אלמוג נולד לתוך מציאות בלתי אפשרית, וכבר 22 שנים מרגיש אבוד ומיואש. "לא היה לי יום אחד מאושר בחיים", הוא אומר לי ומאחורי התדמית הקשוחה מבצבצת לה דמעה שזולגת אט-אט. מדובר בסיפור עצוב על ילד שהיה ללא מסגרת מסודרת, ומשם המצב רק הלך והידרדר, הלך והחמיר, עד למצב שאלמוג ישן בימים אלה במחסן מעופש, מלא חולדות, עכברים וג'וקים.
בגיל 14 אלמוג הפסיק ללמוד, ושנה לאחר מכן נאלץ לעזוב את בית הוריו, בגלל ויכוחים מילוליים בלתי נגמרים עם אביו. "עזבתי את הבית מרצוני, וברגע שרציתי לחזור ראיתי דלת סגורה. אבא שלי לא הסכים לקבל אותי חזרה, יש לו התמודדות קשה עם האחים האחרים שלי, ואני לא שופט אותו. מצד שני, זה מתסכל מאוד שהמשפחה מפנה לך עורף, אתה מרגיש אבוד ובודד בעולם. עשיתי כמה ניסיונות לחזור הביתה, כולל בשבועות האחרונים, אבל אני מקבל כתף קרה ותשובות שליליות. אני לא מתכוון לחזור הביתה בחיים. דווקא ברגעים הכי קשים רציתי את החום של המשפחה שלי, אבל לא מצאתי אף אחד איתי", הוא אומר בקול חנוק.
אלמוג החל לשוטט ברחובות מגיל צעיר, היה מעורב בעבירות פליליות קלות, ונאלץ לגנוב כדי להכניס אוכל לפה. "הייתי מבצע גניבות קטנות של 100 שקל, רק כדי שאכניס משהו לפה. הייתי נעצר כל הזמן ואז חוזר לרחובות. השוטרים היו מכירים אותי ומרחמים עלי, וידעו שאני לא עבריין, אלא ילד אבוד שרק רוצה להחזיק מעמד בחיים. הייתי ישן לילה במקלט, לילה על ספסל ברחוב ולילה במחסן של חברים. לפעמים חברים היו מארחים אותי בבית שלהם לשבת, והייתי מרגיש על גג העולם, מתקלח כמו שצריך, לעלות לישון על מיטה חמה ומסודרת, אבל כבר ביום ראשון הייתי חוזר למציאות העגומה של לישון ברחובות", מוסיף אלמוג.
המצב של אלמוג הלך והידרדר, ולפני שנתיים הוא הרגיש שינוי קל בחייו לאחר שהתחיל לעבוד במפעל בקריית מלאכי. הוא מספר: "הייתי עובד 12 שעות ביום ומקבל משכורת מינימום. ממש הייתי קורע את עצמי, ובמקום לקבל הערכה ומשכורת נורמאלית, הייתי מקבל צעקות והשפלות. רציתי להשכיר דירה ולוויתי כסף מגורם מסוים בעיר, מתוך כוונה להחזיר לו כל חודש מהמשכורת. בשלב מסוים נאלצתי לעזוב את העבודה, והחוב רק הלך וגדל. היום אני חייב לו 30 אלף שקל, ולא יודע כיצד לגמור את החוב הזה. גם ככה החיים שלי גמורים, אז לא אכפת לי שיהרגו אותי, אין לי כבר מה להפסיד".
בנקודה הכי גרועה בחייו, כשהוא כבר חושב על מעשה אובדני, נכנס לתמונה איציק איטח, דמות מוכרת מאוד באשדוד. איטח החליט לנסות ולשקם את אלמוג. "החלטתי שאני עוזר לו בכל הכח, קניתי לו בגדים, אני מביא לו אוכל כל יום, וגם סידרתי לו עבודה. אלמוג ממש מראה נכונות גדולה לעזור לעצמו. הבעיה היא שאין לו איפה לישון, ובינתיים סידרתי לו לישון במחסן ברובע ח'. העכברים בורחים מהמחסן הזה מרוב הלכלוך והבלגן שיש במקום, המקום פרוץ, והקור חודר לעצמות. אלמוג ישן עם 4 שמיכות ועדיין רועד מקור. אני יכול לעזור לו את רמה מסויימת, אבל לא מעבר זה", אומר איטח.
איציק איטח קורא לציבור לסייע לאלמוג ככל האפשר: "אני מאמין שערב חג החנוכה, חג הניסים, אלמוג יתחיל חיים חדשים ויזכה לנס גדול בזכות האנשים הטובים של אשדוד. הוא צריך קורת גג לכמה חודשים, סטודיו קטן, עד שיעמוד על הרגליים. המטרה שלי היא לעזור לו לגמור את החוב לשוק האפור בסכום של 30 אלף שקל, ואת כל שאר הדברים אני כבר אעזור לו. עצם העובדה שהוא התחיל לעבוד, זה כבר סימן טוב, ואני מאמין שאלמוג יעלה על המסלול הנכון ויתחיל חיים חדשים".
כל מי שמוכן לסייע לאלמוג, מוזמן ליצור קשר עם איציק איטח: 050-3884898.
