טכנאי מזגנים בן 50 הגיע לתקן מזגן בבית ספר באשדוד לפני כשנתיים, הוא סיים את עבודתו ועזב את המקום, תוך זמן קצר הוזמן שוב לבית הספר על מנת להתקין את המזגן במקום אחר מזה שנקבע. הטכנאי שכעס והתעצבן על הבקשה אמר כי לא יסכים להזיז את מנוע המזגן היות וזה לא מה שסוכם עימו. תוך כדי שיחת טלפון עם אחד מעובדי בית הספר הוא חש בכאב ולחץ בחזה וגם בצריבות בגרון, עקב כך הטכנאי פונה לבית החולים שם קבעו הרופאים כי הוא סובל מאוטם חריף בשריר הלב, דבר שמצריך צינתור.
טכנאי המזגנים הגיש תביעה לביטוח לאומי בכדי להכיר במקרה כתאונת עבודה, אך בביטוח לאומי סירבו לעשות כך בטענה כי לא הוכח קיון אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה וכי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית, אף נטען כי השפעת העבודה היתה פחותה בהרבה משהפעת גורמים אחרים ומתח מתמשך אינו בבחינת אירוע תאונתי.
הטכנאי הגיש ערעור באמצעות עורכי הדין ניצן וגיל הראל, שם נטען כי הטכנאי מעולם לא סבל בעברו מבעיות לב ואותו אירוע הוא הגורם לאוטם החד שממנו סבל. רופא מומחה שהביאה התביעה קבע כי אלמלא העירואים הקשורים ישירות לעבודותו, אירוע זה לא היה מתרחש אלה נדחה למועד לא ידוע, אם בכלל. עוד קבע המומחה כי טכנאי המזגנים נותר עם פגיעה קבועה באחד בחדרים בלב ונכות תפקודית של 25 אחוז בשל אי ספיקת לב.
לאחר הגשת הערעור ביטוח לאומי חזר בו מהחלטתו וכי האירוע יוכר כתאונת עבודה. בעקבות כך השופט חייב את ביטוח לאומי בהוצאות משפט ושכר טרחה, ובעקבות ההחלטה יוזמן הטכנאי לוועדה רפואית של ביטוח לאומי שתקבע את שיעור אחוזי הנכות שלו.
