תביעה לתשלום דמי מזונות רטרואקטיבית על סך כרבע מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה על ידי אישה נגד בן זוגה לשעבר. לטענת האישה, הגבר לא שילם לה מזונות עבור בנם המשותף בצורה סדירה, התואמת את צרכיו ואת רמת הכנסותיו. כתוצאה מכך היא נאלצה לגדל את הקטין בדוחק, נטלה הלוואות רבות ותיקים רבים נפתחו נגדה בהוצאה לפועל עקב חובות שצברה. לטענת האישה, בן זוגה לשעבר הפך עם השנים לאדם אמיד מאד, וזאת הודות לתמיכתה בו במשך חייהם המשותפים. לדבריה, מעמדו הכלכלי נרכש "על חשבונה", והוא מכהן כמנכ"ל מצליח ומוערך בחברה מובילה במשק.
בכתב ההגנה טוען הגבר כי שילם לאישה מדי חודש סכומים גדלים והולכים במזומן, שתאמו את יכולתו הכלכלית ואת צרכי הקטין. האישה אף הודתה שאכן קיבלה תשלומים אלה מהגבר, אך טענה כי אלה לא הספיקו, ולכן היא דורשת לקבל תשלום רטרואקטיבית.
לטענת עורכת דינו של הגבר, אישור הגדלת תשלום מזונות רטרואקטיבית, עלול לפתוח פתח לגל של תביעות מצד נשים גרושות ואמהות חד הוריות, שיטענו טענות דומות כגון: "דמי המזונות ששילמת לא הספיקו לכן עליך לשלם עכשיו 'השלמת מזונות', בעבור השנים שחלפו כבר".
לדברי פרקליטתו של הגבר, ניתן לחייב אב שמצבו הכלכלי השתפר בתשלום מזונות גבוהים יותר אך ורק מיום שמצבו הכלכלי השתפר, וגם זאת כשהדבר עולה עם צרכי הקטינים בפועל, תוך התחשבות ביכולתה הכלכלית של האם, אך לא יעלה על הדעת לחייב אב לשלם בדיעבד "השלמות ותוספות" לדמי המזונות ששילם בעבר.
בית המשפט קיבל את עמדת הגבר, והחליט שלא להגדיל את המזונות רטרואקטיבית, ולחייבו במזונות גבוהים יותר רק מיום הגשת התביעה.
בני הזוג ניהלו חיים משותפים במשך עשר שנים מבלי שהתחתנו, ובמשך תקופה זו היו ידועים בציבור. לטענת האישה, סיפר לה בן זוגה לשעבר לאורך השנים כי הוא מוגדר פושט רגל בלשכה להוצאה לפועל, ולכן אין ביכולתו בשלב זה לשלם מזונות לבנם.
לדבריה, מייעוץ משפטי שקיבלה, הובהר לה, שכאשר נתבע במזונות מוגדר כפושט רגל, הסיכויים להיפרע ממנו קלושים, שכן האישה הופכת לאחרונה בשרשרת הגבייה. הגבר לעומת זאת טען כי הייעוץ אותו טוענת שקיבלה האישה מופרך ושגוי מיסודו, ודווקא חוב מזונות קודם ליתר החובות.
לדברי האישה, הבטיח לה הגבר כל העת, כי ברגע שיוכל לעמוד בכך כלכלית, הוא ידאג לשלם מזונות לילד והיא הראשונה שתקבל ממנו כספים. הגבר העביר לאישה 2,000 שקלים מדי חודש, וזאת לאורך שנים רבות, פרט לתקופה שבה הבן התגורר עימו ובביתו. בנוסף, הוא השתתף בהוצאות החריגות של הילד, שאת חלקן שילם בעצמו ולבדו.
"מטרת האישה היא סחטנות לשמה"
לדברי עורכת הדין של הגבר, לאישה היה ברור במשך כל אותה תקופה שבה הגבר שילם מזונות לילד, כי הסכומים ששילם הלמו את הכנסותיו, את חובותיו ואת צרכי הקטין. "כפי שעולה מכתב התביעה, אין ספק שהיה ברור לאישה, כי גם לו הייתה תובעת את הגבר בבית משפט, לא היו נפסקים לה מזונות גבוהים מאלה שממילא שילם, ואף סביר שהיו נפסקים מזונות נמוכים יותר מאלה ששילם בפועל לאור המצב הכלכלי בו היה שרוי הגבר בזמנו", טענה פרקליטתו של הגבר. "מטרתה היחידה של האישה היא לסחוט עתה את הגבר כלכלית, בכל אמצעי העומד לרשותה, בחוסר תום לב, שלא כדין וללא הצדקה, מתוך סחטנות לשמה". לא מקובל שאישה תגיש תביעה למזונות באיחור של 12 שנה, ותטען כי אמנם קיבלה בעבר מזונות, אך הם לא הספיקו לה. לא ניתן לחייב אב, רטרואקטיבית, לתשלום מזונות גבוהים רק משום שכעבור 12 שנה מצבו הכלכלי השתפר".
