כבר בשבוע שעבר פניתי לשמעון אוחנה וביקשתי לקיים עימו ראיון מקיף, שישמיע את גרסתו מה בדיוק קרה לרעייתו אורלי, שהחליטה לעבור לעולם שכולו טוב בדרך אכזרית, לאחר ששיספה את גרונה ופגעה בעורק הראשי בצווארה. שמעו לא מיהר להשיב בחיוב, ולאחר מספר שיחות בינינו, ביום שני בצהריים הגעתי למשרדי חברת "אורלי ליס", חברת ליסינג של רכבי יוקרה, אותה הקימו שמעון ואורלי לפני שש שנים לערך. שמעון יושב במשרדו, והמבט שלו מסגיר מה עובר במוחו. הוא עובר תקופה בלתי אפשרית של קריסה כלכלית, מאבקים משפטיים בלתי נגמרים, מאבק גירושין מכוער שברגע האחרון קיבל טוויסט חיובי בעלילה, אך שום דבר לא מתקרב למה שעבר לפני כשלושה שבועות, לאחר שהגיע לביתו ברובע ט"ו וראה את אורלי שהיא ללא רוח חיים, עם שלולית של דם וחתך עמוק בגרון.
הצוות הרפואי שהגיע לזירה היה בטוח בתחילה כי מדובר בזירת רצח, בשל המראות הקשים, אך לאחר שניידת לזיהוי פלילי ביצעה בדיקות מעמיקות בזירה, ובמקביל הבעל שמעון נחקר ארוכות בתחנת משטרת אשדוד, המשטרה פרסמה הודעה רשמית כי מדובר בהתאבדות. גופתה של אורלי הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, ולטענתו של הבעל שמעון, מנהל המכון הודיע כי אין צורך לנתח את הגופה כי הממצאים החיצוניים לא מותירים מקום לסימני שאלה, וכי מדובר בהתאבדות. "אם היה ספק ולו הקטן ביותר, היו מבצעים את הנתיחה, אבל יש מכתב רשמי של מנהל המכון לרופאה משפטית שנותן תשובה ברורה ביותר", אומר שמעון.
את בני משפחת הרוש, התשובות הללו לא מספקות. בני המשפחה טוענים כי יש כיוון חקירה אחד ברור, וכי אין להם ספק שאורלי לא התאבדה, בטח לא בשיסוף גרונה. "היא עברה התעללות נפשית מצד שמעון, הוא פשוט שיחק לה במוח וניצל את מצבה הנפשי הקשה, הכל בשל בצע כסף ורצון להשתלט על הנכסים שלה. הנשמה של אורלי זועקת לעשות צדק, ואנחנו לא נשב בשקט עד שהאמת תצא לאור", אומר אחד מבני המשפחה.
גם מסע הלוויה של אורלי היה טעון, ובבית העלמין התחלקו למעשה שתי קבוצות – בני משפחתו של שמעון וחבריו הקרובים מול בני משפחתה של אורלי. במהלך הלוויה כמעט ונרשמה תקרית אלימה בין שמעון לאחיינה של אורלי, שדרש ששמעון לא יעלה להספיד את אורלי. רק ברגע האחרון הרוחות מעט נרגעו והלוויה הסתיימה ללא הפרעות נוספות.
