בני משפחת ויינגוט סיימו אתמול (ראשון) את ימי השבעה על הבן האהוב אליה, שנפטר בנסיבות בלתי נתפסות, לאחר שנשכח ברכב המשפחתי במשך שלוש שעות. אב המשפחה יעקב (קובי) נסע הבוקר לכנסת כדי להשמיע את דבריו הכואבים בפני ועדה מיוחדת בכנסת, שדנה בדרכים למציאת פתרון לתופעה הכואבת של ילדים הנשכחים ברכב. חברי הוועדה התרגשו מאוד, חלקם אף הזילו דמעה, בזמן שהאב סיפר את הטרגדיה האישית שעבר.
האם אודיה לא מצליחה להתאושש ולעכל את המוות של הבן האהוב, ופרסמה הבוקר פוסט כואב וקשה: "אלוקים שלי, אבא שבשמיים, אבא רחמן שלי… מקבלת אני על עצמי לא להרהר יותר. לא לשאול ולא לנסות להבין. נסתרות הן דרכיך. כולך חסד ורחמים, טוב ומיטיב לכל. ברגעים הקשים שלי ניסיתי להיאחז במשהו, ולו הקלוש ביותר כדי לא לאבד את שפיותי, כדי להצליח לשרוד עוד יום. הכאב צף כל שבריר ושבריר, אין מזור אין תרופה אין נחמה. הלב שלי כרסיסים! אני לא אני. אילולי האמונה התמימה שבך. אליה שלי!! אתה יודע?! גרמת להתחזקות עצומה לאהבת אחים מעין כמוה לאיחוד עצום לזעזוע, והמון המון דמעות וכאב, נתת לי/לנו להבין שזכינו להיות במחיצתך שנה ושלושה חודשים. זכינו! צדיק של אמא עד עכשיו עשיתי הכל בשבילך, הכל. מתחננת ממך, מעכשיו הגיע הזמן שלך לשמור עלי, לשמור על עם ישראל שלא יראה צער ולא בכי! לעד! בבקשה ממך אליה שלי… תתחנן לפני בורא עולם, תדרוש ותבקש לביאת משיח.. כבר אין בנו כח! אין! תהיה מליץ טוב בעדינו, תתחנן בשבילנו לגאולה.
אליה שלי, הכאב והצער שהשארת מאחריך בלתי ניתן לתיאור. זעזעת את כל עם ישראל. בבקשה!!! תרעיד את כסא הכבוד! יש לך את הכח. אין לי ספק בעניין!! אני רוצה משיח… אני רוצה אותך איתי! החיוך הכובש שלך מלווה אותי תמיד…
השובבות שלך נמצאת בכל פינה בבית ולא מעכלת שלא עוד. אני אוהבת אותך אוצר שלי! אוהבת, מתגעגעת, מדמיינת אותך תמיד… אתה החיים שלי!
תשמור עלינו אליה.. יש לך את הכח! ביקשתי מכל אדם שפגשתי ללמוד, להתפלל, לברך לעילוי נשמתך ואני בוודאות יודעת שזה מתנות שנשלחות לך ישירות לשמיים! אני בטוחה שטוב לך מלאך שלי.. והכי שמחה בשבילך! מחכה ליום שניפגש ואראה שוב את הגומות הממיסות שלך ואחבק אותך בכל הכח! אוהבים אותך הכי בעולם, אבא ואמא אוראלי אבי ואוריה… אין לנו מילים להודות לכל עם ישראל שהגיע ותמך, ועזר והקשיב ונתן את כל כולו בשבילנו! אין על העם שלנו!! בטוחה שאליה רואה את האחדות הזו וזה עושה לו טוב! בואו נשמור על האחדות הזו, שלא נראה עוד צער לעד".