סיפור שלא רואים כל יום! האשדודי שהתאהב במגדלור בעיר, הפך לסמל "אני מתייחס לזה כנכס פרטי"

המגדלור, מבנה בן עשרות שנים ששימש בעבר כמגדלור פעיל, הפך עם השנים לסמל של העיר ולנקודת מפגש מרכזית. אבל עבור בן צורמגן, הוא היה יותר מסתם נקודת ציון. הוא ראה במגדלור לא רק יופי אדריכלי, אלא גם שותף לחיים. בבוקר היה מגיע כדי לצפות בשמש זורחת מעליו, ועם ערב היה מתיישב על הסלעים מולו, צופה בפנסי המכוניות החולפות ברקע.

אהבתו למגדלור לא נותרה סוד. תושבי העיר הכירו את בן ואת החיבור הייחודי שלו למבנה המרשים. הוא סיפר לכל מי שרצה לשמוע על ההיסטוריה של המגדלור, על תפקידו ועל האופן שבו הוא משמש כעוגן, פיזי ונפשי, לכל מי שמבקש למצוא את דרכו.

אהבה זו הגיעה לשיאה כשבן החליט לאמץ את המגדלור בצורה רשמית. הוא לקח על עצמו לוודא שהמקום נראה טוב עבור תושבי העיר והתיירים הרבים שפוקדים אותו. הוא הפך למעין שומר המגדלור, גם אם לא באופן רשמי ויותר מכך ממש בנה דמוי מגדלור בצורה הנדסית יפה מאוד.

בן צורמגן משתף את אשדוד אונליין: "מלפני 27 שנים עברנו לגור ברחוב ז'בוטינסקי ברובע א ואז שאני זוכר את עצמי כילד תמיד הצורה ההנדסית שלו עניינה אותי והיה לי התחברות למקום היפה הזה. בהמשך החיים הייתי מסתובב שם רבות עם הכלב שלי שהלך לעולמו כשבמקביל תמיד בדקתי מה חסר במקום, מדווח לעירייה על מנורות לא תקינים ומה שצריך לסדר. במשך השנים, למדתי אומנות בבית הספר אז בניתי את הדגם שלי לבניין הזה. אני מתייחס לזה כנכס פרטי מקום חשוב עבורי".

בן צור מגן בתהליך הבנייה בשנת 2018

איך המשפחה מגיבה? 

"הם מפרגנים ורואים את הרגש ואהבה שלי למקום. זה באמת לא דבר ברור שאכפת למישהו צעיר מהמקום והסביבה שלו וזה ראוי להערכה".

מה החלום שלך בכל הסיפור הזה? 

"לפי הבנתי, אני יודע שרוצים לבנות שם מרכז נוער אז שישימו את הדגם שלי בכדי להכיר להם על המקום ועל כך שיש אנשים שהמקום הזה חשוב להם בצורה כזו או אחרת".

סיפורו של בן הוא תזכורת לכך שאהבה יכולה להתקיים גם כלפי מקום, לא רק כלפי אדם. זה סיפור על חיבור עמוק, על אהבה שקטה ומתמשכת, שמוכיחה שגם בתוך עיר הומה ורועשת, יש עדיין מקום ללב להתמסר למשהו שקט, יציב ונצחי, ממש כמו מגדלור.