כל המידע על מנהג פדיון כפרות בכסף 2025
בין ראש השנה ליום הכיפורים, בימי עשרת ימי תשובה, נוהגים יהודים רבים לערוך כפרות – לוקחים תרנגול או כסף, מסובבים מעל הראש, ואומרים נוסח מיוחד שנועד לבקש סליחה, למחול ולכפר על חטאים.
המנהג נושא עמו יסודות רוחניים, מוסריים – אך מעל הכול, מדובר במעשה שנועד לעורר את הלב, להביא לחשבון נפש, ולהתכונן ליום הקדוש ביותר בשנה יום הכיפורים.
מה מטרת המנהג של פדיון כפרות
המילה "כפרה" בלשון המקרא פירושה מחילה, כלומר פעולה שנעשית כדי להסיר אשמה, לטהר ולהתחיל מחדש. ביהדות, הכפרה אינה פעולה טכנית, אלא תהליך של חרטה, תיקון, שינוי ותפילה. אך לצד זה, המסורת היהודית כוללת גם מעשים סמליים שמביעים את התהליך ואחד מהם הוא פדיון כפרות.
במהלך הטקס של כפרות עם כסף, האדם "מעביר" כביכול את חטאיו למטבעות תוך אמירת משפטים המדמים את הסבל שהיה אמור לבוא עליו – אל הסבל שיבוא על הכסף. לאחר מכן, הכסף ניתן לצדקה, ונמסר כמאכל לנזקקים.
מקורות מנהג הכפרות
המקור ההיסטורי המדויק של מנהג הכפרות אינו ברור לחלוטין, אך ניתן למצוא לו רמזים כבר בתלמוד בבלי (מסכת שבת דף פא), אם כי ללא אזכור מפורש של טקס הכפרות עצמו.
האזכור המפורש הראשון מופיע בספרות הגאונים שם מתוארת פעולה דומה שנעשית לפני יום הכיפורים כסמל להעברת הדין והזכרת חשבון הנפש.
בהמשך, המנהג התפשט בקרב הקהילות השונות ובמיוחד בקרב חכמי הקבלה שם קיבל משמעות רוחנית עמוקה. האר"י הקדוש והרמ"ק תמכו במנהג, וראו בו דרך "לשבור את הדינים" ולזכות לרחמי שמיים. עם השנים, הפך המנהג לאחד המנהגים הרווחים ביותר בעשרת ימי תשובה.
פדיון כפרות בימינו בשנת 2025
בעולם היום בו מתגברת המודעות לרווחת בעלי חיים, מתבצעים שינויים גם במנהג הכפרות. רבים בוחרים לוותר על שימוש בתרנגולים ולעשות כפרות באמצעות כסף שנכנס לתוך קופסה או מעטפה שמועברת לצדקה.
בנוסף, קהילות רבות שומרות על כל כללי ההלכה – אך מדגישות כבוד לבעלי החיים, הימנעות מהתעללות, הקפדה על שחיטה מהירה, סניטציה ותרומה מסודרת. חלק מהערים בישראל מקיימות כפרות ציבוריות מסודרות, תוך פיקוח הלכתי ווטרינרי.
המשמעות של הכפרות לא טמונה בהכרח במעשה עצמו אלא בכוונה שבלב. גם כפרות בכסף, או אפילו באמירת פרק תהילים מתוך לב נשבר נחשבות בעיני פוסקים רבים לפעולה ראויה. מטרת המנהג היא לעורר את האדם לתשובה, להרגיש את האחריות למעשיו, ולזכור ש"הכול יכול היה להיות אחרת" אבל עדיין יש זמן לתקן.
רבים נוהגים לעשות כפרות גם לילדים קטנים, תוך כדי הסבר על משמעות המעשה, צדקה וערך של שינוי. השימוש בכסף ובעיקר תרומתו לאחר מכן הופך את המנהג להזדמנות חינוכית נפלאה ללמד על אחריות, חמלה והכנה רוחנית ליום הכיפורים. כך נוצר גשר בין מסורת עתיקה לבין ערכים חינוכיים שמתאימים גם לדור הצעיר. למידע נוסף ותרומת מחצית השקל כנסו לאתר המאיר לארץ.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com
