גדול מהחיים!

עוד כשהיה עובר בבטן זיהו הרופאים כי לירן לוק יוולד עם מוגבלות, והמליצו לאמו לילך לעבור הפלה. "הם אמרו לי: 'את צעירה, זה הריון ראשון, יהיו אחרים, אבל אני אמרתי שזו החלטה של בורא עולם", היא מספרת. בימים אלה, רגע לפני חגיגות יום הולדת 23, הוא מסיים שירות התנדבותי בצה"ל במסגרת תוכנית "גדולים במדים". ביום העצמאות הוא נבחר למצטיין פיקוד העורף, ובטקס רב משתתפים הוענק לו אות ההצטיינות על ידי אלוף הפיקוד יואל סטריק. "פעם ראשונה שדבר כזה קורה להם, וזה קורה עם הבן שלי", אומרת בגאווה האם לילך
גדול מהחיים!

כשלילך לוק הייתה בת 17 וחצי, נשואה טרייה הנושאת ברחמה את בנה הבכור, בישרו לה הרופאים כי גילו מום רפואי בעובר, והמליצו לה לעבור הפלה. היא הייתה אז בחודש הרביעי להריונה. לילך סירבה. "כל הרופאים אמרו לי להפיל", היא מספרת, "אמרו לי 'תפילי, את צעירה, תביאי אחר', ואני אמרתי שהוא יבוא לעולם, ואם בורא עולם רוצה, הוא ייקח אותו. גם אני וגם הגרוש שלי התעקשנו להשאיר אותו. כשהוא נולד הוא עבר ניתוח לניקוז שק נוזלים מאחורי הראש, ובעזרת השם הניתוח הצליח, והתחלתי לגדל אותו".
לירן התחיל ללכת רק בגיל ארבע, הוא חירש באוזן אחת, ומוגדר כבעל פיגור קל-בינוני. בימים אלה מסיים לירן (23) שירות התנדבותי בן חמש שנים במחנה פיקוד העורף ברמלה, במסגרת תוכנית "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד". לרגל יום העצמאות ה-68 של ישראל נבחר לירן להיות מצטיין פיקוד העורף. בטקס רב משתתפים הוענק לו אות ההצטיינות על ידי אלוף פיקוד העורף יואל סטריק, שלא הסתיר את התרגשותו והעניק לו חיבוק חם.

לילך, כיצד נודעה לך האפשרות שלירן ישרת בצה"ל?
"לקראת גיל 18 לירן קיבל פטור משירות צבאי. פניתי אל העובדת הסוציאלית, ואמרתי שנכון שהוא קיבל פטור כי הוא מוגבל, אבל זהו? הוא סיים ללמוד ב'עלומים' ומה עכשיו? לא חברים, לא יציאות. דרשתי לחפש לו משהו אחר, ושאלתי האם יש פרויקט התנדבותי. היא אמרה שכרגע אין, אבל היא תיידע אותי, ואחרי חודשיים היא התקשרה, אמרה שיש תכנית ושאבוא ואקח טפסים. באותו היום הגעתי, והתקשרתי למפקד אריאל אלמוג. סיפרתי לו על לירן, והוא שאל אם נוכל להגיע לראיון. למחרת נסענו לפיקוד העורף ברמלה, המפקד אריאל התרשם, וכבר באותו הערב נתן תשובה חיובית. 'מהיום אני אבא ואימא שלו והוא עולה על מדים', הוא אמר. למחרת לירן התחיל את התנדבות".

"המפקד אריאל" הוא סא"ל במיל' אריאל אלמוג, מייסד ויו"ר תוכנית "גדולים במדים", שהיה אז מפקד מחנה פיקוד העורף ברמלה. וכך, באוגוסט 2010 עלה לירן על מדי צה"ל, ושירת בתפקיד אחראי במחסני החירום של פיקוד העורף. "גדולים במדים" הוא פרויקט ייחודי של גיוס צעירים מוגבלים לצה"ל. תחת הכותרת "מגשימים חלום – מתגייסים לצה"ל" מתגייסים צעירים עם צרכים מיוחדים לשירות התנדבותי. השירות, הנעשה בסביבה תומכת ומסייעת, נמשך כשלוש שנים, במהלכן מתגוררים המתנדבים בדיור מוגן בקהילה. המתנדבים נקלטים בבסיס ומשתלבים כחלק מכוח האדם במגוון תפקידים כגון: הכנת ערכות מגן, עבודה בימ"חים, שק"ם, בית דפוס, מטבח, מגרסה ועוד. בסיום יום העבודה, המתנדבים מוסעים להוסטל, הנמצא בקרבת הבסיס ומאויש בצוות של מטפלים מקצועיים ומוסמכים, כנדרש על פי הקריטריונים של משרד הרווחה. בהוסטל נבנות למתנדבים תכניות פרטניות לקידום אישי ותכניות התערבות בקבוצה, במגוון נושאים חברתיים טיפוליים. התכנית פועלת ביוזמת משרד הרווחה – האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) והאגף לשירותי רווחה ושיקום, בשיתוף עם בסיסי צה"ל.

