חג החנוכה מתאפיין בהיצע רחב של הצגות ומופעים לילדים, אך העיר אשדוד הינה מבין הבודדות בארץ, המציעה זו השנה השמינית לילדי העיר ולאורחים לצפות בהפקת מקור מבית היוצר של החברה העירונית לתרבות הפנאי. השנה הועלה מחזמר מוזיקלי בשם "אדוני המאמנת", שעלילתו עוסקת בסיפורה של נבחרת כדורגל של בית ספר. "זו השנה השמינית שהחברה העירונית לתרבות מתקצבת הפקת מקור לחנוכה, ומעלה הצגה לילדים ולכל המשפחה", אומר אבי לוי, המנהל האמנותי של להקת "אביבים", המשמש כמפיק ראשי מטעם החברה העירונית, "זה התחיל בשנת 2006 בתמיכת אורן טואיל, שהיה סמנכ"ל הכספים וכיום הוא מנכ"ל החברה העירונית לתרבות.
הרעיון הבסיסי היה למצוא פתרון ראוי שגם יקדם שחקנים מקומיים, וגם שההורים לא יכתתו רגליהם מחוץ לאשדוד. מדובר במופע לכל המשפחה, שמדי שנה לא רק אנשים פרטיים אלא גם ועדים גדולים קונים אליו כרטיסים: העירייה, החברה העירונית לתרבות, הרשות למאבק בהתמכרויות, הסתדרות המורים ועוד מוסדות גדולים. ועד עובדי עיריית אשדוד, למשל, הוא הגוף שקונה הכי הרבה כרטיסים. עם הזמן השם של ההפקות שלנו נבנה. הוועדים לא פראיירים, אם זה לא איכותי הם לא קונים, ועובדה שלהפקות שלנו הם רוכשים כרטיסים פעם אחר פעם. ההשקעה בהפקות האלה זה WIN WIN, הצופים נהנים, אנחנו לא יורדים באיכות, לא מפסידים כספים, מה אפשר עוד לדרוש?".
המנהלת האדמיניסטרטיבית של "אביבים" ומנהלת ההפקות דורית אללי, מספרת כי מדי שנה מעלה ההפקה בממוצע 25 הצגות באולם המכיל 400 איש, וקהל של עשרת אלפים איש נחשף להצגה. "המנכ"ל אורן טואיל תרם הצגה בשם החברה העירונית, שאליה הגיעו ילדים עם צרכים מיוחדים, אגן כימיקלים תורם בכל שנה הצגה לילדים ממשפחות המטופלות ברווחה, ומנהלת האגף לשירותים חברתיים, רונית צור, סיפרה שהיה תענוג לראות את הילדים יוצאים שמחים ומחויכים. אורן תומך, מוביל ומלווה אותנו לאורך כל הדרך. הוא מתקצב, נותן בנו אמון, ותודה לאל אנחנו לא מאכזבים. לולא הוא, כל זה לא היה מתקיים. באנו עם רעיון לפני שמונה שנים, והוא האמין באבי, האמין שהוא מסוגל להביא תרבות ברמה גבוהה, ליווה אותנו עקב בצד אגודל, ומדי שנה אנחנו גדלים".
את המחזמר כתבו קובי מחט ואלון גור אריה, וקובי מחט גם ביים את ההצגה. זו השנה השנייה שהצמד כותב מחזה לחברה העירונית לתרבות באשדוד. בשנה שעברה, עלתה הפקה בשם "חלומות מתוקים", שהם כתבו ומחט ביים. "בשנה שעברה הפקת המקור 'חלומות מתוקים' הייתה מאוד מוצלחת, ולקחנו אותם שוב", אומרת דורית, "השנה אבי ביקש מהשניים לכתוב מחזה מצחיק, הוא כיוון אותם למחזה הומוריסטי עם חילוף תפקידים. רצינו שהקהל יבוא ויצחק, ושההצגה תתאים למבוגרים ולילדים, כי את הילדים מלווים המבוגרים ומגיע גם להם ליהנות, וזה הצליח. הקהל יצא מאוד מרוצה".
