אחרי שנחשפים לרשימה חלקית משלל הישגיו ופעולותיו של עו"ד אלי נכט (32), לא נותר אלא להישאר פעורי פה. מה שהספיק לעשות הבחור הצעיר הזה, ששנות עשייה רבות עוד לפניו, מעורר הערכה ואת השאלה הבלתי נמנעת מתי הוא מספיק לישון? למי שמעורה בפוליטיקה המקומית והארצית מוכר עו"ד נכט בזכות פעילותו כנציג מטעם העולים יוצאי ברית המועצות בפורומים ציבוריים שונים, אבל מלבד היותו בעלים של משרד עורכי דין, נכט פועל בזירה הבינלאומית, נפגש, מייעץ ומתווך בין מנהיגים, אנשי עסקים וראשי ארגונים ברחבי העולם והכל מתוך מטרה ציונית.
בין תפקידיו ותאריו ניתן למנות את היותו יו"ר התאחדות הצעירים בישראל, עמותה העוסקת בפרויקטים בעלי פן סוציאלי חברתי, וכן בפעילות ציבורית החותרת למעורבת חברתית בקרב הדור הצעיר. הוא מרצה בקורס להכשרת עוזרים פרלמנטריים במרכז הישראלי להכשרה פוליטית, עומד בראש "הלובי להעצמת ישראל", שמטרתו לבנות גשרים בין ישראל ובין נוצרים אוונגליסטים ברחבי העולם, ונכח כבר שלוש פעמים בארוחת הבוקר שעורך נשיא ארה"ב במסגרת האירוע המסורתי המתקיים זה 64 שנים ומוקדש לתפילה לשלום העולם.
עו"ד נכט זכה בעיטור מטעם אוקראינה על תרומתו המשמעותית ליחסים הדיפלומטיים עם הממשלה בקייב, עיטור שזכו לקבל גם נשיא קזחסטן ושגריר סומליה. בארץ הוא קיבל את אות ההוקרה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לנוכח פעילותו בבית הנבחרים כדי לקדם את המאבק בקטל בדרכים. באמתחתו תמצאו מכתב תודה ממשרד החוץ על סיועו לתיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי" להעלות את ההצגה "הכיתה שלנו", במסע הופעות במקדוניה, אלבניה, מונטנגרו וסרביה. מדובר במחזה ראשון מסוגו שעוסק בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומתמודד עם היחסים הסבוכים בין היהודים לפולנים.
בחודשים האחרונים הוא פרסם מאמר ראשון בוושינגטון פוסט, הרצה למדריכי "תגלית", נפגש עם מנכ"לי מועצות אזוריות בגליל לקראת הבאתם של אנשי עסקים ומשקיעים, השתתף בכנס עסקים עם ראש ממשלת מקדוניה ושרי החוץ וההשקעות שלה, ביקר אצל מושל סטאלינגרד, השתתף באירוע למען ניצולי שואה ווטרנים, נפגש עם שגרירה החדש של רוסיה בישראל, היה בכנסת עם משלחת של 40 אנשי עסקים בכירים מסין שבאו להשקיע בישראל, חתם על הסכם הבנות להבאת טכנולוגיות ישראליות לייצור מכונות חשמליות לסין, חילק יחד עם נציגי קרן סיוע מארה"ב כרטיסים שנטענו בכסף לנזקקים בדימונה, נפגש עם ראש עיריית ירושלים ולחוד עם ראש עיריית טבריה וזו רק רשימה חלקית. ההישג החדש שלו הוא קבלת מינוי כנציג הוועדה הבינלאומית להגנה לזכויות אדם, תפקיד המקנה לו דרכון דיפלומטי.
העלייה לארץ והנס הרפואי
נכט, יליד אוקראינה, עלה ארצה עם הוריו כשהיה בן שמונה. הוא למד באשדוד, ובגיל חטיבת הביניים עבר ללמוד בבית הספר יוהנה ז'בוטינסקי, בבאר יעקב. הוא אובחן כמחונן ובכיתה י' למד במקביל גם באוניברסיטה. כל זה נקטע כשהיה תלמיד י"א, וקיבל במהלך אימון כושר בביתו אירוע מוחי קשה. נכט אושפז למשך שנה בבית לווינשטיין ברעננה, ורכש מחדש מיומנויות בסיסיות. המתין לו תהליך שיקום ארוך, אך לאחריו הוא הוגדר כנס רפואי. הוא למד באוניברסיטת ת"א במקביל כלכלה ומשפטים, ואת ההתמחות עשה במחלקה המשפטית במשרד התקשורת אותו גם ייצג באותה תקופה בדיונים וועדת הכלכלה בכנסת. את התואר השני עשה במדעי המדינה. לפני הבחירות לרשויות המקומיות ב-2008, ניהל את מטה "אשדוד ביתנו". מספר חודשים אחר כך, לקראת הבחירות לכנסת, השתלב בניהול מטות "ישראל ביתנו" בערים הגדולות ברחבי הארץ. בשנת 2012 שימש נכט כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת הדרוזי חמד עמאר מרשימת "ישראל ביתנו". דרכו הוא התוודע לתנועה הנוצרית אוונגליסטית, ומאז הוא מהווה עבורם כתובת. בעקבות הניסיון הרב שצבר בניהול המטות המדוברים הוא עמד בבחירות האחרונות לכנסת, כאיש מקצוע, בראש מטה העולים של מפלגת "כולנו", בראשות משה כחלון.
