מתביעה שהוגשה אל ביהמ"ש למשפחה באשדוד, מתוארת מסכת סבל וייסורים ממנה סבלה אישה, שבעלה לא ראה בה דבר, אלא רחם להשכיר. לדברי עו"ד עינבר לב, המייצגת את האישה, היא עשתה ככל יכולתה בכדי לגרום לבעלה אושר ושמחה, אולם חרף מאמציה, השמחה במעונם לא האריכה ימים.

לאחר זמן קצר מחתונתם החלו להתגלות סדקים עמוקים בזוגיות שלהם, בעיות תקשורת, חוסר שיתוף פעולה וחוסר הבנה הדדיים. "הגבר החל להתרחק מהאישה, פיזית ורגשית, והיא החלה להרגיש קור, ריחוק ובדידות", אומרת עו"ד לב.
הגבר נהג לדחות את האישה מעל פניו וסירב לקיים עמה יחסי מין, אלא בתאריכי הביוץ בלבד. לפיכך, בני הזוג בקושי קיימו ביניהם יחסי מין, וכשאלה התרחשו, הם היו טכניים בלבד.

אם לא די בזאת, ניסיונות האישה להביא ילד לעולם נתקלו בקשיים רבים, וכשלו בזה אחר זה. לאחר מספר חודשים של כישלונות החליטו בני הזוג לבדוק האם קיימת בעיה רפואית המונעת את ההיריון, והתחוור להם כי הגבר סובל מבעיית זרע, שבגינה הוא אינו מסוגל לעבר את האישה. הגבר סירב לעבור ניתוח בניסיון לשפר את איכות הזרע שלו, ובהעדר מוצא אחר, החלה האישה לעבור טיפולי פוריות קשים וכואבים, אשר פגעו באורח חייה ובאיכותם. לדברי עו"ד לב, הגבר לא טרח כלל לתמוך באישה במהלך תקופה קשה זו, נמנע מלדבר עמה, ונהג להגיע הביתה מדי ערב בשעות מאוחרות, תוך שהוא מסרב לקחת על עצמו אף לא אחת ממטלות הבית.

הלידה רק החריפה את יחסו של הבעל
לדברי עו"ד לב, בתקופת ההיריון סבלה האישה מרצף של בעיות בריאותיות קשות, שהחריפו היחסים בין השניים, נוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד הגבר, שלא סייע לה אף לא במעט. גם כאשר נאלצה האישה לשכב בבית בשמירת הריון, עם כאבים עזים וללא יכולת כמעט לנוע, סירב הבעל לסייע לה, והיא קראה לאמה הקשישה שתסייע לה במכאוביה.

יממה לאחר הלידה, עברה התינוקת הפעוטה ניתוח, ואושפזה למשך 30 יום בפגיה של בית החולים. גם האישה נאלצה לעבור ניתוח בשל הסתבכות בשלייה. נוכח כך, התאוששותן של השתיים מהלידה, על אף שהייתה טבעית, נמשכה זמן ארוך, ולוותה בקשיים ובכאבים קשים.
"כאשר הגיעו האם והבת אל הבית, לאחר חודש בבית החולים, ציווה הבעל על האישה לשטוף את הרצפה בביתם, ללא כל התחשבות במצבה הגופני והנפשי", אומרת עו"ד לב. "דרישה גסה זו, עוררה את האישה, והיא הבחינה לפתע לאיזה גיהינום התדרדרו חייה".
לאחר שהתאוששה מעט, וקצה ביחסו הגס של בעלה, ביקשה האישה מבעלה שיפנו לטיפול זוגי, בניסיון לשקם את יחסיהם, אך שם התגלה הסוד אותו הקפיד להסתיר מפניה לאורך כל השנים.

כבר בפגישת הייעוץ הראשונה אמרה האישה כי היא מרגישה שהיא היחידה שמנסה להציל את נישואיהם. היא שאלה את הגבר אם הוא אוהב אותה, ואם בכלל ישנה לו אם היא תיעלם מחייו, והם יחדלו מלגור יחד. למרבה הפתעתה, ובניגוד גמור להצהרות האהבה אותן נהג הגבר להרעיף עליה במצבים כאלה בעבר, הפך הפעם הגבר את עורו, והודיע לה בקור רוח כי אכן לא אכפת לו, וכי לו היה לו הרבה כסף, הם כבר מזמן לא היו נשואים. הוא הוסיף כי רק מטריד אותו "באיזו דירה רקובה הבת שלו תגור", במילותיו.

לדברי עו"ד לב, שיחה מאירת עיניים זו הבינה האישה, כי תמו יחסיהם, וכי הגבר ביקש כל השנים לנצל אותה ככלי להבאת ילדים לעולם, ותו לא, מפני שראה בה אם טובה וכנועה לגחמותיו, אישה שניתן להעבידה ולנצלה, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיה הגופניים והנפשיים.
בצר לה, פנתה האישה אל עו"ד עינבר לב, אשר הגישה בשמה תביעה לגירושין, במסגרתה היא דרשה מזונות אישה וילדים, וכן פיצוי על השנים הארוכות בהן סבלה האישה מקרירות מינית ומהתעמרות קשה ורצופה מצד בעלה.