מכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג, עולה כי באחד מימי החורף בשנת 2010, סוכך פרספקס שהונח על פרגולה בדירה בקומה השישית עף לרחוב. כאשר התובע, עובד נמל אשדוד- ביקש לפנות את הסוכך, ביחד עם שכן נוסף ועם בעלת הסוכך, לפתע, הגיעה רוח עזה אשר העיפה את הסוכך ובהמשך פגע הסוכך בתובע, העיפה אותו באוויר ביחד עם הסוכך והטיחה אותו בעוצמה ארצה.
כתוצאה מכך ו' פונה במצב קשה לבית חולים תל השומר כשהוא סובל מחבלות ודימום בראשו ומשבר בעצמות הפנים. רופאה נוירולוגית קבעה לו נכות בשיעור של 20%.
מומחה בהנדסת בטיחות קבע כי הסיכוך נבנה שלא על פי כללי המקצוע ואילו הסיכוך היה נבנה על פי היתר, לאחר שהוגשו לרשויות תכניות וחישובי עומסים, הסיכוך לא היה ניתק ממקומו. בא כוחו של הנפגע עו"ד דותן לינדנברג העוסק בנזקי גוף טען כי התרשלותן והתנהלותן של החברה ובעלת הדירה, הובילה לניתוקו של הסוכך מהפרגולה. מאותו הרגע, הסוכך החל להוות סכנה לציבור בכלל ולתובע בפרט ואילו היה הסוכך מחושב ומותקן כהלכה לעניין עומס הרוח, הוא לא היה ניתק ממקומו והתאונה הייתה נמנעת.
לפני התאונה ו', עובד נמל אשדוד היה אדם פעיל וחיוני, איש עבודה חרוץ ומסור. כתוצאה מהתאונה הנפגע נעדר חודש מהעבודה ולא יוכל להשביח שכרו או לעבוד בכל עבודה אחרת הדורשת מאמץ. העובד שנחלץ לעזרת שכנתו בבניין ונפגע קשות מבקש לקבל פיצוי של כמיליון וחצי ₪ בגין הפסדי שכר, פנסיה וזכויות, כאב וסבל, עזרת צד ג' , הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה.
מפרק חברת הפרגולות והשכנה מבקשים לדחות התביעה על הסף וטוענים בין היתר כי באותו יום שררו סופות עזות שגרמו לנזקים רבים ולכן מדובר בכוח עליון. בנוסף הם טוענים כי אין קשר סיבתי בין האירוע הראשון בו הסוכך הועף מהמרפסת וכתוצאה מכך לא נגרם כל נזק, לבין האירוע השני כשעמד מרצונו על הסוכך ולמרות מזג האוויר, הסתכן מרצון לסייע.
