הגיהינום של צעירה שהחליטה לעבור ניתוח להגדלת חזה

מתביעה אותה הגישה הצעירה מאזור אשדוד עולה כי מיד לאחר הניתוח הראשון שעברה אצל רופא מנתח שלא הוסמך כמנתח פלסטי, חשה הצעירה בכאבים חזקים בשדה הימני, כאבים אשר לוו, לדבריה, בהפרשות מוגלתיות, נפיחות ואודם. לטענתה, כאשר פנתה לרופא בעקבות הכאבים, היא נענתה על ידו כי מדובר כביכול ב"תגובות טבעיות", שאמורות לחלוף בתוך מספר ימים.

אלא שהזמן עבר והכאבים לא רק שלא חלפו, אלא להיפך: התלווה להם איבוד תחושה בפטמה בשדה הימני, ובנוסף הצעירה שמה לב להבדל ניכר בגודלו של השד הימני לעומת השמאלי. היא שבה ופנתה לרופא, אבל זה המשיך לפתור אותה לטענתה, בתשובות כי מדובר בתופעות זמניות ונורמאליות וכי הכל כשורה. בינתיים הצעירה נכנסה להריון, וחלה החמרה דרסטית במצבה, החמרה שעל פי כתב התביעה כבר לא ניתן היה להתעלם ממנה. "מה שהתחיל בהריון, הפך להיות בלתי נסבל לאחר הלידה", אומר עורך דינה של הצעירה. לדבריו, אז השד הפך למוצק כאבן, מעוות, וכל נגיעה בו לוותה בכאבי תופת, שמנעו ממנה להניק את ילדה הרך. היא שבה ופנתה לטענתה שוב ושוב לרופא, אך זכתה, לדברי התביעה לתגובות אדישות ואטומות.

בחלוף חמש שנים ממועד הניתוח חלה החמרה נוספת במצבה, פנתה האישה אל רופא המשפחה, אשר שלח אותה לבדיקות בבית החולים, שם בוצעה לה לראשונה בדיקת אולטרא-סאונד. הבדיקה העלתה, למרבה הבעתה, כי הצעירה סובלת מדליפה ממושכת מחוץ לשתל, ומהיווצרות של בצקת ברקמות הרכות של השד, ואף מבלוטות לימפה מוגדלות רבות, בצורה לא תקינה. רופא המשפחה שבדק את הממצאים, חשד כי מדובר בתגובה לדלקת בת חודשים או אפילו שנים, שמצריכה טיפול בהול.
הצעירה הופנתה בדחיפות לבית החולים, שם נבדקה אצל רופאה כירורגית, שמצאה פתולוגיה בבלוטות ובזנב השד, המחייבת בדיקות נוספות ובהן MRI, וכן טיפול אנטיביוטי מיידי.

יצאה מהניתוח המתקן עם נזקים כבדים יותר
מרגע זה נשלחה הצעירה לבדיקות מרובות, אשר בכולן נמצאו ממצאים מחרידים דוגמת דלקת בשד, בצקות, ובלוטות מוגדלות עם סיליקון שדלף לתוכן. משום מה, החליטו בבית החולים שלא לנתח את הצעירה באופן מיידי, לנוכח הסיכון הרב של הימצאות שתל סיליקון דולף בגופה, וגם לא להעניק לה טיפול אנטיביוטי. הצעירה, אובדת עצות, פנתה מיוזמתה לניתוח מתקן אצל הרופא שביצע בה את הניתוח הראשון.

בתביעת הצעירה נטען כי הרופא הסכים לבצע בה ניתוח שני לתיקון הנזק, תמורת תשלום של 4,000 שקלים. היות והייתה נתונה במצב נואש הסכימה הצעירה לתנאי הרופא, שילמה עבור הניתוח וקיוותה לטוב. אך תקוותיה נתבדו עד מהרה, ולצערה מצאה את עצמה הצעירה עם תופעות פיזיולוגיות קשות וחריפות הרבה יותר, בימים שלאחר הניתוח המתקן. מחוות דעת של מומחים רפואיים אותם שכרה התביעה, עולה כי בניתוח השני אותו ביצע הרופא, הוא היה אמור להוציא את השתלים משדיה, ולאפשר לאזור המנותח והדלקתי להחלים, זאת לפני הכנסת שתלים חלופיים. המנתח ביצע "קיצור דרך" כביכול, והכניס את השתלים החלופיים לגופה באותו ניתוח עצמו, מבלי להמתין כלל.