"היו כאלה שבאו והזהירו אותי שאורלי אוהבת כסף"
שמעון ואורלי הכירו לפני שבע שנים לערך. הוא מומחה בשוק הליסינג של רכבי יוקרה משדרות (וכיהן כסמנכ"ל חברת ליסינג גדולה), והיא אשדודית מוכרת, אחת שתמיד "סובבה ראשים" עם לוק מרשים ביותר. אורלי עסקה במשך 25 שנה בעולם הטיפוח והקוסמטיקה, הייתה מקצועית ביותר בתחומה, ובעבר היותר רחוק הייתה גם נצפית בכל מקומות הבילוי הנחשבים באשדוד. היא התחתנה בעבר עם איש עסקים מוכר ושקט באשדוד, ולשניים נולדה בת (היום בת 12 לערך). אורלי הגיעה לשמעון במטרה להחליף את הג'יפ שלה, וכבר בפגישה הראשונה ניצוצות עפו באוויר. לאחר יומיים היא כבר הצטרפה אליו לטיול מטעם אחד מיבואני הרכב הגדולים בעולם, ולאחר שלושה חודשים עברו להתגורר ביחד. שמעון אומר בצורה גלויה: "הייתי בסך הכל חודשיים באשדוד לפני שהכרתי את אורלי, וכבר בתחילת הקשר היו כאלה שבאו אלי ואמרו לי שאורלי אוהבת כסף, חיים טובים ומישהו להישען עליו. לא התייחסתי לדברים האלה והיה בנינו חיבור מדהים. היינו שני הפכים, אני שקט ומופנם ואורלי תוססת וחיה".
שמעון ואורלי התחתנו, ומספר חודשים לאחר מכן החליטו להקים את חברת הליסינג לרכבי יוקרה "אורלי ליס". שמעון הוביל את כל הפעילות העסקית, ואורלי הייתה יו"ר החברה. שמעון מפרגן לאורלי על האומץ בפתיחת העסק: "תמיד ידעתי לייצר כסף, אני נחשב עם כל הצניעות לאחד מאנשי המקצוע המובילים בארץ בענף, יודע לתת שירות אבל מעולם לא היה לי אומץ לפתוח עסק. אורלי לקחה את ההחלטה והכל היה ורוד ומוצלח בתחילת הדרך, עם מכירות בהיקפים מדהימים ולקוחות שהגיעו אלינו בעיקר מחוץ לאשדוד, כולל ידוענים רבים שהחליטו לעבוד רק איתנו".
בשלב מסוים, כבר בתחילת הדרך, עוד לפני שהתחתנו, נרשם פיצוץ גדול. שמעון מתאר: "אחות של אורלי עבדה איתנו בעסק, וכבר בהתחלה הבנתי איך המשפחה שלה רוצה להשתלט על העניינים. באחד הימים אורלי נעלמה לי לשלוש שעות, ופתאום חזרה עם המשפחה שלה והתחילו צעקות, הם דרשו שאעזוב את הבית מייד, טענו שאני שקרן, שאין לי תואר אקדמי, שקניתי את הג'יפ של אורלי בהנחה גדולה כי הוא עבר תאונה ועוד ועוד. החלטתי שאני לא יושב בשקט, דאגתי שיישלחו לי באותם רגעים צילום של התואר ראשון שלי, העליתי על הקו את יבואן הרכב ששלח אישור כי הרכב נקי מתאונות, ועל כל טענה שהם העלו סיפקתי תשובות. אמרתי לאורלי שזו פעם ראשונה ואחרונה שאני עומד בסיטואציה כזו, ולשמחתי היא האמינה לי וביקשה מבני המשפחה שלה לעזוב את הבית".
שמעון ממשיך לתאר את מה שעבר: "יש לי שני ילדים מהנישואים הראשונים שלי, ולאורלי יש בת מנישואיה הראשוניים לאיש עסקים מאשדוד. הוא בחור נהדר, ובתחילת הדרך היה בנינו חיבור מצוין, כולל טיול ג'יפים שיצאנו יחד עם הילדים. הבעיה היא שטוב הלב שלו גרם לכך שנוצרו מתחים קשים בין הילדים, ואני לא רוצה להיכנס לזה יותר מידי כי מדובר בקטינים. מה שכן, הגענו למצב שלא יכולתי להביא את הילדים שלי לשבתות, והמתח הזה כמובן שלא תרם לזוגיות בינינו. גם את המצב הזה בני המשפחה שלה ניסו לנצל, ורצו לסכסך בינינו בכל הזדמנות".
