הנתונים סביב תאונות הדרכים בעיר הנמל מדאיגים מאוד. אין יום בלי תאונה אחת קשה, אין יום בלי פקקים בצירים המרכזיים בגלל תאונה, ואין יום שכוחות ההצלה, המבצעים עבודת קודש, יכולים לשבת בטן-גב, כי הביפר עובד שעות נוספות סביב דיווחים על תאונות שונות ברחבי העיר.

בעיריית אשדוד ניסו להילחם בתופעה המדאיגה, יצאו במבצע רחב היקף של הצבת מצלמות בצירים המרכזיים, בקמפיין פרסומי מקיף כולל שיתוף פעולה עם תוכנית טלוויזיה עתירת רייטינג, כאשר ניידות תנועה הוצבו כמעט בכל ציר מרכזי סביב השעון. כל הפעילות הזו לא עזרה, ולמרבה הצער הנתונים רק הפכו לגרועים יותר. זה רק מחזק את התזה הברורה והידועה – בסופו של דבר הגורם העיקרי להתרחשותן של תאונות הדרכים היה ונשאר הגורם האנושי. כלומר, האשם הוא בנו, ציבור האוחזים בהגה שלא מצייתים לחוקי התנועה, ולא פעם נוהגים ברשלנות ובחוסר זהירות. אז נכון שהתשתיות, שאינן מתאימות להכיל את נפח התנועה הנעה בהן, תורמות את תרומתן, אך גורם זה הינו משני וצריך לטפל גם בו, אבל זה לא העיקר.

מדובר בתרבות נהיגה קלוקלת, עם נהגים שעסוקים לא מעט בטלפון הנייד, בעוצמת המוזיקה ברכב ובצעירה שחוצה את הכביש, במקום להיות דרוכים בנהיגה בכל מה שקורה סביבנו. צריך בראש וראשונה להקנות לציבור תרבות כזו, שמכבדת את חוקי התנועה ומכבדת את המשתמשים בדרך – נהגים, הולכי רגל ובעלי החיים.

אני חושב ששר התחבורה ישראל כץ, צריך לקבל החלטה אמיצה ולהחמיר יותר את העונשים על נהגים שיעברו עבירות תנועה חמורות. רק צעד שכזה, שיוביל לפסילת רישיון לתקופה ארוכה על כל עבירה חמורה, תגרום לשינוי המיוחל ולימים שבהם נוכל לדווח על 24 שעות שלמות מבלי שהייתה תאונה באשדוד.

מעבר לכך, יש מקום לרכז את מירב מאמצי החינוך וההסברה למי שיהיו בעתיד ציבור הנהגים בכביש, בקרב הילדים שלנו, כבר מגיל הגן דרך בית הספר היסודי וחטיבת הביניים. אם אנו רוצים לחולל שינוי יסודי בתחום, לא נוכל להביא אותו אם נתמקד בנו, משום שאנו כבר מבוגרים ומתקשים לשנות את ההרגלים שלנו, כולל הרעים שבהם. זה כבר מאוחר מדי מכיוון שדמותנו ואופיינו כבר עוצבו. אולי דרך הילדים שלנו, נוכל להיות זהירים יותר וכך יצמח לו דור של נהגים ראויים יותר וזהירים יותר.
שבת שלום!