לא מכבר אירחתי בתוכניתי אם, ששכלה את בנה שחף לפני כשלוש וחצי שנים. "כשמצאנו גראס בחדרו של שחף, הוא סיפר לנו שזה דשא, ואני האמנתי לו", סיפרה בתוכנית הרדיו. "לא ראיתי אף פעם סמים", הוסיפה בנימת התנצלות. סיפורו של שחף הוא סיפור מזעזע על ילד בן 17 שהתאבד כתוצאה משימוש בסמים. שחף היה בנו של תא"ל בצה"ל, משפחתו טובה ומבוססת המתגוררת בצפון ת"א. "פעם היו הסמים פוגעים במשפחות החלשות ומעוטות יכולת, תמיד חשבנו שסמים זה רק שם. היום דווקא אצל 'הצפונים' התופעה מתחזקת", מסבירה ורדה, "כנראה מפני שיש להם יותר דמי כיס וזמן פנוי שצריך להפיג את השעמום".
הפעם הראשונה שגילו ההורים כי בנם שחף, משתמש בסמים היה כשנעצר, בגיל 16 וחצי ע"י המשטרה. על פי הערכתם שחף התחיל להשתמש כבר שנתיים לפני. מאפייני ההתמכרות שלו כללו שינוי בולט בהתנהגות של שחף, הוא הפך להיות אלים מילולית, ואח"כ היה משליך רהיטים וחפצים בבית. כשהבחינו ההורים בתופעה ופנו לסיוע, נאמר להם כי מדובר בתופעת גיל ההתבגרות, אך עם מעצרו, התמונה נראתה אחרת וקשה הרבה יותר.
שחף היה תלמיד מצטיין, במיוחד במקצוע האהוב עליו כימיה. כמו כל מכורי הסמים, שחר החל להשתמש בגראס, אך בהמשך הוא הכין לעצמו סמים במעבדה שהכין בביתו, באמצעות מרשמים שלקח מהאינטרנט. "בין החומרים שהשתמש בהם שחף, היה ספריי נגד יתושים וג'וקים וחומצת מלח", מספרת ורדה.
ההורים של שחף ניסו הכל באותה תקופה, בה ידעו על הבעיה של בנם, להציל אותו. בשל חוק הבריאות האומר כי לא ניתן להכריח אדם מעל גיל 16 לקבל טיפול, לא יכלו ההורים לכפות עליו טיפול וסיוע. שחף שהיה בחור מתוחכם ידע את זה. מבחינה פלילית,שחף היה מתחת לגיל 18, ולכן גם כאן "נגעו בו" בידיים זהירות. הצלחתם היחידה הייתה ששכנעו את שחף לקבל טיפול פסיכולוגי. כשנה וחצי ניסו ההורים להציל את בנם, עד שהחליט להתאבד.
מאז מותו של שחף, ורדה מספרת את סיפורה האישי, בהרצאות בבתי ספר. "אין היום ביה"ס שאין בו סמים", היא מצהירה, "היום אני מאוד בקיאה ומבינה בנושא, עד כדי כך שבהרצאה שלי אני יכולה לדעת האם בכיתה מולה אני עומדת משתמשים בסמים". באמצעות ההרצאות הללו היא מנסה להזהיר ולהרתיע מפני השימוש בסמים, היא רואה בפעילותה שליחות.
כשהבין שחף מה עשו לו הסמים, הוא החל להזהיר את חבריו מפני המכה הנוראה והסביר להם שסמים זה רע. ורדה רואה בפעולתה הגשמה של משאלתו האחרונה של בנה, ואולי תוכל באמצעות סיפורה הקשה להציל עוד נער בישראל, מה שלא הצליחה, לצערנו עם בנה.
אחת הבעיות הקשות שעלו מפגישתי עם ורדה, הייתה ההכחשה של ההורים, גם כשמגיע אליהם המידע או החשד כי בנם או ביתם משתמשים בסמים, הם מסרבים להאמין ולהודות.
ההורים האלה, הם החברה, והחברה מעבירה מסר כפול לילדים שלנו, שגראס זה בסדר, זה לא כל כך נורא. אבל אנחנו שוכחים שמדובר בילדים שגבולותיהם מטושטשים, שסקרנותם רבה ושתמיד כאן ועכשיו זה הכי חשוב ולא משנה מה יקרה מחר.
לסיום, אני מצדיע ומעריך את ורדה על פעילותה ומלחמתה בנגע הסמים, שלצערי נבעה מסיבות מצערות מאוד. יישר כוח.
הורים קרים, לא אוסיף מילים, רק אקווה שהצלחתי לעורר בכם משהו.
שלכם!
אייל מדני
