אב גרוש, שאשתו מנהלת מערכת זוגית עם אישה אחרת, פנה לבית הדין הרבני, בבקשה לקבל את הילדים למשמורת מלאה, בתואנה שאשתו לסבית. לטענתו, אורח חיים זה משפיע על נפשם של הילדים ויכול לגרום להם בעיות נפשיות. הצדדים נישאו בשנת 2000, ולהם שלושה ילדים. לאחר 12 שנות נישואין הבעל פתח תביעה לשלום בית ולחלופין גירושין, והאישה פתחה תביעת גירושין. במהלך שנת 2013 הצדדים התגרשו בהסכמה. הבעל ביקש לפתוח את הדיון מחדש בעניין שינויי הסדרי ראייה ומשמורת הילדים לנוכח היחסים הזוגיים שהאם מנהלת עם אישה אחרת.
התנהגותו הסוטה של הבעל הובילה לגירושין
האישה טענה מנגד כי בעלה לשעבר הוא סוטה מין מוצהר, והסבירה כי הוא רוכש ומייצר מכשירים מעץ שיאפשרו לאנשים לדרוך עליו כדי להגיע לפורקן מיני. לאחר החתונה הוא ביקש ממנה לדרוך עליו, ולעשות דברים מוזרים נוספים, ומשלא נעתרה לבקשתו, הוא מצא פרטנרים אחרים למימוש תשוקותיו. לדברי האישה, נטיותיו המיניות והדרך שלו לפורקן המיני, גרמו למשבר הנישואין והביאו בסופו של דבר לגירושין. הבעל פגע בה והציב לה עובדה או שתקבל אותו כפי שהוא או שהבית התפרק. עקב כך כיום היא אינה יכולה להיות עם גברים, וחיה עם אישה אחרת כבת זוג לכל דבר. הילדים יודעים אודותיה ומבחינתם היא חברה רגילה ואינם רואים שום דבר אינטימי ביניהן. הבעל הודה במיוחס לו, אולם טען כי בעקבות טיפול נפשי, הבין כי כל עוד הדבר נעשה בהסכמה זו אינה סטייה, ואף הדגיש כי הדבר נעשה בחדרי חדרים וללא נוכחות הילדים. הבעל טען כי למרות שידע כי אשתו מנהלת מערכת חיים זוגית עם אישה אחרת, הוא עשה הכל כדי לנסות להביא לשלום בית, דבר שלא צלח בידו, ולאחר שהתגרשו, ביקש לפתוח את הדיון מחדש בעניין משמורת הילדים בתואנה שהיא לסבית.
האב הגיש את התביעה כדי להפחית את תשלום המזונות
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתסקירים ובחוות דעת של מומחה קליני שבחן את היחסים, הגיע בית הדין למסקנה כי הרצון של התובע לקבל את ילדיו למשמורתו, נובע אך ורק מהשיקול הכלכלי, כדי להוריד את סכום דמי המזונות או לבטלם, ולא ראיית טובת הילדים, ואף סבר כי אם האישה הייתה מוכנה להורדת המזונות או ביטולם, הוא כלל לא היה מגיש את התביעה.
בית הדין שקל בכובד ראש את בקשות ההורים בעניין קבלת המשמורת, כאשר עיקרון טובת הילדים עומד לנגד עיניו, והתרשם כי לשניהם קשר טוב ותקין עם הילדים והם נמצאו ראויים ומתאימים לשמש משמורנים, לכן המליץ על משמורת משותפת כשעיקר מקומם של הילדים אצל האם. בנסיבות אלו קבע בית הדין כי הסדרי הראייה ועניין המשמורת יישארו כפי שהיו עד היום. בנוסף, חייב את הצדדים לעשות הפרדה ברורה בין הליך הגירושין לבין ההורות המשותפת, ולא לערב את הילדים בסכסוך ביניהם כדי למנוע נזק בלתי הפיך מהילדים, ואף חייבם להימנע מההתנהגות המינית האמורה בפני הילדים.
