ביום שני האחרון נכחתי בדיון פוליטי ער ומעניין בין מספר דמויות מרכזיות באשדוד, אחת מהן היא ג'קי בן זקן (אחד מהבעלים של עיתון "המגזין"). בזמן שחלק מהדמויות הבכירות עסקו בסוגיה במי הם מתכוונים לתמוך בבחירות לכנסת ה-20, שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, בן זקן לקח את הדיון לכיוון מעניין מאוד, שגרם לרוב היושבים סביב השולחן לבצע חשיבה מחודשת עבור מי כדאי להפקיד את קולם ביום שלישי.
בן זקן אומר בצורה ברורה שאומנם יש בעיות בוערות מאוד במדינה שלנו, החל בתחום הביטחוני (האיום האיראני, השבריריות במצב הביטחוני בעזה, הסכנה מהתלקחות בצפון), דרך הנושאים המדיניים (המשבר מול ארצות הברית, הניסיונות באו"ם לאשר הקמת מדינה פלשתינית) וכלה בנושאים הכלכליים-חברתיים (מצוקת הדיור, יוקר המחייה, העוני ההולך וגובר). עם זאת, בן זקן ציין כי לאף אחד מהפוליטיקאים במדינה שלנו אין יכולת לטפל בבעיות הבוערות הללו, לא בגלל שהם לא מוכשרים מספיק, אלא בגלל בעיית המשילות בארץ הקודש. מבחינה עובדתית אף ממשלה לא הצליחה לאורך השנים האחרונות לסגור קדנציה שלמה של ארבע שנים, אפילו לא התקרבה לכך. "אם לא יהיה שינוי דרמטי, ברור לכולנו שעוד שנה ו-10 חודשים שוב ניגש לקלפיות", אמר בן זקן באותו דיון.
"אז מה עושים?", שאל אחד הנוכחים בחדר בחצי ייאוש. בן זקן לא מצמץ וסיפק לו את התשובה הבאה: "רק ממשלת אחדות תשנה את המצב במדינה שלנו. ברגע שבעיית המשילות תיפתר, יהיה אפשר לפתור את כל הבעיות לאורך זמן. ממשלה שיודעת שיש לה מנדט לתפקד ארבע שנים מלאות, מבלי לחשוש שמפלגה קטנה תהיה מסוגלת לגרום לתוהו ובוהו פוליטי רק בגלל שהיא לא קיבלה דרישה מינורית, אז יהיה ניתן לטפל בבעיות הביטחוניות, המדיניות וכמובן הכלכליות-חברתיות. יאיר לפיד טוען שלא נתנו לו להשלים את המהלכים שלו להבריא את המשק, ולמרות שאני לא אוהב חלק מהדברים שהוא הוביל, אני מסכים איתו שלא ניתן לבצע שום מהלך דרמטי בשנה ו-10 חודשים. יתרה מכך, גם אם משה כחלון יישב במשרד האוצר, בממשלה צרה המתפקדת תחת איום תמידי לקרוס ולגשת לבחירות, הוא לא יוכל לבצע שום שינוי מהותי בנושאים עליהם הוא מדבר".
בן זקן עצר לשנייה ואז הסביר מה צריך להיות כדי שהמצב ישתנה: "במדינה שלנו אין שני גושים גדולים, כמו למשל בארצות הברית עם הדמוקרטים והרפובליקנים, ומכאן נוצרת הבעיה המרכזית. איך פותרים את הבעיה? או דרך שינוי שיטת הממשל, מה שלא יקרה בשנים הקרובות בגלל הקונסטלציה הפוליטית הידועה, או ממשלת אחדות לאומית, ורק אדם אחד יכול להיות הדבק בין שתי הקצוות, אחד כזה שאין לו שאיפות פוליטיות להיות ראש ממשלה, קוראים לו אריה דרעי.
הוא כבר הוכיח בעבר כשר הפנים שיש לו יכולת ליצור דיאלוג חיובי עם ערביי ישראל, יש לו חיבור טוב לשמאל, כאשר אחד החברים הכי טובים שלו הוא חיים רמון. אריה אהוב מאוד גם בצד הימני של המפה הפוליטית, ואיווט ליברמן נחשב אף הוא לחברו הקרוב מזה שנים. אריה ידוע כמתון מאוד בדעותיו המדיניות. הוא לא בנט מצד אחד ולא מרצ מצד שני, הוא כן בעד הידברות, בעד דיאלוג. הוא אומנם בעד שמירה על המקומות הקדושים בכל משא ומתן, לשמור על רוב חלקי ארץ ישראל, אך מצד שני מוכן גם לוויתורים והוכיח זאת בעבר. אם ש"ס תהיה חזקה ואריה דרעי יגיע לשולחן המשא ומתן עם נדוניה פוליטית משמעותית, הוא יוכל להוביל לחיבור בין הקצוות הפוליטיות ולממשלת אחדות לאומית. במצב שכזה כולנו נרוויח ואז יהיה אפשר להניע את המערכות ולתת להן לעבוד בתפוקה מלאה".
אני חייב להודות שרוב יושבי החדר הסכימו לחלוטין עם התיאוריה של ג'קי בן זקן, והודו שהשיחה זו גרמה להם חשיבה מחודשת עבור מי להצביע. מה שבטוח, אני באופן אישי מתכוון להצביע עבור אריה דרעי ביום שלישי…
שבת שלום!
