חכם סידי מקבל סיבובים חופשי, בדרך כלל באשמתי. אבל לפעמים זה נעשה על ידי אחרים, שעושים או לא עושים דברים. ככה אני. טוב, רע, זה אני. תרצו תאכלו לא תרצו אל תאכלו.
למה אני אומר את זה? כי הפעם את הסיבוב הביאה לי מרצה באוניברסיטת ת"א. לא בגלל משהו שהיא עשתה, אלא בגלל משהו שהיא לא עשתה, או נכון יותר לא הסכימה. אתם יושבים? היא לא הסכימה שבכיתה שלה… יונף דגל מדינת ישראל. עוד פעם, כי אולי לא הבנתם. היא, הגברת המרצה, לא הסכימה, התנגדה, שדגל ישראל, שזאת מדינתנו, יונף, יתנוסס אצלה בכיתה. כי זו התרסה!!!
חכם סידי חולה על מילים כאלה ורץ להביא את המילה המדויקת להתרסה. לא נגעתי: התרסה היא, יציאה נגד, הבעת מחאה, התנגדות.
אתם מבינים? מי שמניף את דגל המדינה, בכיתת לימוד בישראל, הוא מביע מחאה! התנגדות! שו מחאה ושו התנגדות? תגידו השתגענו? מה קורה לנו? הנפת דגל מדינת ישראל היא התרסה? היא ההתנגדות? שמישהו יתעורר ומהר.
הסיפור מרגיז יותר. אותה מרצה הראתה בכיתת הלימוד שלה מפת מדינת ישראל, בקווי 67', זאת אומרת, בלי רמת הגולן, בלי יהודה ושומרון והכי חשוב, בלי מזרח ירושלים, או במילה אחרת, חילקה את ירושלים. מילא שזה היה בארץ אחרת, אבל אצלנו? כאילו מה, אין גבול, הכל מותר? אחד מתלמידיה, קיבל סביבון בסגנון חכם סידי (למזלה חכם סידי לא למד אצלה…), והגיע לשיעור עם דגל ותלה אותו בכיתה. הגברת סירבה ללמד בטענה שזה מתריס. (עוד הפעם מתריס?).
בוודאי תגידו שהאוניברסיטה גיבתה את הסטודנט. אז זהו שלא. סגן דיקן האוניברסיטה ביקש ממנו… להסיר את דגל המדינה הזו, נו מה שמה, תזכירו לי, אהה ישראל. במקום להעיף את המרצה בבעיטת וואלה בחצי גובה, ביקשו מהסטודנט או לצאת או להוריד את הדגל כי הוא מפריע לשיעור. לדבריה, הוא הגזים כי הוא התעטף עם דגל ישראל ועוד בשיעור שלה. אותו שיעור שבו היא הציגה כזכור מפה של ישראל לפני ששת הימים. זה לא רק שיבוש עובדות היסטורי, זו אמירה, זו איך נקראת המילה הזו נו שכחתי… אהה התרסה. זו התרסה גברת מרצה.
לא היא מגזימה לדבריהם, הוא מגזים. הוא שהעז לבוא עם סמל מדינת ישראל לשיעור. ממש פשע נגד האנושות. הייתי מפנה את אותו דיקן לכיבוש אילת, איך לא היה להם דגל והם מצאו בד ובדיו ציירו את דגל המדינה. יודעים מה לא בדיו, בדם הלוחמים (ותגידו שאין לכם צמרמורת). אבל אם זה היה תלוי באותה מרצה, היא בוודאי הייתה מתעקשת לקרוא לאילת בשמה הקודם, אום רש רש.
לחכם סידי נמאס מאזלת ידה של מדינת ישראל. יש לי כבר תאוריה שהמדינה רוצה מקרים כאלה, ואז תמיד אפשר יהיה להשתמש בזה להלהיט אותנו נגד אותם אנשים. די, לא יכול להיות שמשטרה תוריד דגל ישראל מאוהדי בית"ר בסכנין, ותאפשר דגל פלסטין באותו משחק בטענה שזה פרובוקציה, או שוטרים שיורידם דגלים בהפגנות ימין. מה קורה לנו? באמת לא הגיע הזמן שנתעורר? מדינת ישראל, היא זו שמממנת את אוניברסיטת ת"א ובעקיפין משלמת את משכורתה של אותה מרצה. די, הגיע הזמן שנגיד די, די ועוד די. גברתי המרצה, את לא רוצה לאפשר סמלי המדינה בשיעור, לכי תתפרנסי במדינה אחרת. נקודה. סימן קריאה! יודעים מה שני סימני קריאה!!
אבל לחכם סידי רעיון מארץ החכמים. למה לאפשר לה ולכשכמותה להחליט בעניין? הגיע הזמן לחוקק חוק שיחייב כל כיתת לימוד בארץ וכל מוסד בארץ, שממומן מכספי המדינה, להניף דגל ישראל בכל כיתה או בכל מקום בולט אחר. לא יעשה זאת, לא יתוקצב. למה להשאיר החלטה כזו בידי אנשים כאלה? כמו המרצה הזו? דם בנינו ובנותינו הוא זה שמאפשר הנפת הדגל הזו ומרצה שערך כל חלקיה הוא אפס אחד גדול (ואני עוד עדין), לא תהנה מהספק שמותר לה הכל והיא עוד זאת שעושים נגדה פרובוקציה כי באים עם דגל. אגב אם יש בעיות, חכם סידי מוכן בהתנדבות לנסח את החוק, כמורה לאזרחות זה יהיה לי לעונג, כאזרח ישראל, זו תהיה לי חובה!
אפילו בארה"ב שהיא ערש הדמוקרטיה, שהיא המודל למערב, מונפים בגאווה דגלי ארה"ב בחזית ובתוך הכיתות. אצלנו בבתי ספר מניפים דגלים בדרך כלל ביום העצמאות בחזית (ומיד אח"כ מקפלים), ובוודאי אין בכיתות. בארה"ב גם יש בתי ספר שפותחים בשירת ההמנון האמריקאי. אצלנו בקצב הזה, מי ששר את התקווה, עוד ייעצר על הפרעה לציבור. יש פה ממשלה, לא? אז שתתחיל לפעול. או שאנחנו נפעל… בבחירות.
אגב, חכם סידי לא סיפר לכם כי המרצה ערבייה, כי זה פשוט לא משנה. ערבייה, יהודיה, דרוזית צ'רקסית. כולם ישראלים. הדגל הוא דגל ישראל. ומי שלא טוב לו, אז יום טוב לו… אבל במדינה אחרת. סליחה לא בבית ספרנו.
