זהו סיפורם של ג', אזרחית נפאל בת 43, גרושה ואם לשני ילדים, וש', גבר אשדודי, אשר נפגשו והתאהבו זו בזה בישראל. השניים החליטו למסד את הקשר ביניהם בברית נישואין. בשל עובדת היותה של ג' אזרחית זרה בארץ, ובשל הצורך להתחתן בחתונה אזרחית מחוץ לגבולות ישראל, החליטו השניים להינשא בנישואי "אל סלבדור", מתכונת נישואין שהוכרה על ידי פסיקת בג"ץ, ומאפשרת לבני זוג ישראליים למסד את הקשר הזוגי שלהם עם בן או בת זוג זרים, באמצעות חתונה שאיננה מתרחשת בארץ, ונעשית באמצעות נציגים של החתן והכלה בחו"ל.
להפתעתם של ג' ושל ש', שהוכרו לאחרונה על ידי בית המשפט כ"ידועים בציבור", מסרבים בלשכת רישום האוכלוסין באשקלון, לרשום אותם כזוג נשוי. לדברי עורך דינם של השניים, בלשכת הרישום הגדירו את השניים במעמד אישי סותר. הגבר נרשם כנשוי לאישה, בעוד האישה רשומה כידועה בציבור שלו.

ג' הגיעה לישראל בשנת 2007 כעובדת זרה חוקית. את ההליך המדורג להסדרת מעמדה בארץ, כבת זוג של אזרח ישראלי, החלה כבר בשנת 2010, בעקבות מערכת יחסים אותה ניהלה עם אזרח ישראלי. ג' קיבלה אשרת שהייה למשך שנה, אולם התהליך הופסק לאחר שהשניים נפרדו.

במהלך התקופה שבה ניהלה ג' זוגיות עם בן זוגה הישראלי הקודם, החל הגרוש שלה, שנותר בנפאל, להתקשר אליה ולהשמיע באוזניה איומי נקם שכללו איומים ברצח. במצוקתה זו ולאחר שהופסק ההליך המדורג בעניינה, עלה החשש כי תיאלץ לשוב לנפאל ולהתמודד עם איומיו של בעלה לשעבר. ג' פנתה לנציבות הפליטים של האו"ם, בבקשה למקלט מדיני בישראל. בקשתה נענתה וג' קיבלה ויזת הגנה אשר הוארכה מעת לעת, עד פוג הויזה האחרונה לפני שנתיים לערך.

הוכרו כידועים בציבור
ג' וש' המשיכו בהליכים להסדרת מעמדה של ג' כבת זוג של אזרח ישראלי ופנו ביולי 2014 ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין באשקלון בבקשה להכיר בהם כ"בני זוג ידועים בציבור". הם הציגו מסמכים המוכיחים כי הקשר ביניהם כנה ואמיתי, עמדו בכל הקריטריונים, והוגדרו על פי חוק כידועים בציבור. ג' אף קיבלה לשמחתה אשרת שהיה בישראל למשך שנה.

הזוגיות הטובה בין השניים הובילה אותם למוסד הנישואין והם נישאו כדין בחודש פברואר 2015 בנישואי אל-סלבדור.

האפשרות החוקית היחידה למיסוד קשר בישראל היא בנישואים דתיים דרך הרבנות, וכיוון שההלכה אינה מכירה בנישואים מעורבים, לזוגות כאלה קיימת אפשרות אחרת, להינשא בנישואים אזרחיים. הבעיה היא שנישואים אזרחיים ניתן לבצע רק מחוץ למדינת ישראל, ולעתים הם אינם מתאפשרים כיוון שקיים קושי לבני הזוג לצאת מהארץ מסיבות שונות, ביניהן כאשר מדובר באזרח זר שיתקשה לשוב לישראל אם ייצא ממנה, או בשל ההוצאות הרבות הנלוות לעניין.

האלטרנטיבה הנוספת לזוגות מעורבים בישראל היא להינשא, אם כן, בנישואי אל-סלבדור, שאינם מחייבים את נוכחות בני הזוג באותה מדינה ודי בנוכחות שליח מטעמם על מנת שיוכרו כנשואים בישראל. "נישואי אל-סלבדור, כמתכונת של נישואין באמצעות מיופי כוח, הוכרו זה מכבר בפסיקת בג"ץ ומאפשרים לבן זוג ישראלי למסד את הקשר הזוגי שלו עם פרטנר זר, גם אם מעמדו בישראל טרם הוסדר", מסביר עורך דינם של השניים.

לשכת האוכלוסין מסרבת להכיר בנישואי הזוג
נשואים כדין, עם מסמכי הנישואין בידיהם, פנו שוב ג' וש' ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין באשקלון, הפעם על מנת להסדיר את מעמדה של ג' כבת זוג נשואה ולזכותה באשרה קבועה. כעבור כמעט שנה הם נדהמו לקבל תשובה שלילית מלשכת רשות האוכלוסין באשקלון, לפיה נישואי אל-סלבדור מוכרים לצורך רישומם במרשם האוכלוסין בלבד, לשינוי הסטטוס האישי, אך לא לצורך הקניית מעמד. בלשכה מסרו לג' שהיא יכולה מצידם להמשיך את ההליך שהתחילה, להסדרת מעמדה בארץ מתוקף היותה ידועה בציבור לישראלי, בן זוגה הקודם.
"מדובר בהחלטה תמוהה ואבסורדית, שבינה לבין המציאות אין שום קשר הגיוני", טוען עורך הדין המטפל בבקשה שלהם. "מצד אחד, הלשכה מודה בקיומו של קשר זוגי אמיתי וכן בין השניים, ואף מאשרת הליך להסדרת מעמדה של האישה על סמך זוגיות זו, מתוקף היותה ידועה בציבור של בן זוגה הישראלי. מצד שני, הלשכה אינה מכירה בנישואים אלה, אלא למטרת רישום בלבד. האם כנות הקשר של ידועים בציבור שונה מכנות הקשר של זוג נשוי?".

האבסורד אף הולך וגדל, נוכח העובדה שהלשכה מאשרת לרשום את הגבר בתעודת הזהות כנשוי, אך לא את נישואי האישה לגבר. "הייתכן כי גבר נשוי לאישה שאינה נשואה לו?", תוהה העורך דין בפליאה.