"הרופא הוציא שתל אחד, אך השתל השני דלף גם הוא"
מהתביעה עולה כי הצעירה חזרה שוב אל הרופא, לאחר הניתוח המתקן, כשהיא סובלת מכאבים עזים בשד, מנפיחות נוראית, מחום גבוה, מאודם ומשטפי דם. אך לדבריה, גם הפעם לא טופלה על ידו באופן מיידי, ולא זכתה למענה לסבלה, ופניה הושבו ריקם. שלושה שבועות של סבל הובילו אותה לשוב אל מרפאתו, כשהיא קודחת מחום ונאנקת מכאבים. בשלב זה כבר לא ניתן היה להתעלם מהזיהום החריף, ולאור החשש כי השתל ייפלט מהשד בעצמו, הוחלט על ביצוע ניתוח להוצאת שני השתלים כבר באותו יום.
על פי כתב התביעה, הרופא שחרר את הצעירה לביתה כבר בתום הניתוח (השלישי במספר), אלא שלמרבה האימה גילתה, כי למרות הסיכום שהשתלים יוצאו משני שדיה, הרופא הוציא רק את השתל הימני, והותיר את השמאלי במקומו.

הצעירה הגיעה אל בית החולים, שם התגלתה הדליפה בשתל, והצוות הרפואי הבהיר לה כי בשלב זה כי אין מנוס מהוצאת השתל השמאלי. את הניתוח להוצאת השתל, הרביעי בסך הניתוחים, עברה הצעירה באותו היום, אלא שבשלב זה, גושי הסיליקון נמצאו כבר סמוכים מאוד לבלוטות הלימפה בבית השחי, ולא ניתן היה להסירם.

"נכות צמיתה בשיעור של 40%"
ד"ר שמואל גולדן, מומחה בכירורגיה פלסטית, הגיש חוות דעת רפואית מטעם התביעה. בחוות דעתו קבע ד"ר גולדן, כי הנכות הצמיתה שנגרמה לצעירה כתוצאה מהניתוחים שעברה, עומדת כיום על שיעור של 40%. לדברי ד"ר גולדן, בכל מקרה בו מתעורר חשד לקרע של השתל, או בהתעוררות סיבוכים מקומיים כגון כאבים, עיוות בצורת השד וכיו"ב, יש למהר להוציא את השתל בהקדם ולא לתת לסיליקון להמשיך ולזלוג, בשל שלל הבעיות הרפואיות שעלולות להיווצר כתוצאה מכך.
לדבריו, במקרה הנדון, לאחר שהצעירה סבלה מנפיחות ומכאבים, ולאחר שממצאי אולטרא-סאונד העידו על דלקות, ועל נוזל מסביב לשתל ועל בלוטות מוגדלות, היה צורך לבצע מיידית הוצאה של השתל, תוך מתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח.

"הרופא השתמש בשתלי PIP, האסורים לשימוש"
לדברי ד"ר גולדן, בכך לא מתמצה מחדלו של הרופא המנתח. "גם כאשר הצעירה זכתה למענה, והוענק לה טיפול בדמות ניתוח שני, מדובר היה בטיפול בעייתי מאוד", קובע ד"ר גולדן. לדבריו, בכל מקרה של חשד לזיהום בשתלים, יש לבצע החלפת שתלים במהלך דו שלבי. ראשית, יש להוציא את השתלים הקיימים ולנקות את הרקמות, להכניס נקזים ולתת אנטיביוטיקה, ורק כעבור מספר חודשים, ניתן להשתיל את השתלים החדשים. בפועל, כל שלב הביניים של הניקוי והאנטיביוטיקה לא בוצע במקרה הנדון, והשתלים החלופיים הוחדרו לגופה של הצעירה מיד לאחר הוצאת הישנים.

עוד טוען ד"ר גולדן בחוות דעתו, "כאילו לא די בכך, השתלים החדשים שהוחדרו לגופה של הצעירה היו שתלים מסוג PIP, שנאסרו לשימוש בישראל, מכיוון שאינם עומדים בתקן לשימוש רפואי". לדבריו, נשלחו כל הנשים שהושתלו בהן שתלי PIP, בהנחיית משרד הבריאות, לבדיקה של כירורג שד, והוצאה הוראה חד משמעית כי במקרים של דליפה, יש חובה להוציא את השתלים הללו, ללא תשלום.

"פרט לנזקים האסתטיים, הגופניים והכלכליים שנגרמו לה, סובלת הצעירה בעקבות סדרת הניתוחים הכושלים גם מנזקים נפשיים", אומר עורך דינה של הצעירה. לדבריו, הדימוי הנשי שלה נפגע קשות. כשהסתובבה מחוץ לביתה, הניחה הצעירה שתלי סיליקון בחזייתה, כדי שישווה לה מראה אחיד של שני השדיים. אבל בחדר המיטות, אומר עורך הדין, "האשליה האופטית" הזו לא עבדה, ובעלה נרתע מהמראה של השד האחד, המצולק, ונמנע ממגע אינטימי עמה".

לאור שורת הנזקים הללו, תובעת הצעירה את הרופא, ואת קופת החולים 'בריאות כללית', בסך של 275,000 שקלים. זאת בתוספת הנזקים הכלליים, שיקבעו על ידי בית המשפט.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com