כידוע, גיוס לצה"ל מהווה חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית ומפתח לשילוב נורמטיבי ומלא בחברה. השאיפה להיות אזרח תורם, אשר מסייע בהגנה על המדינה, משותפת למרבית בני הנוער בארץ ובכך אין שונים צעירים בעלי מגבלה, מצעירים אחרים בחברה. על כן, מהווה גיל הגיוס נקודת משבר רגישה ביותר לבעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם, אשר מקבלים פטור משירות צבאי בשל מגבלותיהם. תחושת החריגות, המאפיינת את מסלול חייהם של בעלי הצרכים המיוחדים, רק מתעצמת וגדלה נוכח אי-גיוסם תחושת השייכות והיכולת להרגיש "שווה בן שווים" ולתרום למדינה מאפשרת למתגייסים תהליך פנימי של קידום אישי, עצמאות וחיזוק הדימוי העצמי, שאין דומה להם. גם עבור משפחות הבוגרים מהווה הגיוס מעין חותמת הצלחה. הורי הבוגרים מלאי תחושה של גאווה, אושר ותחושה כי חלומם התגשם באמצעות תהליך זה.

מה התכניות של לירן לאחר סיום השירות?
"אחרי חג שבועות הוא משתחרר, יוצא לאזרחות, ועובר לעבוד בנס ציונה. זה בהמשך לתכנית. הוא ממשיך לגור בהוסטל בלוד, והוא ממשיך באותה שגרה עם אריאל. הוא התנדב במשך חמש שנים, ולפני שנה חשבתי להוציא אותו, אבל המפקד אמר 'תעשי לילד עוול, יש לו שם חברים, שגרה', ובאמת זה יצא רק לטובה".

לפני כעשור עברה המשפחה לאשדוד. ללירן עוד אח ושתי אחיות, והמשפחה עוטפת אותו באהבה. "עשינו לו את הברית הכי גדולה, את חגיגת בר המצווה הכי מפוארת", היא אומרת, "כשהקרינו את קליפ בר המצווה שצילמנו בים עם אחותו גם המלצרים בכו". ממגוריו בהוסטל בלוד מגיע לירן הביתה לאשדוד פעם בשבועיים בסוף השבוע. "לירן אוהב מחשב, ים, מוזיקה, אוהב לשמוע טראנסים וללכת למשחקי כדורגל עם אבא שלו", מספרת לילך. במהלך השנים הוריו התגרשו, אביו נישא מחדש ויש לו ילד נוסף. לילך אומרת כי לירן נמצא בקשרים טובים עם האב. "הגרוש נותן לו את מלוא תשומת הלב, וכשלירן חוזר הביתה דבר ראשון זה להתקשר לאבא שלו, והוא מאוד אוהב את הבן שלו".

מה תרם השירות הצבאי ללירן?
"הוא נפתח יותר. פעם הוא היה סגור, ממעט לדבר. היום הוא יותר מדבר, וגם מבחינה התפתחותית השירות תרם. הוא יותר אחראי ויש לו חברים הוא הולך איתם לבריכה, לקניון, הילד פורח. יש לו חבר טוב בשם משה, גם הוא דייר בהוסטל. הוא היו ביחד בבסיס, וגם בבית לא מפרידים ביניהם".

איך עבר הטקס?
"לירן מאוד התרגש. הוא עלה איתי לבמה, קיבל תעודה, וכולם שיבחו אותו. פעם ראשונה שדבר כזה קורה להם, וזה קורה עם הבן שלי. אסור לאבד תקווה, הילדים האלה הם מלאכים של אלוהים, ילדים של אלוהים".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך