א.ס מאשדוד עבר סיוט מתמשך, ורק בימים האחרונים התבשר כי יכול להמשיך בחייו, אשר "הוקפאו" כבר משנת 2000, עם גירושיו. לא אחת שומעים על זוגות המנהלים מלחמת חורמה האחד כנגד השני עד הגירושין, אבל מלחמתו של א.ס החלה אחרי הגירושין והתמשכה במשך שנים רבות, במעין חלום בלהות שלא היה מבייש כל מפיק הוליוודי בסרט אימה בדיוני. רק שהמקרה של א.ס רחוק מלהיות לגביו בדיוני, וכל שנותר זה האימה עימה נדרש לחיות כל יום במשך כ-16 שנה, ממנה הקיץ בימים אלו.
לאחר תביעות רבות שהוגשו כנגדו, בהם ניתנו כנגדו צווי הרחקה מילדיהם המשותפים, בטענות שקריות לאלימות מילולית ופיזית, הגישה האישה תביעה בבית משפט לענייני משפחה, כנגד א.ס בסך של כ-2.5 מיליון שקל (לא כולל נזקים והוצאות עתידיות), בטענה כי הגרוש גרם לבנם המשותף לחלות במחלת נפש.
במשך שנים, ניסה הילד להיפגש עם אביו, ברח אליו, יצר עימו קשר בכל דרך אפשרית ופעמים רבות פעולות אלו נעשו בידיעת ובעידוד האישה, תוך היתממות מצידה, זאת בשביל להמשיך ולקבל צווי הרחקה כנגד הגרוש שלה. במפגשים האחרונים אף דאגה האישה לקחת את הילד, כדי שיתלונן כנגד אביו במשטרה על אלימות, למרות שכל זאת היה בעוד הילד שרוי במצב נפשי לא טוב, וכפי שהתברר לאחר חקירת עורכת הדין, לאור העובדה כי האישה "שכחה" לתת לילד תרופות במשך תקופה ממושכת.
א.ס החליט להיעזר בשירותיה של עו"ד לורה מישוק-גרוסמן, אשר הגישה כתב הגנה פרוס על פני כ-100 עמודים, המפרטים השתלשלות קשה בהתנהלותה של אימו כלפי הקטין ובכלל. לאור הנסיבות הקשות נעתר בית המשפט לבקשת עו"ד מישוק-גרוסמן, וקבע כי על האם להגיש בקשה מיוחדת לניהול ההליך, וזאת לאור העובדה כי הקטין הפך לבגיר (וחסוי). לאחר כשנה וחצי של מאבקים, קבע בית המשפט כי "גם כיום, בדיעבד ואולי אף ביתר שאת, ברור לכל אין מקום ליתן אישור שיפוטי שכזה, בשל ניגוד עניינים מובנה בין האפוטרופוס (האם) ואינטרסיה לבין אינטרסי החסוי", ודחה את אפשרות לאם להגיש את התביעה כנגד א.ס, בשימת לב גם לאישומים הקשים שהוכחו בכל התנהלותה של האם גם כלפי הבן החסוי.
לדברי עו"ד לורה מישוק גרוסמן המתמחה בענייני משפחה: "מדובר בהליך שאינו פשוט בפן המשפטי, מאחר והאם אפוטרופסית על הבן המשותף וניכרת התנהלות העלולה להטיל עליה אשמה למצבו המדורדר של הקטין, נמצאת היא בניגוד עניינים ואין היא יכולה להגיש תביעה בשמו. התיק קשה במיוחד אף בפן הרגשי לאור הנסיבות הקשות שבמקרה. אני שמחה שא.ס יכול לשוב ולחיות את חייו מבלי שירבוץ עליו איום לחיובו בסכומים גדולים ללא עוול בכפו".