"אורלי חשדה שיש רומן ביני לבין אחותה"
שמעון טוען כי אחות של אורלי שעבדה ב"אורלי ליס" ביצעה מעשים חמורים סביב העניינים הכספיים של החברה. "יש הוכחות לכל מה שאני אומר, ולצערי אחותה עשתה דברים חמורים, זאת לאחר שנתנו לה מתנה בשווי של 60 אלף שקל – מטבח קומפלט לבית. בשלב מסוים הטחתי בפניה את החשדות, היא נשברה, בכתה והודתה. החלטנו להמשיך הלאה, כי לא רציתי לפגוע באורלי, כי בכל זאת מדובר באחותה".
המתיחות בבית סביב ביקורי הילדים הפכו לגדולים ומשמעותיים יותר. שמעון משחזר: "היינו בטיול מטעם חברת פורשה, ואורלי בכתה לאורך כל הטיול, היא התגעגעה לבת שלה ואמרה שהיא תחזור לגור אצלנו מייד עם החזרה לארץ. במקביל, אורלי חשדה שיש רומן ביני לבין אחותה ובשלב הזה היא החליטה לפוצץ הכל, הוציאה לי את הבגדים מהבית ופתחה בהליכי גירושין. אני החלטתי להוריד פרופיל כדי לתת לה להירגע, אבל לא הבנתי שמצבה הנפשי גרם לה לעשות טעות אחר טעות".
שמעון מוסיף ומתאר: "אורלי קיבלה עצה מחברה טובה שלה להיעזר באדם שהוא נוכל ורמאי, שמציג את עצמו כעורך דין והוא לא כזה. הבחור מיהר לבצע פעולות חד צדדיות של פתיחת תיק גירושין, הגשת תביעה בבית משפט לענייני משפחה והטלת עיקולים על חשבון הבנק של חברת 'אורלי ליס'. הוא שכנע את אורלי לדרוש חצי מהחברה, וניפח את התביעה לסכום דמיוני של 30 מיליון שקל. הייתי בהלם כי היה הסכם ממון ביני לבין אורלי שאמר כי הבית שהיה ברשותה לפני הנישואין שייך לה והחברה שייכת לי. משם התחיל כדור השלג להתגלגל, העניינים המשפטים נסחבו והיבואן הראשון שהבין כי יש עיקול על חשבונות החברה ולכן אי אפשר לשלם לו, החליט לתפוס את המכוניות ומשם הכל נהיה שחור, עד למצב שהגענו לכינוס נכסים".
"אורלי הפסיקה לשתות כדורים, לכן מצבה הנפשי הידרדר"
שמעון מכחיש בתוקף את השמועות כי היה מדובר בתרגיל עוקץ של בני הזוג: "כמה שבועות לפני העיקולים, קיימנו ערב השקה מדהים שעלה לי מאות אלפי שקלים, ערב שזכה להצלחה מדהימה. אם הייתי רוצה לעשות תרגיל עוקץ, הייתי עושה ערב השקה כדי לקדם את שמה של החברה? אנשים רעים סתם מפיצים שקרים מבלי לבדוק את האמת".
שמעון החליט להילחם מול ההחלטות החד-צדדיות של אורלי: "הבנתי שהבחור הנוכל הוא זה שמתמרן את אורלי, הוא ניצל את מצבה הנפשי הקשה. אורלי סבלה מדיכאון לידה לפני 12 שנים, ומאז היא שתתה כדורים. בעצתו ובעצת בני משפחתה היא הפסיקה לקחת את הכדורים, ומצבה רק החמיר. למרות שהייתי רחוק ממנה פיזית, הבנתי שהיא דועכת מיום ליום. שמתי חוקר פרטי על הבחור שטען שהוא עורך דין, והבנתי שמדובר בנוכל אמיתי. הצגתי את החומר בפני אורלי בבית המשפט, והיא פשוט התמוטטה. באותם ימים גיבשתי תביעה נגד אורלי בסדר גודל של 8 מיליון שקל, על כל הנזקים שנגרמו לחברה, בגלל הצעדים שהיא ביצעה. עברנו חמישה חודשים בלתי אפשריים, ועורך הדין שלי אמר לי שרק דרך עיקול על הבית שלה נוכל לממש את התביעה. ישבתי עם עצמי והבנתי שאני לא יכול לעשות את זה לאורלי, ידעתי שברגע האמת לא אוכל לקחת לה את הבית, והחלטתי לדבר איתה, להציג לה את התמונה האמיתית, את מה שגרם לה הנוכל, את העבר הפלילי שלו. אורלי התמוטטה וביקשה לעצור את כל ההליכים נגדי, אני כמובן לא הגשתי את התביעה נגדה, ובסופו של דבר הוגשה תלונה במשטרה נגד הנוכל המתחזה".
