מתביעה אותה הגישה האם, נטען כי בתם המשותפת של ההורים הגרושים נולדה כשהיא סובלת מפיגור שכלי קשה. האם הקדישה את ימיה לטפל בילדה המוגבלת, בעוד האב מקדיש את זמנו אך ורק לפיתוח הקריירה שלו. בשל כך, טוענת האישה, התדרדרו יחסיהם, והם התגרשו כעשר שנים לאחר נישואיהם. עם הגיעה לגיל שש, שובצה הבת בבית ספר לחינוך מיוחד, עם זאת, היא נותרה סובלת מפיגור שכלי קשה, אינה מדברת למעט הפקת צלילים בודדים, אינה מודעת לסכנות וזקוקה להשגחה מתמדת. לבת מטפלת המתגוררת בביתה, המסייעת לה אחרי שעות בית הספר תמורת שכר חודשי. לאחרונה מלאו לילדה 18 שנה, וכיוון שהיא אינה יכולה לדאוג לעצמה עקב מוגבלות פיזית וקוגניטיבית קשה, הגישה האם תביעה לבית משפט לענייני משפחה, ובה בקשה דחופה לקבל אפוטרופסות, לגוף ולרכוש על בתה המוגבלת.
האם הגישה בקשה לאפוטרופסות, אך האב התנגד
לדברי עורכת הדין המייצגת את האם בתביעת האפוטרופסות, "האם היא שדאגה לילדה כל השנים, גידלה וטיפחה אותה, וסייעה לה במטלות יומיומיות פשוטות שאין היא מסוגל לבצע לבד, כמו אכילה ורחצה. הסכם הגירושין ביניהם קבע לאם משמורת על הילדה, עם הסדרי ראייה לאב". לדבריה הפרקליטה, שנתיים לאחר הגירושין נישאה האם בשנית, לגבר ששימש כאב לבתה. "הוא טיפל בילדה כאילו הייתה בתו ומילא את הילדה באהבה גדולה ואת החסך בדמות אב, נוכח היעדרותו הקבועה של אביה". לאם ולבעלה נולד ילד, ושני הילדים מתגוררים, גדלים ומתחנכים על ידם, "בהרמוניה ולתפארת. מינויה של האם כאפוטרופסית היחידה של בתה הוא התוצאה המתבקשת, שכן מיום היוולדה שימשה האישה כאם וכאב לבתה", אומרת עורכת הדין של האם.
האב התנער מבתו החולה ומעולם לא תמך באישה
האב לא קיים את הסכם הגירושין ונמנע מלבקר את הילדה, בעודו טוען כי הסדרי הראייה הם 'זכות ולא חובה'. "ביקוריו את הילדה מתבצעים לרוב פעם בחודש למספר שעות מצומצם, ומחוץ לביתו", אומרת עורכת הדין של האם. בנוסף, היא אומרת כי "יחסו של האב לבתו היה תלוי בדעתן של בנות זוגו המתחלפות". זו הנוכחית, למשל, לא הסכימה בעת הריונה שהבת תימצא בסביבתה הקרובה בטענה כי היא "מפלצת ומוטציה". במקרה אחר, סירבה בת הזוג שהבת תשהה במחיצת בנה בטענה כי הילדה המוגבלת מסכנת את שלום בנה. התנהגות זו קיבלה את תמיכתו וגיבויו של האב. יתרה מזאת, הבת לא חגגה עם אביה אף לא חג אחד, ולא הגיעה עימו מעולם לאירועים משפחתיים.
דאגה כנה לבת חסרת האונים או בצע כסף?
בהסכם הגירושין בין ההורים סוכם בנוגע לפיצויים שיתקבלו בתביעה, כי הם יופקדו במשותף בחשבון שייפתח על שם הבת, והפעולות בו יבוצעו על ידי שני ההורים ובהסכמתם המשותפת. כספי הפיצויים שהתקבלו בתביעה אכן הופקדו בחשבון שנפתח במיוחד לשם כך, והם עומדים כיום על סך של מיליוני שקלים. כעת, כאמור, מלאו לילדה 18 שנה והיא הפכה לבגירה וההורים מנהלים מאבק על בקשת האפוטרופסות על הבת ולמעשה גם על חשבון הבנק המנופח שלה.
"לילדה אין כל יכולת פיזית או קוגניטיבית לדאוג לעצמה", אומרת פרקליטתה של האם. "עם הגיעה לגיל 18, לא רשאים הוריה להחזיק עוד בכספי הפיצויים המצויים בחשבון הבנק על שמה, ועליהם להעביר אליה את הכסף. הילדה אינה יכולה לנהל את ענייניה כלל וכלל, אך במידה שלא ימונה אפוטרופוס לילדה, הכספים שיוחזקו בחשבון הוריה מבלי שיועברו לילדה, יוחזקו שלא כדין". נוכח זאת, עתרה האם לביהמ"ש, בבקשה לקבל צו זמני למינויה כאפוטרופסית היחידה לבתה, לגופה ולרכושה. בימים אלה אמור בית המשפט לענייני באשדוד להכריע למי מההורים, אם בכלל, תוענק האפוטרופסות על הבת.
