רונית פנתה אלי ממש בדקה ה-90 ביום חמישי אחר הצהריים, כשכולם כבר מתארגנים לסוף השבוע וביקשה להיפגש דחוף במשרד. "הערב זה קורה", אמרה לי וחזרה על המשפט מספר פעמים. רונית, נשואה כשנתיים, מטפלת בתינוקת בת שנה ומתמודדת עם בעיות כלכליות של משכנתא ויוקר המחיה, ממש כמו אלפי זוגות צעירים שמתחילים את החיים.
היא החלה לחשוד בבעלה הצעיר מזה כמה חודשים. הבחור יוצא עם חברים כמעט כל יום חמישי וחוזר בשעות הקטנות של הלילה… סיפור ששמעתי כבר עשרות פעמים. בעיה נוספת הייתה העובדה כי בעלה שלט וניהל את העניינים הפיננסים, והיא לא הייתה יכולה למשוך כסף מחשבון הבנק מבלי שידע על זה, ולכן פנתה למשפחתה והשיגה סכום קטן שהספיק למכשיר מעקב בלבד ומצלמת כפתור (ועוד עזרה קטנה על חשבון הבית שנספר בהמשך). רונית לא הקשיבה לדבריי, והתעקשה כי מעקב אחר הרכב ישיגו את התוצאה. היא חתמה על הסכם עבודה, ונקבע שבשעה 21:00 צוות המתקינים יתמקם על הרכב. מאוחר יותר שלחה לי הודעה, ובה ביקשה שנתחיל בשעה 19:30, כדי שנספיק בזמן היציאה של בעלה.
19:30 הגיע ושני חברי הצוות התייצבנו במקום, שכונת מגורים חדשה בגן יבנה. רכב המשפחה חנה בדיוק במקום שצוין. 15 דקות לאחר ההתקנה, יצא הבעל, לבוש חולצה מכופתרת חגיגית, עלה לרכב, נסע ואנחנו בעקבותיו. בשל נסיעתו המטורפת הוא נעלם, אך תוך זמן קצר כבר מצאתי את עצמי במגרש חנייה חשוך באזור התעשייה הקלה באשדוד. הבחור שלנו הגיע למקום, כיבה את האורות וישב מספר דקות בחושך בפינה חשוכה של החניון. חושך אימים. דלת הרכב נפתחה והאור של פנים הרכב סנוור את המצלמה. הבחור יצא מהרכב, הגיע לרכב BMW מפואר בצבע לבן שחנה בחניון, הוציא מיכל תרסיס צבע ו… ריסס לגמרי את הרכב המפואר, ממש השחית אותו. מיד חזר בריצה לרכב ו"המריא" מהמקום. בזמן שלקח לי לחזור לרכב שלי ולצאת מאזור התעשייה, הבחור שלנו היה כבר בסיטי. הגיע לבית דירות, חנה את הרכב ונכנס לדירה בקומה השנייה, וכל זה התרחש בחצי שעה.
אין הרבה מה לעשות מלבד לשבת ולחכות עד שירד מהדירה. התקשרתי לרונית שישבה במתח ועדכנתי אותה במה שהתרחש על עכשיו. לדבריה רכב ה-BMW שייך לבוס של בעלה, וזה היה חיסול חשבונות… ועוד הוסיפה כי דיברה עם בעלה בטלפון והוא אמר לה שהוא נמצא בחוף הים עם חברים. כשעדכנתי אותה שבעלה נמצא בדירה בסיטי, סירבה להאמין ושאלה אותי שוב ושוב אם אני בטוח בזה.
לאחר כשעה יצא הבעל מהדירה יחד עם בחורה כשהם מחובקים, עלו לרכב ונסעו. ושוב, אנחנו משתדלים להיות בעקבותיו… הגענו לראשון לציון למתחם באזור התעשייה, הזוג ירד מהרכב ונכנס לבר סמוך. התארגנו לכניסה לבר. הרכבתי את מצלמת הכפתור הסמויה לחולצה, ולאחר כמה דקות, "עברנו" את הסלקציה ואנחנו בפנים. סריקה מהירה והזוג נראה יושב על הבר כשהם שותים אלכוהול, שמחים, מאושרים ומתגפפים. בדיוק מה שאני צריך… התיישבנו על הבר בדיוק מולם ונתתי למצלמה לעשות את שלה. שתינו, אכלנו, שילמנו ויצאנו מהמקום, ממהרים לרכב כדי להסתכל בתוצאת הצילום.
לשמחתי, מצאתי כי המצלמה עשתה את עבודתה נאמנה, כמו תמיד. סרטוני וידאו באיכויות כמו שרק אני אוהב. הצצתי בשעוני, זה די נדיר שבזמן קצר כל כך משיגים תוצאות כאלו חד משמעיות. זה לא קורה הרבה. זה עניין של מזל ותו לא.
לאחר כשנה פגשתי את רונית במקרה ברחוב. "אתה לא מאמין כמה עזרת לי", אמרה. "הוא הכחיש הכל בבית הדין וכשהוצאתי את התמונות המרשיעות, נשבר והודה". גם ההסכם גירושין נחתם מהר, הוסיפה בקריצה… הוא פחד שהבוס שלו ידע מי ריסס את רכב ה-BMW..
מבוסס על סיפור אמיתי, השמות בדויים כמובן.
באדיבות בילינט טכנולוגיות אשדוד 08-6900430 נייד 052-4733885
