המדריך המלא לנשיכת כלב

ע"פ פקודת הנזיקין, מי שמחזיק בכלב אשר פגע באדם וגרם לו לנזקי גוף, חייב לפצותו. עיון בפסיקה מגלה, שבתי המשפט לא מהססים לפסוק פיצוי משמעותי לנפגעים. בצד זה, חשוב לציין כי ב-3 מקרים הפקודה לא חלה

לאחרונה פורסם אודות מספר מקרים בהם כלבים מסוכנים תקפו עוברי אורח וגרמו להם פציעות קשות. בשנת 1992 תוקנה פקודת הנזיקין, ונקבע כי במקרים בהם הותקף אדם ע"י כלב ונגרמו לו נזקי גוף חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב כדרך קבע לפצות את הניזוק.

פקודת הנזיקין קובעת באופן ברור, כי אין זה משנה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים –  במידה שנגרם נזק על הבעלים של הכלב לפצות את הניזוק.
עם זאת חשוב להדגיש, כי הוראת פקודת הנזיקין אינה חלה במקרים בהם: (1) היתה התגרות של הניזוק בכלב, (2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו, (3) במקרה של הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

בשנת 2002 נחקק החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002, ושם נקבע בין היתר כי המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חציריו אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו ובאמצעות רצועה.

בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ה-2005 נקבע כי אורך הרצועה באמצעותה מוחזק כלב מחוץ לחצרים לא יעלה על 5 מטרים ובלבד שאורכה וטיבה יאפשרו למי שמחזיק בכלב לשלוט בו, בכל רגע, ולמנוע מהכלב להשתחרר ממנה או לפגוע באחרים. כן נקבע בתקנות כי בעליו של כלב שמוחזק בחצר, יציב בכל כניסה לחצר כאמור, במקום גלוי שלט שבו כתוב "זהירות כלב"; גודל כל אות בשלט לא יפחת מ-5 סנטימטרים.

העדפת האינטרס של עוברי אורח
המחוקק העדיף אם כן את האינטרס של עוברי-אורח תמימים על האינטרס של בעלי כלבים, אך מצד שני נתן הגנות לבעלים של הכלבים במקרים של "עושי-צרות" המתגרים בכלבים, של תוקפים ומסיגי-גבול.

כוונת המחוקק היתה אם כן כי כאשר אדם מחליט להחזיק בכלב עליו להפנים את הסיכון הכרוך בכך לרבות על ידי עשיית ביטוח הולם.

חוקי עזר עירוניים
במועצות השונות הותקנו חוקי עזר עירוניים בנוגע לפיקוח על כלבים. כך למשל, על פי חוק עזר לאשקלון (פיקוח על כלבים וחתולים), תשנ"ח-1998, החזקת כלב בתחום העירייה מחייבת קבלת רישיון מאת רופא ווטרינר הממונה על ידי העירייה אשר רשאי לסרב לתתו או לבטלו בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק העזר. כמו כן, סעיף 6 לחוק העזר מורה כי בעל כלב ימנע מכלבו לצאת מחוץ לתחום ביתו אלא אם הוא מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, הוא מובל ברצועה ופיו חסום בזמם שאינו מאפשר לכלב לנשוך, כאשר סעיף 14(א) לחוק העזר מסמיך את נציגי העירייה להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום על מנת לברר האם קוימו הוראות חוק העזר ולעשות מעשה הדרוש לביצוע הוראותיו.

בהתאם לפסיקות של בתי המשפט השונים, מוצדק לראות במי שהביא לחזקתו כלב כמי שנושא באחריות חמורה להיזק העלול להיגרם בעטיו של הכלב.

זאת ועוד. סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 קובע, כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי, כראיה לכאורה לאמור בהם. בהתאם לסעיף 42ג' לפקודת הראיות, נתבע אינו רשאי לסתור את תוכנו של פסק הדין הפלילי או של ראיה שכבר הוגשה או נשמעה במסגרת ההליך הפלילי, אלא ברשות ביהמ"ש וכאשר אין המורשע סותר את הראיה, הופכת הראיה מ"ראיה לכאורה" ל"ראיה כמעט מכרעת".

דוגמאות מהפסיקה
ביהמ"ש השלום בתל אביב פסק לתובע אשר ננשך בעת שהגיש מים לכלב של מעסיקו, לאחר שריחם עליו, פיצוי בסך של 292,732 ₪ ובתוספת שכ"ד עו"ד בשיעור 20% מן הפיצוי וכן הוצאות משפט בגין 10% נכות שנותרה לתובע בידו.
(ת"א 47229-06 טישנקו איגור נ' בלומנפלד שלום ואח'- פסק דין מיום 14.4.11.)

