ליבוא של מכוניות מן המזרח שלא דרך נמל אילת אין משמעות", אמר אחד מיבואני הרכב המובילים בישראל, לאחר שבשבוע שעבר שלח אלי בר יוסף, סמנכ"ל חטיבת לקוחות בנמל אשדוד, מכתב אל כל יבואני הרכב בארץ וכתב בו כי "נפתחה הדרך לתחרות בתחום", שכן מכוניות מהמזרח חויבו להגיע לנמל אילת עד כה
החיוב נולד בסוף שנות ה־70, אז סומן הנמל כמשאב אסטרטגי שאסור לסגור, ובשנות התשעים קיבע משרד התחבורה את הנוהל ברישיון היבוא. בינואר 2012 קבע כי הנוהל יבוטל בגלל הפרטת פעילות הנמל, ולכן מהחודש הבא אין חובה להביא מכוניות מהמזרח לנמל אילת. אולם מאז נקבע הביטול מספר המכוניות המיוצרות במזרח קטן, וספק אם הנוהל רלבנטי. בנוסף, חקירת רשות ההגבלים העסקיים בנמל אשדוד גילתה שהוא פועל כמונופול בתחום פריקת הרכב, ובדצמבר קנסה הרשות את הנמל ב־8 מיליון שקל.
כיום למכוניות מהמזרח יש נתח ניכר בעוגת היבוא. על פי איגוד יבואני הרכב 17.8% מן המכוניות שיובאו ארצה ב־2015 הגיעו מיפן, לדוגמה. לפי גורם בכיר בענף, "אין מה לצפות לשינוי במחירים או לשיתוף פעולה עם אשדוד וחיפה". לדבריו, הסיבה היא מיסוי המעבר בתעלת סואץ הלוך ושוב. "המעבר בתעלה בדרך לחיפה או לאשדוד ייקר את הרכב מהותית". לדברי יבואן אחר, "עסקאות השינוע של המכוניות מהמזרח לא נסגרות בין יבואן הרכב לנמל, אלא בין חברת ספנות עולמית ליצרן הרכב". לטענתו, יצרן ששולח מיליוני מכוניות לרחבי העולם לא ימהר להעמיס כלי רכב על אונייה שעוברת דרך תעלת סואץ לפריקה באשדוד או בחיפה. נמל אילת הוא מעין "תחנה סופית".
יבואנים שלא ירצו להגיע לאילת ייאלצו להגיע עד חיפה, אלא אם תאושר פריקה חריגה באשדוד. עד שזה יקרה תיאלץ כל מכונית מהמזרח לבלות בים עוד 2–3 שבועות, לשלם את הקנס על מעבר בתעלת סואץ, לנדוד עד חיפה ולעבור למחסני המכס בדרום. על פי ההערכות יסרבו היבואנים לספוג את העלויות שעשויות להגיע לאלפי שקלים לרכב. מחשש לעליית מחירים בשוק הפרטי או לתמחור גרוע בליסינג, הנטייה היא לא לוותר כה מהר על נמל אילת.