אורלי, שסבלה ממשבר נפשי חמור, יצרה קשר עם שמעון, והשניים ישבו לדבר והחליטו לתת הזדמנות נוספת לקשר ביניהם. "אורלי ביקשה שאבוא בדחיפות אחרת היא תפגע בעצמה, כמובן שהגעתי והתחלתי תהליך שיקום כדי לעזור לה לצאת מהמשבר. הפסיכיאטר אמר שהיא חייבת תמיד מישהו שיהיה לידה. בני המשפחה שלה רצו לאשפז אותה באברבנל, אבל אני ובני משפחה נוספים שלה מעכו, אנשים מדהימים, נלחמנו שזה לא יקרה. אורלי התחילה לחזור לעצמה, תמכנו בה סביב השעון, היא חזרה לחייך. הגענו לרבנות וסגרנו את תיק הגירושין, אורלי אמרה אז שהיא רוצה להעביר לי את כל הנכסים, לאחר שהמשפחה שלה לחצה להעביר את הבית על שם אימא שלה. אורלי לא הסכימה, והמתח ביני לבין המשפחה שלה רק הלך וגבר מיום ליום".
אורלי ניסתה להתאבד, לפי דבריו של שמעון, ב-7.12. "אורלי שתתה כמה כדורים, והתעלפה. טיפלנו בה במהירות והיא נסעה לדודים שלה לעכו כדי לעבור תקופת שיקום במקום שקט, הרחק מהמשפחה הקרובה שלה. הייתי מבקר אותה שלוש פעמים בשבוע ונשאר איתה לעשות שבת. לאחר מכן חזרנו לאשדוד, והייתי חייב לצאת לעבוד, לשקם את העסק, לקיים פגישות עם יבואנים כדי להעמיד את העסק על הרגליים. בבוקר היא הייתה צריכה להיות תחת הפיקוח של אימא שלה, ובערב אני הייתי משגיח עליה. אורלי הייתה אומרת לי: 'שמעון, אין לי כח לחיות, אני רוצה למות'. הייתי מעודד אותה, מוציא אותה, מחזיר לה את שמחת החיים".
