בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה בשבוע שעבר את בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל, לאחר שנחשף שנקלע לצרות כלכליות בעקבות מעשים פליליים, בהם הפעלת מועדון למשחקים אסורים.
במרץ 2014 קיבל החייב, אדם כבן 38 תושב אשדוד, צו כינוס נכסים במסגרת הליכים לקראת פשיטת רגל. במהלך דיון שנערך בתיק פשיטת הרגל ביולי 2015, החייב טען כי לאור עברו הפלילי הוא מתקשה להשתלב בשוק העבודה, ועד דצמבר 2014 התקיים מקצבת הכנסה בסך 2,700 שקל בלבד. הוא סיפר כי בשנת -2003 הוא ואשתו, המצויה גם היא בהליכי פשיטת רגל, פתחו פיצוציה על שמה. לאחר שהיא יצאה לחופשת לידה, נוהל העסק על ידי עובדים שמעלו בכספים, דבר שהוביל להפחתה משמעותית בהכנסות העסק, ויצר להם חובות עצומים.
החייב סיפר כי במקביל הוא הפעיל מועדון הימורים אליו הגיעו אנשים שונים לשחק קלפים. החייב ידע שמדובר בעסק לא חוקי, אולם לאור הרווחים מהעסק סבר שהוא יוכל להחזיר חלק מחובותיו שעמדו באותה שעה על 2.5 מיליון שקל.
לטענתו, חובותיו נבעו מניהול כושל של הפיצוציה, ולא כתוצאה מעסקי ההימורים.המנהל המיוחד מצדו טען כי בקשת החייב להיות מוכרז כפושט רגל חסרת תום לב, ויש לדחותה. הוא ציין כי כשנה לפני הדיון בבקשה, החייב שוחרר ממאסר בן 30 חודשים, לאחר שהורשע בפעילות בארגון פשיעה והלבנת הון. המנהל טען שמגזר הדין נגד החייב עולה כי הוא נתן הלוואות למהמרים אחרים לצורך השתתפות בהימורים, ואת הרווחים העביר לאביו שהוא ראש הארגון. זאת, טען המנהל, בניגוד לטענות החייב שרווחי הפעלת המועדון הועברו לכיסוי חובותיו.
עוד טען המנהל כי למעשה החובות העיקריים של החייב נוצרו בעקבות ההליך הפלילי במסגרתו הוטל עליו גם קנס, והוא מנסה באמצעות הליכי פשיטת הרגל למחוק אותם. לפיכך ביקש המנהל להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל, שחובותיו נוצרו בחוסר תום לב ובעקבות העבירות בהן הורשע.
השופט אריאל חזק, קיבל את טענות המנהל המיוחד וקבע שהחייב חסר תום לב. השופט הסביר שכמחצית מחובות החייב, המוערכת בלמעלה ממיליון שקל, היא על קנס שהוטל עליו במסגרת גזר הדין בו הורשע. עוד כמאתיים אלף שקל הם חוב למע"מ, שנוצר בעקבות הפעלת המועדון (גם אם מדובר בעבירה – עדיין חייבים לשלם על ההכנסות מס).
מכאן עולה, שחלק ניכר מחובותיו של החייב נוצר במהלך ובעקבות פעילותו בארגון הפשיעה. חובות אלו, קבע השופט, נוצרו שלא בתום לב ובנסיבות אלה אין לקבל את גרסתו כי הם נוצרו בעקבות כישלון הפיצוציה. מה גם, שהחייב בחר שלא לציין בבקשתו כי חלק מהחובות נובעים מהקנסות שהוטלו עליו במסגרת ההליך הפלילי, והדבר התגלה רק לאחר חקירתו. בנסיבות העניין, קבע השופט חזק, כי הואיל ובקשת החייב הוגשה במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה, ומאחר שיש קשר ישיר בין חובותיו לעבירות שביצע, אין מקום להותיר לו לחסות תחת הגנת הליכי פשיטת הרגל. משכך, בקשת החייב להכרזה כפושט רגל נדחתה כאמור.