כיום, כאמור, פועל נכט רבות בגזרה הבינלאומית. מה שהתחיל בעבודה בכנסת, המשיך לשיתוף פעולה פורה ומפרה עם משרד החוץ. נכט מוזמן לפורומים, נואם בפרלמנטים ברחבי העולם, מארח משלחות רשמיות, ומשמש יועץ של שגרירי אלבניה וסרביה בישראל. מלבד פעילויות רבות שעשה עם משרד החוץ במדינות הבלקן, כמו למשל, מימון שיקום בית העלמין במקדוניה ותערוכות צילום בין ישראל לסרביה, נכט פועל רבות במדינות בברית המועצות לשעבר, וייעץ לממשלת אבחזיה. "הרבה פעמים אני נמצא בצמתים של קבלת החלטות, ומכיוון שאני לא גורם רשמי, מותר לי לבקר, לעשות ולהגיד דברים שגוף רשמי מטעם המדינה לא יכול", הוא אומר. "למשל, הייתי בקוסובו אצל הנשיא. הם רוצים קשר עם ישראל, אבל לישראל אין יחסים דיפלומטיים עם קוסובו, והיא לא יכולה להכיר בה. אני הזמנתי ואירחתי את מי שהיה שר החוץ, הוא הגיע לכנסת, ואני הייתי שותף להתנהלות עם אותה מדינה. בעקבות הפעילות שלי נחשפתי להרבה מאוד ארגונים בינלאומיים, כולל הוועדה הבינלאומית שמסונפת לאו"ם. עברתי הכשרה במועצת אירופה, הופעתי בפרלמנט האירופאי, יש לי רקורד של פעילות בינלאומית. בחמש השנים האחרונות, הייתי בכל שנה ב-14 מדינות אחרות בממוצע. קוריאה, ארצות הברית, קנדה, כמעט בכל מדינות ברית המועצות, אנגליה, צרפת, בלגיה, גרמניה, פינלנד, סינגפור… חוץ מאפריקה נראה לי שהייתי ברוב העולם. קשה לי למנות את כל המדינות".
איך התקבלת לוועדה הבינלאומית לזכויות האדם?
"מי שהיה נציג הוועדה ברוסיה, הוא יהודי שעשה עלייה. כשהוא הגיע לארץ, הוא חשב שאם היה נציג במוסקבה, אז הוא יקבל מינוי כאן. אחרי שעלה לישראל, הוא הבין שעד שירכוש את השפה ויוכל לעבור מבחנים ולקבל רשיון ישראלי של עורך דין, יעברו שנים. יש לו עסק מצליח, משרד עורכי דין במוסקבה, והרבה מאוד קשרים באליטה ובפרלמנט. אחרי חצי שנה בארץ הוא חיפש על מי יוכל לסמוך שיימלא את התפקיד שלו. המליצו לו עלי, נפגשנו כמה פעמים, והוא המליץ עלי בפני הארגון. מדובר בארגון צרפתי, ושוחחנו ב'סקייפ' עם הממונים, התחלנו התנהלות פניית קשר, הם שלחו פולדר מסמכים ואני אמור לרשום את הנציגות בארץ.
