא יכלה רחל לשאת את בדידותה, פנתה ל"מרכז צדק לנשים" לעזרה משפטית, והם אלו שעזרו לה רק לפני חודשיים להשיג את הגט שייחלה לו. כעת עומדת בפני בית הדין תביעת משמורת ומזונות. לאחר שהחסידות הצליחה לטענתה לנתק את רחל מילדיה ולהביא את ילדיה הבוגרים שלא ליצור קשר עם אמם, כעת מבקש הבעל לקבל משמורת על הילדים הקטינים ולהגיע לחתונת בנה שהיא אוהבת ומתגעגעת אליו.
ניצן כספי שילוני, עו"ד ממרכז צדק לנשים, טענה כי "הממשק שבין דת ומדינה במדינת ישראל מכרסם פעמים רבות בזכויות אדם של נשים לשוויון וחירות". מרכז צדק לנשים, שהוקם על ידי ד"ר סוזן ווייס, היא עמותה העומדת בחזית המאבק למען שוויון וצדק עבור נשים במסגרת הדין הדתי, באמצעות מתודות מהמשפט האזרחי. המרכז מייצג עגונות, ממזרים וגרים בערכאות האזרחיות, בבתי הדין הרבניים ובבג"ץ.
"כך למשל אנחנו מגישות תביעות נזיקין נגד בעלים סרבני גט, וכן הגשנו עתירות לבג"ץ כנגד הרשימה השחורה של הממזרים שהמדינה מחזיקה בה, ועתירה כנגד ביטולי גיור", הוסיפה. "התפיסה היא כי על המדינה מוטלת האחריות להגן על זכויות אדם של נשים, גם כאשר בכף השניה של המאזניים נמצא הדין הדתי או שיקולים קואליציוניים שמחזקים את הדין הדתי".
