ש', צעירה בת 27 מאשדוד, פנתה לפני כשלוש שנים לרופא מומחה בתחום שאיבת השומן. "רציתי לשפר קצת את הפרופורציות שלי, את המראה העגלגל שיש לי בחלק התחתון של הגוף", היא מספרת, "פניתי ל-ע', רופא מומחה, והוא הסביר לי שמדובר בתיקון יחסית קל ושהתוצאות במקרה שלי יהיו מצוינות".
ש' עברה ניתוח לשאיבת שומן בהרדמה כללית. כמה שעות לאחר מכן שוחררה לביתה וקיבלה מהרופא מרשם לרכישת כדורי אנטיביוטיקה. "שבועיים לאחר הניתוח חזרתי לרופא לביקורת והוא אמר שיש לי נפיחויות וזה דבר מוכר וצפוי. הוא המליץ לי על עיסוי האזור ולחזור אליו למעקב בעוד כשלושה חודשים. הייתי בטוחה שהניתוח הצליח", נזכרת ש'.
אלא שנראה כי מצבורי השומן ועודפי העור לא הולכים לשום מקום. "אחרי 4 חודשים שוב הגעתי ל-ע' לביקורת, והוא אכן אמר לי שאני סובלת מעודפי שומן קלים. הוא הסביר לי שבמידה והעור לא יתכווץ ניתן לעשות ניתוח מתקן", מספרת ש'.
כחודש וחצי לאחר מכן הרופא התקשר ל-ש' וחשף בפניה שהתחיל ללמוד שיטה חדשה באמצעות מכשיר חדש לשאיבת שומן, שכולל המסת שומן באמצעות אולטרסאונד המסייע להתכווצות העור. "ע' הציע לי לבצע את הטיפול החדשני בסיוע של רופא נוסף. הוא סיפר לי שהוא בין היחידים בארץ יחד עם רופאה נוספת שמבצעים את הטיפול הייחודי הזה ושמדובר בשיטה בטוחה ומוצלחת", ציינה ש', "אמנם פחדתי לעבור עוד ניתוח, הייתה לי כבר טראומה מהניתוח הקודם, אבל החלטתי ללכת על זה והגעתי אליו יחד עם אימא שלי".
בדו"ח הרפואי נכתב בנוגע למצבה של ש': "כ-6 חודשים לאחר הניתוח, עדיין סובלת מעודפי עור ושומן קלים בירכיים החיצוניים. התכנית: ניתוח מתקן, שאיבת שומן עם אולטרסאונד על מנת להגביר את היכולת העור להתכווץ".
ע' הסביר ל-ש' את מהות הניתוח והבטיח להם שהפעם הוא יצליח ובעיית השומן בירכיים שנותרה לה תיפתר. לדבריה, הרופאים לא הסבירו לה את הסיבוכים והסיכונים שעלולים להתגלות במהלך הניתוח החדשני. "מה שכן הוסבר לי זה שמדובר בהליך פשוט וקל ושהתוצאה תהיה טובה יותר מהפעם הקודמת", אומרת ש'. "ע' אמר לי שלכל היותר אשתמש במשך שבועיים במחטבים ושיותר גרוע לא יהיה. האמנתי לו, לא ידעתי כמה גרוע זה יכול להיות. הבטיחו לי שהניתוח יהיה בהרדמה מקומית אבל זה לא קרה".
אלא שגם הניתוח המתקן נחל כישלון חרוץ לטענתה של ש'. היא הגיעה שוב למרפאה של ע' ובדו"ח הרפואי שכתב צוין: "כשבועיים לאחר הניתוח עדיין סובלת מנפיחות, שטפי דם ואי סדירות מקומית באזור הניתוח". "כבר איבדתי את האמון ברופאים", היא מודה. "הבנתי שהניתוח נכשל. הם הבטיחו ששטפי הדם יעברו אחרי חצי שנה והמליצו על עיסוי ואפילו שלחו לי קרם לשיפור מראה העור כדי למרוח וזה בכלל לא עזר".
ש' פנתה שוב ל-ע' וביקשה ממנו להזמין רופא מומחה שיבדוק אותה. לבסוף היא הגיעה למנהל המחלקה הכירורגית-פלסטית בבית החולים ברזילי, ד"ר אבי ויינברג, שבדק את ש' וקבע כי היא סובלת מכוויות וצלקות שכנראה לא יחלימו.
הרופאים מ' ו-ע' הציעו לה לעבור ניתוח מתקן נוסף שמטרתו להשתיל שומן באזורים הפגועים, כדי לשפר את מראה העור אך היא סירבה בתוקף. ש' פנתה למנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים 'שערי צדק', ד"ר יצחק טוכמן, שהתרשם שאכן נגרמו לה נזקי כוויות וצלקות.
באמצעות עו"ד אסי לביא-צוקרמן הגישה ש' תביעת רשלנות רפואית נגד שני הרופאים ע' ו-מ' לבית משפט השלום בהרצליה. לכתב התביעה צורפה חוות הדעת של פרופ' רפאל שפיר, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, שבדק את ש' ובחן לעומק את המסמכים הרפואיים בתיקה האישי ופסק כי אכן הרופאים הנתבעים התרשלו. הוא קבע לה נכות של 30 אחוז . לדבריו, כדי לתקן את הנזקים שנגרמו ל-ש' היא תצטרך לעבור שלושה ניתוחים שעלות כל אחד מהם יכול להסתכם בכ-35 אלף שקל.
"בעקבות ההמסה, בשאיבה המתקנת נותרה התובעת עם עיוותים קשים ביותר, שקעים ובליטות ושינויים בצבע העור, בעיקר באזור השקועים בעיקר בצד הירכיים… בלתי אפשרי לתקן את המעוות באופן מלא. ההבטחה כי לא יהיה גרוע יותר מאשר אחרי הניתוח הראשון התבדתה והמצב גרוע פי כמה", ציין פרופ' שפיר בחוות דעתו.
כתב התביעה מייחס רשלנות ומחדלים לרופאים הנתבעים, כאשר לא הסבירו ל-ש' על הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח ובכלל, פעלו באופן לא סביר, לא תכננו כראוי את שלבי הניתוח ופעלו בפזיזות אשר הובילה לכך שהיא סובלת מצלקות וכוויות בירכיה. "מאז הניתוחים אני לא יכולה ללכת לים ולבריכה, לא מסוגלת לחשוף את הגוף שלי. הרופאים גרמו לי עוגמת נפש, זה פגע בי גם מבחינה חברתית", טוענת ש' בתצהיר שהגישה לבית המשפט. הרופאים טרם הגישו כתב הגנה.
