כמה שזה לא היה צפוי. לאחר הניצחון על קרית-גת במחזור הקודם 1:2 והחתמת הבלם ניבאלדו (שבוודאי ככה לא רצה לפתוח את את משחק הבכורה שלו בקבוצה), זה היה נראה כי מ.ס אשדוד בדרך הנכונה ואלי תשיג ניצחון שני ברציפות אצל רמלה מהתחתית.
אבל לרמלה היו תכניות אחרות. כבר במחצית הובילה רמלה, עם שחקנים צעירים ומוכשרים, כמו אלה שיש באשדוד 3:0. אשדוד לא נראתה בכלל במחצית הראשונה. הייתה צל של עצמה ולמעט, אולי ניב זריהן וטום בן זקן, שמנע 2 שערים והם עוד ניסו משהו, כלום לא עבד. כאילו לא הגיעו השחקנים בכלל למשחק היום, בשישי.
כבר בדקה ה-9 העלה מתן חוזז את רמלה ליתרון 1:0. כולם היו בטוחים שאשדוד תחזור למשחק. אבל כשטום בן זקן מנע מהקו שער בטוח (20), החלו חששות שזה לא ייגמר טוב. בדקה ה-37 זה כבר היה ממשי. רותם שמול עשה את ה-0:2. כשאשדוד כבר רצתה לרדת למחצית להתכונן, היא ספגה את השלישי מרגלי שרון זיסו בתוספת הזמן. כל המחצית לא בעטה אשדוד ולו פעם אחת לשערו של מייקל חכים, שעמד עם רגל אחת כשהוא מדדה בשל פציעה.
במחצית השנייה אומנם אשדוד לחצה, אבל שער היא כבשה רק בדקה ה-87 על ידי מיכאל אוחנה. מעט מידי ומאוחר מידי. להפסיד בצורה כזו, זה קורה. זה יכול לקרות אחת לכמה זמן וזה ההפסד השלישי העונה של אשדוד בסך הכל. הצמרת הגבוהה והמקום ממנו עולים עדיין בהשיג יד. גם העובדה שעם ניבאלדו ספגה הקבוצה שלישיה לא מלמדת כלום, למעט שהוא צריך זמן להתחבר לקבוצה ובעיקר בהגנה. זה יקרה.
השאלה היא רק מה לוקחים מהמשחק הזה ומה משפרים עד המשחק הבא בבית מול הפועל ראשל"צ. אם זה יקרה אז זה יהפוך להפסד שיישכח מהר.
אשדוד: ג'רפי, בן זקן (מושל), סירושטיין, ניבאלדו, אליהו (אביטן), בקל, קינדה (מקדש), אוחנה, אינברום, קוגבינה, זריהן.