ביהמ"ש השלום בתל אביב פסק לתובע אשר ננשך ע"י כלב אשר קפץ מעל גדר פיצוי בסך של 194,252 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 40,000₪ והוצאות משפט בגין 10% נכות.
(ת"א (ת"א) 163576-09‏ ‏מוטי גולדמן נ' חולון מוטורס בע"מ, פסק דין מיום 8.1.13).

ביהמ"ש השלום בראשון לציון פסק לתובעת קשישה אשר נעה לאיטה ברחוב וכלבה צעירה ושובבה קפצה עליה ולו לצורך משחק וכתוצאה מכך נפלה ארצה, פיצוי בסך של כ-70,000 ₪ ושכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
(ת"א (ראשל"צ) 15857-06-10 סולטנה קמרי נ' איתן קציר פסק דין מיום 4.4.13). ישנם מקרים נוספים אשר הסתיימו בהסדרי פשרה, לעיתים בסכומים ניכרים, אך הם חוסים תחת הסכמי סודיות שלא מאפשרים לתת פירוט. הקפדה על אמצעי זהירות חשובה ויכולה למנוע מקרי נשיכה ובפרט באשר לכלבים המוגדרים ככלבים מסוג מסוכן.

עורך דין דותן לינדנברג מצרף רשימה של הזנים של הכלבים הנחשבים מסוכנים בישראל

בישראל קיימת רשימת זנים המוגדרים כ”כלבים מסוכנים” לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תשס”ג–2002) ותקנות משרד החקלאות. המשמעות היא שעל בעלי הכלבים הללו חלים כללים מיוחדים כמו רישוי מגיל צעיר, סירוס/עיקור חובה, שימוש ברצועה קצרה ורסן במקום ציבורי, ועוד.

הגזעים המוגדרים מסוכנים בישראל:

1. אמסטף אמריקאי (American Staffordshire Terrier)
2. פיקנזי/פיטבול אמריקאי (American Pit Bull Terrier)
3. רוטוויילר (Rottweiler)
4. דוברמן (Doberman Pinscher)
5. אמריקן בוליאי (American Bully) – נוסף בשנים האחרונות בחלק מן הרשויות
6. טוסה יפני (Tosa Inu)
7. דוגו ארגנטינו (Dogo Argentino)
8. רועה קווקזי (Caucasian Ovcharka)
9. סארפלנינאץ’ (Šarplaninac – כלב רועים יוגוסלבי)
10. מסטינו נפוליטני (Neapolitan Mastiff)

בנוסף, כל כלב מעורב שיש לו מאפיינים חיצוניים של אחד הגזעים הללו עשוי להיחשב “מסוכן” גם אם אינו גזעי.

כמוכן מצרף כשרות לציבור את האמצעים שבעלי כלבים מסוכנים צריכים לנקוט.

אמצעי זהירות חובה לבעלי כלבים מסוכנים

1. רישוי הכלב

• יש להחזיק רישיון כלב בתוקף מהרשות המקומית.
• בעת רישוי כלב מסוכן, נדרשת הצהרה על כך שהכלב מסוכן.

2. גיל הבעלים

• בעל הכלב או מי שמחזיק בו מטעם הבעלים חייב להיות מעל גיל 18.
• ילדים אינם רשאים לטייל עם כלב מסוכן ללא ליווי מבוגר.

3. סירוס או עיקור

• החוק מחייב סירוס/עיקור של כלב מסוכן (אם אין סיבות רפואיות חריגות).

4. רסן ורצועה בעת יציאה מהבית

• מחוץ לבית הכלב חייב להיות:
• עם מחסום/רסן על הפה.
• מחובר לרצועה קצרה שאורכה עד 2 מטר.

5. החזקה בחצר או בבית

• אם הכלב מוחזק בחצר, היא חייבת להיות:
• מגודרת וסגורה.
• עם שלט אזהרה ברור: “זהירות – כלב מסוכן”.
• אסור לאפשר לכלב לשוטט חופשי בשום מקום שאינו רכוש פרטי.

6. אימון והתנהגות

• מומלץ (ולעיתים נדרש במקרים של אירוע נשיכה) לבצע אילוף מקצועי, במיוחד אילוף משמעת בסיסי וללכת נכון עם רסן.
• במקרים של התנהגות תוקפנית, ייתכן שיוטל צו הדרכה או טיפול התנהגותי.

לסיכום חשוב מאוד לשמור על החוק בכדי גם להנות מיתרון טיפול בכלב ולצד זה שמירה על המשפחה חברים וכלל הסביבה שלכם.