מסתבר שרק התערבות של עורכי דין יכולה לחלץ את האזרח הקטן מהמלתעות של הבנקים הגדולים, שחלקם לא מרחמים על אלה שהסתבכו כלכלית, רק בגלל שלא יכלו לעמוד בהחזר התשלומים בשל בעיות אישיות קשות.
זהו הסיפור הלא פשוט של אורנה, אישה קשת יום, שנטלה הלוואה על סך 20 אלף שקל לפני 15 שנה, אך בדיוק פוטרה מעבודתה, נכנסה למערבולת כספית גדולה ולא יכלה לעמוד בהחזר החודשי של ההלוואה. לאחר מספר שיחות מול הבנק, אורנה שילמה באמצעות ההוצאה לפועל במשך שנים ארוכות סכום של 40 אלף שקל, והייתה בטוחה כי היא רואה את האור בקצה המנהרה, אך מסתבר שהחוב רק טפח, הריביות רק צמחו, עד לסכום אסטרונומי של 650 אלף שקל. פשוט בלתי נתפס.
אורנה הייתה מיואשת באותם ימים ואמרה לבני משפחה כי אם הבעיה לא תגיע לידי פיתרון הוא תשים קץ לחייה. "אני עייפה מהמאבק הזה, אני מרימה ידיים, בסוף אני אתאבד", היא אמרה בקול חנוק מדמעות.
חברה קרובה של אורנה פנתה לעו"ד מרק גלר, וביקשה ממנו שיעזור לה. עו"ד גלר הבין את המצוקה הגדולה של האישה ופעל באופן מיידי. "זה פשוט בלתי נתפס כיצד ההתנהלות הכלכלית-משפטית הדורסנית של הבנקים, עורכי הדין ומערכת ההוצאה לפועל, גורמת לשקיעתם של ישראלים תמימים למצב של חיים בעוני, מחסור והרבה פחד", אומר עו"ד גלר.
עו"ד גלר החל לעבוד סביב השעון כדי לסייע לאורנה, ואמר בצורה ברורה: "לא הבנו איך סיפורים מהסוג הזה לא מדליקים נורות אדומות במערכות המחשב של הבנקים. מערכות שיודעות להתריע בפני הפקיד על כל חריגה בחשבונו של בעל החשבון. מערכות אלה ואף מערכות ההוצאה לפועל ואפילו תוכנות ניהול המשרד אצל עורכי הדין, לא מתריעות על מצבים אבסורדים כגון אלה. האמת היא שכן הבנו. לכולם זה מתאים שהדברים יתנהלו כך. שהריביות המטורפות ישתוללו להן, שהחובות ילכו ויצמחו. כי מה אכפת לו לעורך הדין שכבר מזמן לא עושה שום דבר בתיק ההוצאה לפועל של אורנה, אם הוא ימשיך ויקבל את חלקו במשך שנים. מבחינתו זו עוד הוראת קבע המרפדת את חשבון הבנק שלו. ולבנק? גם לא זה לא ממש אכפת זה אפילו טוב לו בספרים ובדיווחים. ומה עם רשות האכיפה והגבייה? היא הרי מקבלת את הנתח שלה. והמפקח על הבנקים. טוב, גם עליו יש לנו מה להגיד. הוא לא מפקח על מה שהוא לא יודע. ואם הוא לא יודע אז הוא לא מפקח. אבסורד בהתגלמותו".
"אורנה הייתה צריכה לשלם אפס שקלים לבנק"
עו"ד גלר הוסיף ואמר: "התחלנו לעבוד, זה לא היה פשוט. די הרבה לחצים ונדנודים. לא מכבר הגיעה תשובה וכך נאמר בה: 'בבירור שערכנו עמם נמסר לנו, כי לפנים משורת הדין, הם ייאותו להפטירה מהחוב הפסוק, תמורת תשלום בסך 15,000 שקל, סכום הנמוך משמעותית מגובה החוב'. כן, בתוך מספר חודשים התכווצו להם 650 אלף שקל ל-15 אלף שקל. אבל למה? למה בכלל עוד צריך לשלם. כשסיפרנו לאורנה, שכמובן אין בידיה 15 אלף שקל פנויים לתשלום, היא פרצה בבכי. בבכי על כך שסוף סוף מישהו הקשיב לה והסכים להפחית את החוב הבלתי הגיוני שהוטל עליה, ובפעם השנייה שבכתה מהפחד על איך תוכל להשיג סכום שכזה ומה יקרה אם לא תצליח. אנחנו התרגשנו קצת פחות. אנחנו חושבים שהסכום אותו דורש היום הבנק גם הוא מופרז. זה נכון, הבנק מודה שמשהו כאן לא בסדר, אנחנו אפילו מוכנים לקבל את זה שההסכמה שלו לסגור את החוב היא "לפנים משורת הדין". אבל בואו נוריד את שורת הדין לסכום נמוך יותר. נגיד, אפס שקלים. למה? כי אורנה כבר שילמה 40 אלף שקל על ההלוואה שנטלה, היא כבר 15 שנה נמצאת במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת לפתוח דף חדש בחייה. מגיע לה".
אורנה היא רק דוגמא אחת לאינספור מקרים אחרים, דומים להפליא. מדובר בעשרות אלפי ישראלים ישרי לב שנקלעו למה שמכנים היום במשרד האוצר ל"תקלה כלכלית". תקלות אפשר לתקן, לא צריך להפוך אותן לחיים שלמים של מצוקה עוני ופחד.
לאחרונה סיימה ועדת החוקה של הכנסת, לאשר את החוק בדבר הפטר מחובות בהוצאה לפועל. בארגונים שמסייעים לאוכלוסיה החלשה מברכים על ההחלטה: "אנחנו מאוד בעד החוק הזה, ואנחנו גם בעד להפחית את הריביות הנגבות בהוצאה לפועל ולהפחית משמעותית את שכר הטרחה של עורכי הדין. לזה קוראים צדק חברתי וכלכלי. אם החוק הזה כבר היה קיים, הרי שאורנה כבר מזמן הייתה מאחורי החוב שהיה נמחק".