עלילת המחזה מספרת על בית ספר שלאחר כישלון צורב שחווה שנה קודם לכן, מחליט המנהל לחפש מאמן חדש לנבחרת הכדורגל ומאמנת חדשה לנבחרת המעודדות. שני חברים טובים בחיים (גבר ואישה צעירים) מגלים שמחפשים מאמנים חדשים ומחליטים להציע את עצמם לתפקידים, הגבר כמאמן המעודדות והאישה כמאמנת כדורגל. המנהל דוחה את בקשתם בזלזול, שכן בעיניו אישה לא יכולה לכהן כמאמנת כדורגל, וגבר לא יכול לאמן מעודדות. בצר להם, מחליפים השניים תפקידים ומתחפשים לבני המין השני. מכאן מתחילה מסכת רצופה בטעויות, כאשר השניים מנסים להביא את הנבחרות להישגים, מבלי לחשוף את זהותם. ברגע השיא כאשר הנבחרת רחוקה משחק אחד מניצחון בגמר אליפות בתי הספר, מתגלה האמת, ובעוד המנהל מבקש לפטר את השניים, מתגייסים שחקני הנבחרות להשאיר את המאמנים בתפקידם. המחזמר מלווה בשירים ישראלים מוכרים וקצביים, כמו "דיווה", "טרמינל 3", "היא רק רוצה לרקוד", מה שהביא השנה את הילדים בקהל לעמוד על רגליהם ולרקוד.
בדרך כלל נמצאים בצוות השחקנים צעירים לצד ותיקים, ולעתים קרובות משתתף שחקן אשדודי צעיר. השנה, לוהקו להצגה, לצד רקדני "אביבים", כמובן, השחקנים הוותיקים הדר שחף-מעיין, המשחקת בהפקות המקור האשדודיות מאז השנה השנייה שיצאו לדרך, שראל פיטרמן המוכר לילדים מתכניות בערוץ הילדים, אינה בקלמן המשחקת בסדרה "אליפים" והשתתפה בתכנית הריאליטי "הישרדות", חן אהרוני המוכר לכולם מ"כוכב נולד", והשחקנים הצעירים אליאור אמסלם, אסף משה, איתי חמו ומיכאל גבעתי.
דורית, מי מלהק את השחקנים?
"בדרך כלל אנחנו מקבלים המלצות על שחקנים, רואים אותם ומחליטים. השנה קובי מחט הציע את הליהוק, ולצד השחקנים המוכרים התווספו לא מוכרים ונהנו מאוד לעבוד איתם. אסף משה ואליאור אמסלם מדהימים. אליאור אמסלם שעושה את התפקיד הראשי, הוא שחקן צעיר שרק סיים ללמוד בבית הספר למשחק של יורם לווינשטיין, והוא היה מדהים. איתי חמו ומיכאל גבעתי הם שני שחקנים חיילים מאשקלון. בכל שנה אבי נותן הזדמנות לשחקנים חדשים, מתחילים, שהוא מאמין ביכולות שלהם. בכל שנה הוא עושה זאת עם שחקן אחר, והם באמת מוכיחים את עצמם. המקצועיות חשובה לאבי, לצד התחושה של בית, של אווירת משפחה. ככה הוא בנה את 'אביבים'. יש רקדניות שנשארו איתנו 15 שנה, יש אצלנו שתי רקדניות שהגיעו בכיתה ג', והיום הן בנות 29. גם השנה השילוב של הלהקה והשחקנים היה צוות מנצח, קובי מחט מוכשר, וכל התהליך היה תענוג. הייתה אווירה טובה, החזרות התקיימו אצלנו במונארט, כשאם הבית מבשלת להם ומפנקת אותם, הם נהנו מחזרות של כמעט חודשיים יום יום, וכמובן חייבים לציין את להקת 'אביבים'. בנות הלהקה מדהימות, מקצועיות, הן מוסיפות את כל הרבגוניות והצבע של ההפקה. לאבי יש הבנה בכל מה שקשור לכוריאוגרפיה, לתיאטרון, לקהל, להבנת הרעיון של איך מביאים תרבות ועוד גורמים לילדים ולמבוגרים לבוא שנה אחרי שנה. כל שנה הכמות גדלה, מי שהזמין בעבר יזמין שוב".