דיברתי עם משרד החוץ שיכירו בפעילות הארגון, הוא לא היה פעילות במזרח התיכון בכלל כי מבחינתם זה מקום בעייתי. זוהי הנציגות ראשונה במזרח התיכון. הרעיון לראות את המקומות בהם ניתן לשפר את הפרות זכויות האדם, לסייע ללא תמורה. זו פעילות שאמורה לקדם בתחומי ממשל וחינוך, להעביר סוג של דיווח למועצה על הפעילות שמתרחשת, מה נעשה לצורך שיפור המצב בישראל. יש לנו כספים שמקדישים לצורך אירועים ופעילויות על מנת לקיים שוויון זכויות אדם, יש דיווחים, סקרים ונתונים מכל המדינות, ופעילויות קונקרטיות שהנציג ועובדיו מבצעים לצורך הנושא, ושוב אני מדגיש, ללא תמורה. אם יש מקרה, היכולת שלי להתערב נעשית ללא תמורה. אני אמור לאסוף צוות עובדים שיסייעו במשימה, ואני מתכוון להגיע לנושאים שלא הגיעו אליהם כל מיני ארגונים שמאלנים. אנסה להציג את האמיתות שיש. אשתי אמרה לי: 'אתה מבין שאם תיכנס כנציג לוועדה יגידו שאתה שמאלני עוכר ישראל', ועניתי לה שאני מבין, אבל מצד שני אם לא אקח את התפקיד יבוא באמת עוכר ישראל, ואז נפסיד. אני מעדיף לסבול מתדמית לא חיובית. כל הוועדות שקוראות לשמירה על זכויות אדם והארגונים שעוסקים בזה, עוסקים בגינוי ישראל. לצערי, השמאל בישראל ובאירופה ניכס לעצמו את צירוף המילים 'זכויות אדם'. מבחינתם יש להם מונופול, ואם אתה ימני אז אתה לא שומר על הזכויות".
"היהודים והנוצרים צריכים להתגבר על העבר"
"אני מנהל את השדולה הפרלמנטרית בכנסת להעצמת ישראל, שעוסקת הרבה ביחסי חוץ, ולוקח איתי לרוב הנסיעות חברי כנסת ולפעמים אנשי עסקים, עיתונאים וגורמים אחרים, במטרה לחזק את המעמד של ישראל בקרב הפוליטיקאים הנוצרים אוונגליסטים", אומר נכט. "יש בעולם 450 מיליון מאמינים כאלה, שהם תומכים פוטנציאלים. יש ביניהם פוליטיקאים, יש אנשי עסקים, ובעוד כשבועיים, ב-25 במאי, אני מארח פורום מנכ"לים מסין, משלחת של 40 איש. אקח אותם לכנסת, וגם לכנס עסקים שם יציגו בפניהם סטארטאפים וטכנולוגיות. הם רוצים להשקיע, הם מרגישים שבזה הם מברכים את ישראל, ובתנ"ך כתוב שמי שמברך את ישראל, יהיה מבורך". לנוצרים האוונגליסטים יש תפיסה החיובית כלפי הציונות וכלפי ישראל. האמונה שלהם במילה הכתובה בתנ"ך פירושה הכרה במחויבות של אלוהים לעם ישראל ולארץ ישראל. חזרת היהודים לישראל היא בעיני האוונגליסטים אחד השלבים לחזרתו של ישו המשיח ולגאולה.
אפשר לגחך על החזון ולהתווכח אם היעד הסופי בתכנית הגאולה תואם את האינטרסים של המדינה היהודית, אך בפועל כיום, האמונה האוונגליסטית מתורגמת לתמיכה פוליטית גדולה במדינת ישראל. לגישתם לש האוונגליסטים, העמים שכיבדו את היהודים ונתנו להם זכויות, שיגשגו. אלה שפגעו ביהודים – הידרדרו. בשנת 2005 איחד הכומר ג'ון הייגי קבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון "נוצרים מאוחדים למען ישראל". ארגון נוסף הפועל בישראל הוא הקרן לידידות, הקרן אוספת כספים מנוצרים אוונגליסטים ברחבי העולם ומשתמשת בהם כתרומות עבור נזקקים בישראל כגון חיילים בודדים, משפחות במצוקה, תושבי קו העימות וכדומה. גם במזרח אסיה, במדינות מוסלמיות, הינדיות ובודהיסטיות, הקהילה האוונגליסטית נמצאת בצמיחה. מיליוני נוצרים בסין מתפללים למען ישראל, ויש שרואים בכך סימן טוב להידוק יחסי ישראל עם סין. "אני באמת מאמין שאחרי יותר מ -2,000 שנה, היהדות והנצרות צריכה למצוא את הדרך לשיתוף פעולה ולהשאיר מאחורי את העבר לא הנוח שלהם תוך חיפוש אחר אחדות יחד למען עתיד טוב יותר", אומר נכט. "אני מייצג כמה קרנות גדולות שיש להן תרומות של עשרות ומאות מיליונים במטרה לעזור לנזקקים.
זו דרך נוספת לברך את ישראל. אני מנסה להביא עוד יותר תורמים וקרנות, ומה שהתחיל בעולם הנוצרי התגלגל למקומות אחרים, כמו קשר עם סגן נשיא קבוצה בסינגפור 'ראם גרופ' בתחום הביוטכנולוגיה. לא חיפשתי, זה קרה באופן טבעי, ובצורה כזו הגעתי לוועדה הבינלאומית שמאפשרת לפעול כאן בארץ מול כל הביקורת של העולם שאומרת שאנחנו מפרים זכויות אדם".