"כל החדר היה מכוסה בדם, על המיטה, על התקרה, על הרצפה"
שמעון חוזר ל-28.12, יום שני, היום בו אורלי סיימה את חייה: "אימא שלה הייתה עם אורלי, אני הייתי בתל אביב בפגישה. לקראת 11:00 דיברתי עם אורלי והיא נשמעה בסדר גמור. בשעה שלוש שוחחתי איתה שוב, היא נשמעה לא טוב בכלל, אבל אמא שלה הייתה איתה, אז לא דאגתי. בשלוש ועשרים יצאתי לכיוון אשקלון, לקחת אוכל שאימא שלי השאירה לי ולאורלי אצל אחותי. בדרך חזרה מאשקלון אורלי לא ענתה לי, הייתי מודאג אבל אמרתי לעצמי שאימא שלה נמצאת איתה. דיברתי עם הדוד של אורלי מעכו, הוא דיבר עם אימא שלה, ושמע שהיא הלכה לבית לקראת רבע לארבע. ב-16:50 נכנסתי במהירות ל'מחסני להב' ליד הבית שלנו להביא לאורלי חלב, והגעתי ב-17:10 לחניית הבית עם רכב מזראטי, ואחד השכנים התעכב לידי והתחיל לדבר איתי על הרכב. אמרתי לו שאני ממהר ועליתי בדאגה לבית. הקומה הראשונה הייתה חשוכה לגמרי, עליתי לקומה השנייה לחדר שינה שלנו ולא האמנתי למה שראו עיניי – כל החדר היה מכוסה בדם, על המיטה, על התקרה, על הרצפה. אורלי חתכה את עצמה בצוואר ופגעה בעורק הראשי והדם ניתז לכל עבר. ניסיתי לעצור את הדימום וחייגתי ביד השנייה למד"א. הם הגיעו תוך חמש דקות, ופשוט ברחתי מהחדר, חייגתי לדוד שלה מעכו ואמרתי לו: 'אורלי גמרה, אורלי גמרה'. היא לא השאירה מכתב, לא כלום, פשוט החליטה ברגע של טירוף לחתוך את עצמה. אנשי הרפואה אמרו כי לפחות שעה היא הייתה במצב הזה, זה אומר שבערך בארבע ורבע היא עשתה את המעשה הנורא הזה, חצי שעה בערך אחרי שבני המשפחה שלה הפקירו אותה".
גם שמעון אוחנה שומע את הדיבורים מאחורי גבו, של בני המשפחה של אורלי, שמפנים כלפיו אצבע מאשימה למותה של אורלי ודורשים מהמשטרה לבצע חקירה מעמיקה יותר. אוחנה מגיב בזעם: "כבר בערב שאורלי החזירה את נשמתה לבורא, הייתי בחקירה עד תשע וחצי בלילה. סיפקתי תשובות לכל השאלות, ולכל האנשים השפלים שמעיזים להעלות שמועות כאלה אני יכול לומר שנסעתי ברכב הכי חדיש בעולם עם מערכת GPS, שמראה בדיוק איפה נסעתי מת"א, לאשקלון, בחזרה לאשדוד, העצירה במחסני להב והכניסה לחנייה בבניין בחמש ועשרה, כולל שכן שראה אותי עולה ודיבר איתי לפני כן. כשהגעתי כמעט ולא היה דם בגוף של אורלי, ואנשי הרפואה קבעו כי היא חתכה את עצמה שעה לערך מרגע שהם הגיעו לדירה. בני המשפחה שלהם יודעים שהם טעו לאורך כל הדרך עם אורלי, פגעו בה, השפילו אותה, רמסו אותה, והם מנסים להשליך את זה לכיוון שלי. הם אלה שגרמו לה לעשות את המעשה הכי נורא שאפשר, ויש אלוהים בשמיים שרואה את הכל. אני מבטיח לך שלא אנוח ולא אשקוט עד יום מותי, כדי שהאמת תצא לאור וכולם יידעו מה עברה אורלי. יש לי הרבה מאוד חומרים מעניינים, ומבטיח להוציא אותם בעתיד, חומרים שיזעזעו את תושבי אשדוד".
אוחנה אמר לסיום: "למזלי הגדול, יש לי משפחה מדהימה, הם תומכים בי ועוזרים לי להתאושש מהמכה הקשה שקיבלתי. יש לי גם חברים מדהימים, שמלווים אותי יום-יום, שעה-שעה. הם עוזרים לי להבריא את החברה, לאושש את עצמי. אני חזק לאורך היום, אבל בלילה אני נשבר, אני מדמיין את אורלי ישנה לצידי, ומניחה את הרגליים שלה עלי, כפי שהייתה רגילה לעשות. ביום שישי האחרון בכיתי כמו תינוק ולא יכולתי לעצור את הדמעות. אורלי חסרה לי, ותמיד תהיה חסרה, עד יום מותי".
