חרדה כפגיעת איבה – לעתים אפילו ללא אירוע נקודתי

עם זאת, מכיוון שישראל מצויה בסיטואציה ביטחונית מורכבת וקשה כבר תקופה ממושכת, והיות שעשרות אלפי (אם לא מאות אלפי) ישראלים לוקים בחרדה בשל האירועים המלחיצים, הדרך להכרה הזו איננה בהכרח פשוטה.

לא כל לחץ או קושי נפשי מצדיקים מיידית הכרה מסוג זה המקפלת בחובה גם לא מעט זכויות (כפי שיתואר להלן). במרכז חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה עומדת "הרשות המאשרת" שהיא הגוף בעל הסמכות להכיר בפגיעה כפגיעת איבה. על פי רוב, בהתאם לבחינת שלושה יסודות:

• אירעה פעולת איבה (למשל, נפילת טיל).
• הנפגע היה באזור שבו אירעה פעולת האיבה.
• מתקיים קשר סיבתי בין הנזק הנפשי שנגרם לאירוע.

אם הרשות המאשרת מגיעה למסקנה שמדובר בפגיעת חרדה כתוצאה מפעולת איבה, הטיפול יעבור לידי המוסד לביטוח הלאומי ושם יקבעו הנכות, דרגתה וגובה התגמול. במידה שהוועדה המאשרת לא מקבלת את טענות הנפגע, סעיף 11 לחוק התגמולים נותן לו פרק זמן של 60 ימים להגיש ערר על ההחלטה בפני וועדת עררים בראשות שופט.

מצד אחד – נדרש קשר סיבתי מובהק לאירוע

כבר בתחילת שנות ה-90 בג"צ קבע שבכדי להיות מוכר כנפגע פעולות איבה "נדרש קשר סיבתי בין פעולת האיבה לבין השימוש בנשק או הפגיעה. קשר סיבתי זה, על מנת שיקיים אחריות של המדינה כלפי הנפגע, צריך להיות ממשי ולא עקיף ומרוחק" (בג"צ 294/89, ההדגשות לא במקור). כך, למשל, נדחו לא מעט תביעות להכרה בפגיעה נפשית כתוצאה מאירועי טרור:

• עובד בחנות פרחים היה עד לפיגוע באוטובוס כ-200 מ' ממנו כשהוא רץ לזירת האירוע ונחשף למראות קשים. העובד חזר לחנות אך לאחר שהבין שייתכן שאביו היה בין הנפגעים, הוא שב לחפש את האב, שגופתו, לצערנו, אותרה בשלב מאוחר יותר. בית המשפט דחה את הבקשה להכיר בעובד כנפגע פעולות איבה מחמת הפגיעה הנפשית וזאת בשל העדר "קשר ממשי" בינו לבין הפיגוע.
• אדם השתתף בחיפוש אחיו ולצערו היה בין הצוותים שמצאו את גופת האח שנרצח על ידי מחבלים. הוא ביקש להכיר בו כנפגע פעולות איבה לאור הדחק הנפשי שנגרם לו בשל המקרה אך תביעתו נדחתה. בבית המשפט נקבע שזיהוי הגופה איננו לכשעצמו אירוע איבה וגם אם הזיהוי הנ"ל היה נעשה במכון לרפואה משפטית או בבית החולים, יכול להיות שהתוצאה הייתה דומה.

מצד שני – תיתכן גם הכרה ללא אירוע ספציפי נקודתי

בעוד שברוב המקרים "דרך המלך" תהיה בגין אירוע ספציפי ונוכחות פיסית במקום שבו התרחשה פעולת האיבה, לאורך השנים הוכרו גם נפגעים שנחשפו לרצף של אירועים. לרבות במלחמה האחרונה כפי שתראו להלן.

כך, למשל, במאי 2020, הוועדה המאשרת בביטוח לאומי הכירה בנפגע פעולות איבה שלא חווה אירוע טראומטי^[1] אחד ברור, אלא סבל מפוסט טראומה בעקבות רצף של אירועים ביטחוניים מילדותו ועד לבגרותו. מדובר היה באב לשלושה משדרות שטופל במרכז חוסן ונחשף מילדותו למספר מתקפות טילים. כולל פגיעות בקרבת ביתו, פציעת אימו ונפילות נוספות במהלך שירותו הצבאי ולאחריו.

גם במלחמה האחרונה הגיע מקרה מסוג זה^[2] לבית המשפט, כאשר תושבת אשקלון חשה דחק ומצוקה ב-7 לאוקטובר בשל מטח טילים על העיר שלווה בשמועות על חדירת מחבלים. הועדה המאשרת דחתה את תביעת האישה בטענה כי היא לא עמדה בתנאים הקבועים בחוק: לא הצביעה על אירוע איבה נקודתי שבו הייתה נוכחת פיזית וסבלה מחרדה כללית כתוצאה ממצב מלחמתי (מצב שלפי עמדת הרשות המאשרת אינו מזכה בהכרה כנפגעת פעולת איבה).

האישה לא אמרה נואש וערערה לבית המשפט המחוזי בשבתו כוועדת עררים. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שיש לראות בירי המסיבי על אשקלון ובתחושת האיום המיידי — לרבות החשש לחדירת מחבלים — כ"אירוע איבה מתמשך" אליו נחשפה העוררת באופן ישיר.

פסק הדין הסתמך בין היתר על הלכת בג"ץ רחימי מימי מלחמת המפרץ, שמאפשרת הכרה בפגיעת חרדה גם כשאין זיהוי של אירוע בודד, אלא שרשרת אירועים קונקרטיים במהלך עימות מתמשך.

לסיכום,

חרדה כתוצאה מהמלחמה היא עניין טבעי וכולנו יכולים לחוש דחק ומצוקה נפשית. במיוחד כאשר אירועים מתרחשים בסמוך אלינו או פוגעים בקרובים לנו. בעוד שלא כל חרדה היא "פגיעת איבה", במקרים מסוימים ייתכן בהחלט שקיימת זכאות להכרה. חשוב גם להבין שהדין הוא גמיש ויכול להשתנות בהתאם לנסיבות. כולל החלטות תקדימיות שיש להן משמעות לא רק כלפי הנפגע עצמו אלא גם כלפי הבאים שיבואו אחריו.

רוצה לומר, אם נפגעתם נפשית מאירוע ביטחוני וכתוצאה מכך נגרמה לכם פגיעה באורח החיים התקין, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום בשביל לברר את מידת זכאותכם. מקל וחומר כאשר הדברים "מובהקים" כמו פגיעת חרדה בשל אירוע ספציפי וישיר.

פגיעת איבה זכאות המקפלת בחובה זכויות שונות. החל מתגמולים חודשיים או מענק חד פעמי (כתלות בגובה הנכות והיותה תמידית או זמנית), דרך טיפולים נפשיים (עם אשפוזים, תרופות, עזרים רפואיים ועוד), וכלה בעזרה בשיקום מקצועי ותעסוקתי, פטור מארנונה ברשויות מסוימות, הנחות בתשלומי חשמל ומים ואפילו – במקרים מסוימים – תשלום מופחת של מס הכנסה.

הכותב עו"ד דותן לינדנברג עוסק במיצוי זכויות נפגעי איבה למעלה מ- 28 שנים.