ד"ר שירה כנפו (44), נשואה ואמא לשניים, נולדה באשדוד לאשר וחנה כנפו. משפחה מוכרת, ותיקה ומוערכת בעיר. אביה איש חינוך, סופר ועורך, שכיהן כמפקח וראש תחום חינוך חברתי במחוז הדרום של משרד החינוך וכיו"ר הנהלת התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד. שירה למדה במקיף ב', שירתה בשירות לאומי במתנ"ס "תקוותנו", ולמדה רפואה ומדעי המוח באוניברסיטת בן גוריון. כיום היא ראש המעבדה לקוגניציה מולקולרית ותאית באוניברסיטה של חבל הבסקים בספרד. במהלך חמש השנים האחרונות היא עבדה עם שותפיה על מחקר, והם הצליחו לאתר מנגנון חדשני, המאפשר "לעקוף" אלצהיימר בשלביו המוקדמים, והופך תאי עצב לחסינים למחלה.
התרופה שפיתחו החוקרים הוזרקה במשך שלושה שבועות למוחם של עכברים שחלו באלצהיימר התחלתי. התוצאה שהתקבלה היא "שזיכרון העכברים לא נפגע, אלא היה מושלם", הסבירה כנפו, בראיון עם רינה מצליח לתכנית "פגוש את העיתונות". המחקר משך תשומת לב גדולה מאוד בקרב מדענים בכלל, ובקרב מדעני מוח בפרט. הוא פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Neuroscience, ותוכנו המתורגם צוטט באתר "וואלה".
מחלת אלצהיימר היא מחלה קשה ומתקדמת של מערכת העצבים המרכזית, הנפוצה בייחוד (אך לא רק) בקרב קשישים. היא מתבטאת בניוון איטי ומתמשך עד למוות של תאי העצב במוח. באופן כללי, מחלת אלצהיימר מתאפיינת בירידה קוגניטיבית. תחילה בולטת בייחוד הפגיעה בזיכרון.
עם הזמן נפגעים גם תפקודים עליונים אחרים של המוח, כמו ההתמצאות, יכולת החשיבה והסקת המסקנות ועוד. עם המשך הניוון המוחי נפגעת גם הפעילות המוטורית של החולה כמו כושר ההליכה, נפגעים כושר האכילה והשליטה על הסוגרים. בשלבים המתקדמים, החולה הוא חסר ישע וזקוק לעזרה בכל פעולותיו. סיבוכים שונים כמו מחלות זיהומיות או פצעי לחץ מביאים לבסוף למותו של החולה במחלת אלצהיימר. בחינה מיקרוסקופית מחלת אלצהיימר מתאפיינת בשלושה ממצאים עיקריים, שאחד מהם הוא שקיעה בתוך המוח של חלבון המכונה עמילואיד. במחקר בראשותה של ד"ר כנפו הסינפסות המשיכו לפעול ותאי העצב המשיכו לתקשר ביניהם. "זאת אומרת שתאי העצב נעשים חסינים לעמילואיד-בטא", היא הסבירה. "הם פועלים כרגיל, כאילו הוא אינו בסביבה".
העמילואיד-בטא המצטבר במוח החולים, מייצר בשלביה המוקדמים של המחלה מצבורים קטנים ורעילים של חלבון, הפוגעים בתאי העצב וגורמים לניוונם. לאחר מכן מצבורים אלה נהפכים ל'פלאק'. "זו גישה חדשנית לטיפול באלצהיימר, כי רוב המחקר עד כה התמקד בדרכים להיפטר מהעמילואיד-בטא. אנחנו החלטנו להתמקד דווקא בסינפסות". כנפו ציינה כי עדיין אין תשובה מדוע לאנשים מסוימים יש אלצהיימר, ולאחרים לא. "אנחנו יודעים שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, כמו השכלה, תזונה ופעילות גופנית. עודף עמילואיד בטא משמעותו שהמוח יוצא מאיזון".
לאורך שנים מדענים סברו שהפלאק הוא הגורם לאלצהיימר, אף כיום מבינים כי הפלאק הוא התוצאה, וכי המחלה "מתבשלת" במוחם של אנשים עשרות שנים לפני שתסמיניה נותנים אותותיהם. "השאלה היא כיצד ניתן לתפוס את האלצהיימר בשלביו ההתחלתיים, כי אחרי שהוא מתפרץ, כבר די מסובך לטפל בו. בניסוי הראינו שניתן להחזיר את תאי העצב לתפקוד רגיל, כאשר המחלה היא בשלביה המוקדמים", היא מסבירה. על השאלה מתי יוכלו חולי אלצהיימר לקבל תרופה למחלה, היא עונה: "זה תהליך שעשוי לקחת כמה שנים. לעכברים הוזרק החומר ישירות למוח, ואנשים צריכים לקבל תרופה דרך הפה, וצריך לבדוק שהיא משפיעה על המוח ואינה גורמת נזק. אנחנו לא רוצים לטפח באנשים תקוות שווא, אך המנגנון שאותר הוא ללא ספק פריצת דרך. אנו זקוקים כעת להרבה מזל ולשיתוף פעולה של חברות התרופות".
בראיון סיפרה שירה כי מה שמניע אותה הוא הרצון לעזור לאנשים להתמודד עם המחלה הקשה הזו שפוגעת בכל המשפחה לא רק בחולה. כשנשאלה האם היא מכוונת את עבודתה על מנת לקבל פרס נובל, אמרה שהיא כלל אינה חושבת על זה. "99% מהמדענים יגידו לך, שזה לא מה שמעניין אותם", היא אמרה. "ההורים גאים בך?", שאלה מצליח. "כן, בוודאי, זה מה שחשוב בעצם", ענתה ד"ר כנפו.
