אבל כבד ירד בערב שבת על משפחות גלאם וחסן מאשדוד, בעקבות מותה הפתאומי של סוניה גלאם ז"ל. בת 46 הייתה במותה. סוניה הייתה אישה בריאה לחלוטין, עבדה כסייעת בבית ספר היסודי "נוף ים" ברובע י"א, ואהבה את החיים הטובים לצד בעלה אלי ושלושת ילדיה (שרי בת 22, אופק בת 18 ופיני בן 13). היא הייתה אשת משפחה מדהימה בכל רמ"ח אבריה, חייכנית וסימפטית, הרעיפה אהבה לכל סובביה. שבוע לפני מותה סוניה העלתה פוסט מצמרר: "החיים קצרים מדי מכדי להתעסק בזוטות. אהבו את האנשים המתייחסים אליכם בחיוב ושכחו את אלה שלא. תיהנו מהחיים עכשיו וזכרו תמיד: לחיים יש תאריך תפוגה".
שבוע לפני מותה האחרון סוניה חשה ברע, ובתחילה הייתה הערכה כי היא סובלת משפעת חזקה ואף קיבלה מרופא המשפחה כדורים נגד צינון. ביום שישי המצב הרפואי הידרדר, וסוניה התלוננה בפני בעלה אלי וילדיה כי היא סובלת מכאבים חזקים בחזה ובראש. אלי מיהר לקחת אותה בשעות אחר הצהריים לסניף "בטרם" ברובע ג', שם זיהו חדירה של מים לאזור הלב ומיהרו להפנות אותה לבית החולים "קפלן".
גיסתה של סוניה כתבה פוסט מרגש בדף הפייסבוק שלה: "לילה שחור עבר עלינו, סוניה גלאם גיסתי היקרה ואהובה הלכה מאיתנו, אני לא מאמינה שאני מדברת עליך בלשון עבר סוני שלי, איך אפשר לעכל את זה שאת כבר לא בין החיים. שאני לא יראה אותך יותר קשה לי לקבל את זה, היית בשבילי יותר מגיסה, אהבתי אותך כאחות, היית דמות נערצת על כולם, אישה עם לב טוב וטהור, צנועה ואהובה על כולם. 23 שנים היינו יחד משפחה, איך אפשר להמשיך בלעדיך, כמה נתינה ואהבה וכבוד היה לך לכולם. לא הספקת עדיין כלום, איך אחי אלי והילדים ימשיכו בלעדייך. הלוואי שזה חלום רע, שאני יתעורר ממנו ויגיד שזה לא קרה. סוני שלנו, יהי זכרך ברוך".
"אמא הייתה בריאה וחזקה"
ביום שלישי בערב הגענו לבית משפחת גלאם ברובע ט"ו. מידי יום מאות אנשים מגיעים לנחם את בני המשפחה, חלק גדול מהם חברים של האח אלון חסן, יו"ר ועד נמל אשדוד לשעבר. משיחה שערכנו עם כמה וכמה בני משפחה ומכרים, הבנו עד כמה סוניה הייתה אישה גדולה מהחיים, אחת שמפרגנת, עוזרת וצוחקת במשך כל שעות היממה.
סוניה עבדה כסייעת בבית הספר "נוף ים", והייתה צמודה לילדים הסובלים מאוטיזם. "היה לה חיבור מדהים לילדים האלה. כשאמרו להם שסוניה נפטרה, הם ממש בכו ולא תפקדו כמה ימים. הם ראו בה אמא שנייה, כי היא נתנה את כל הלב והנשמה בטיפול בהם בשעות היום, כאילו היו הילדים שלה", אומרת הבת הבכורה שרי.
שרי מוסיפה ואומרת: "אמא הייתה בריאה וחזקה. ביום שני היא החלה להרגיש לא טוב, אבל זה נראה כמו שפעת רגילה וקיבלה כדורים נגד צינון. הרופאים לא עשו לה בדיקות מיוחדות, וגם כשהיא חזרה והתלוננה שוב ושוב, הם לא עשו שום דבר. ביום שישי אמא הרגישה ממש רע, אמרה לנו שכואב לה החזה והראש. אבא מיהר לקחת אותה לטיפול באשדוד, והיינו בטוחים שהיא תחזור הביתה כבר באותו ערב. הרופאים החליטו לפנות אותה לבית חולים, ואנחנו ישבנו בבית והייתה לנו הרגשה לא טובה. אכלנו בקושי ארוחת שבת, וחייגנו לבית חולים סמוך לשעה שמונה. הם אמרו לנו שהמצב לא טוב, מיהרנו לנסוע לבית החולים ואיך שהגענו הבנו שאמא כבר לא איתנו. זה היה שבר מוחלט, הנחיתו עלינו את הבשורה הזו משום מקום. מאמא בריאה, חייכנית ואהובה היינו צריכים להבין שהיא כבר לא בחיים".
הבת אופק הוסיפה ואמרה: "לאמא הייתה שמחת חיים נדירה. היא רקדה ריקודי עם, הייתה הולכת להפרשת חלה והייתה מאמינה גדולה. כל חודש היא הייתה הולכת לשני שיעורי תורה, ומעבירה לכולם הודעות בווטסאפ עם דברי קדושה. נעשה הכל כדי להנציח אותה בצורה הכי יפה ומכובדת".
בני המשפחה מתכוונים לפעול בתום ימי האבל מול הגורמים הרפואיים, גם כדי לקבל תשובות ברורות מה גרם למותה של סוניה וגם כדי לבחון האם הייתה כאן רשלנות רפואית. "כמו שזה נראה, הייתה כאן רשלנות גדולה מאוד שגרמה למותה של אמא שלנו. לא יכול להיות שחיידק הסתובב באזור הלב, ואיש לא שלח אותה לבדיקות מקיפות שהיו יכולות להציל את חייה. לא נשב בשקט עד שהאמת תצא לאור", אמרו בני משפחתה.