אבי ממהר להצטנע. "אני לא לבד", הוא מדגיש, "החבר'ה שמגיעים מתל אביב, חושבים שהם באים ללמד אותנו, ומסתבר שהם לומדים מאיתנו הרבה מאוד. אני משתדל לתת למדריכות הראשיות של אביבים, דנה זגורי ולילי כמאלי, את מלאכת הכוריאוגרפיה, ויש כאן צוות עובדים שנותן את הנשמה: דורית אללי, מנהלת הפקות, שאחראית על התקשורת עם הספקים והמוסדות שקנו את הכרטיסים, ריטה סויסה היא אם הבית שלנו, אחראית על הגסטרונומיה והפינוקים של השחקנים, מכבסת את הבגדים כדי שהכול יהיה מתוקתק, היא הכי מקצועית שיכולה להיות", ודורית ממשיכה: "לכל להקה יש את הנשמה, וזו ריטה וגם אילנה סיסו אשר מלוות מאחורי הקלעים, ונמצאות היכן שהלהקה נמצאת. עוד נמצאים איתנו סיסי חזן בלוקה שהיא מנהלת הפקה חדשה אצלנו, על ההקלטות והניהול המוזיקלי אמון יוסי עטר מאולפני 'ארט הפקות', רן מיקס אחראי על התאורה וההגברה ופסקל ג'ורנו ממונארט אחראי על התפאורה".
"משמישים" – הישג ברמה הארצית
"אביבים", הלהקה ייצוגית של אשדוד, מונה 120 רקדנים המתאמנים במונארט, בגילאי 6-26, ועוד מאות ילדים רוקדים בשלוחות בבתי הספר בעיר. בסך הכול מספרם נושק ל-600. מי שמוכיח עצמו בשלוחות בבתי הספר, עובר ללהקה. תחת המטריה הזו יש גם את הפקות חנוכה, שם רוקדות בנות הלהקה, וכן הפקות מקור אחרות כמו למשל, "כיפה ירוקה", הצגה שנעשתה בשיתוף פעולה עם איגוד ערים לאיכות הסביבה.
וכך, יצאה לדרך תחת מטריית "אביבים", הפקת מקור בשם "משמישים", המיועדת לכיתות ג'-ד', אשר עברה את ועדת סל התרבות. "זו הייתה הפעם הראשונה שהגשנו הפקה לסל תרבות", אומרת דורית, "ועברנו אותה. קראנו המון טקסטים, לקחנו את המעצב הכי טוב, את אנשי המקצוע הכי טובים. זו הפקה מאוד יקרה, ושוב אורן תמך בנו ונתן תקציב. ההצגה כבר מוזמנת להופעות בארץ החל ממרץ בשנה זו וכמובן גם לשנה הבאה".
מה הנושא וכיצד בחרתם בו?
"מיכל קליין כתבה ורן שחף ביים הצגה על קבלת השונה. זו הצגה על ילדה עיוורת שיוצאת להרפתקה על-חושית עם חברים מהקיבוץ. 'משמישים' זו הצגת תיאטרון תחת החסות שלנו. מי שמאמין בנו, יודע שהוא מקבל את התוצרים הכי טובים. לפני שבחרנו את העלילה, עשינו סקר שוק ושאלנו מורות וגננות מה חסר להן בשטח, על מה הן היו רוצות שנעשה הצגה. יצאנו מתוך צרכי הקהל, וכך נולד הרעיון. גם כאן, החזרות במונארט והכול משפחתי, אבי עובד עם אפס אגו, הוא נותן קרדיטים, משתף, רוצה לשמוע מה יש לאחרים להגיד ואכפת לו מאוד. אם הוא רואה אדם מוכשר, הוא ידחוף אותו קדימה וייתן לו את הבמה, וזו גדולה. כדי להצליח בהפקה, חשוב לדעת למי היא מכוונת. בחנוכה זה שואו לכל המשפחה, אנשים באים וצוחקים ומעבירים שעת כיף משפחתית, הפקה של 'אביבים', כדוגמת 'מקודשת', מכוונת לקהל הרחב, את הוועדה של סל תרבות הזמנו לאשדוד מתוך אמונה שזו הפקה מקורית ושהאולם בבית יד לבנים הוא תיאטרון הבית שלנו, ושם היא עברה".
מהן ההפקות העתידיות?
"בחודש מאי נעלה מופע של רקדנים מכל שלוחות, ובמקביל מתחילים כבר לעבוד על הפקת המקור של חנוכה בשנה הבאה. כאשר מסתיימת הפקה, מיד שולחים בקשות לטיוטות, וגם רוצים לתפוס שחקנים ובמאים טובים, וכמובן, אנחנו מריצים באינטנסיביות את 'משמישים'. גולת הכותרת היא עבודה על מופע חדש של 'אביבים', אחרי שבמשך שנתיים העלינו את 'מקודשת'. אבי עובד על הכוריאוגרפיה, ומגבש את הרעיון. חשוב לו שתהיה תרבות ושכמה שיותר ילדים יראו, יחשפו וייהנו. הוא רואה את טובת העיר וטובת ילדי העיר מעל הכול. הוא מאוד פטריוט לעיר הזו".
