למי מגיע פיצויים לאחר נפילה בדרך לממ"ד?

לפי נתונים שפורסמו על ידי מד"א בדצמבר 2024, כשנה וחודשיים לאחר פתיחת המלחמה, לא פחות מ-880 ישראלים התפנו למוקדי הרפואה בגין פציעה בדרך למרחב המוגן. אם נוסיף לזה את הפציעות הרבות שלא דווחו הרי שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה.

עו"ד דותן לינדנברג, בעל משרד עורכי דין העוסק בנזקי גוף מסביר שנפילה בריצה לממ"ד יכולה להיות מוכרת ב"פגיעת איבה".

המקור החוקי להכרה מצוי בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970. החוק לא עוצר רק במי שנפגע פיזית באופן ישיר, אלא מגן גם על אנשים שנפגעו בעקיפין. "כולל, אגב, נפגעי חרדה או פגיעות בנפש", אומר עו"ד לינדנברג.

סעיף 2 לחוק נפגעי פעולות איבה מחדד: "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שהפגיעה פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת". כלומר, המחוקק "הקל" במידה מסוימת על נפגעי פעולות איבה מבחינת נטל ההוכחה בהתקיים פציעה בזמן אזעקה.

ראשית, יש להוכיח את עצם התרחשות האירוע שקורה לעתים בתוך הבית פנימה. שנית, וככל שהנפגע "צולח" את המשוכה המקדימה, עליו להוכיח את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהאירוע (על סמך מסמכים רפואיים). הפיצוי נגזר משיעור הנזק ומהנכות שנגרמה.

ישנם מספר דגשים שכדאי להקפיד עליהם במקרה של פגיעה בדרך למרחב המוגן:

• עדות במסמכים הרפואיים – הגורם הרפואי המטפל אמור לרשום מהן נסיבות האירוע כפי שארע ויש להקפיד שהרישום אכן מתאר הנסיבות כהוויתן. יש משקל רב לדברים שכן בתי המשפט הכירו לאורך השנים באותנטיות של המרשם הרפואי הראשוני.
• עדי ראיה, עדי שמיעה ואפילו עדי "ווטסאפ" – כל עד ראיה שהיה נוכח עשוי לחזק את הטענות של הנפגע. בכלל זה ניתן למנות גם עדי שמיעה ששמעו את הסיפור ממקור ראשון. אפילו הודעות ווטסאפ "בנאליות" יכולות להיות בעלות ערך רב כאשר מתעדות בזמן אמת מה ארע.
• דיוק בלוחות הזמנים ובפרטים – חשוב לדייק בפרטים ולתאר את המקרה כהווייתו. לא צורך להוסיף על הפגיעה, להעצים אותה או לנסות "לשכנע". החוק הוא מאד ברור. ככל שמתקיימים התנאים הבאים, פציעה בזמן אזעקה בדרך למרחב המוגן, הזכאות היא מוחלטת.

הוועדה המאשרת דחתה? זה לא סוף פסוק

הנפגע לא הצליח לשכנע את הועדה לגבי זכאותו וטענותיו נדחות? לא מדובר בסוף פסוק וקיימת זכות לערער על ההחלטה עד כדי הגעה לערכאה משפטית.

תאונת עבודה שהיא גם פגיעת איבה?

הייתם בדרך לעבודה, נשמעה אזעקה ונפלתם בדרך למרחב המוגן? תוכלו "לבחור" בין הכרה כנפגעי איבה לבין ההכרה כנפגעי עבודה.

"הבחירה צריכה להיות בהתאם לנסיבות ומשתנה מאדם לאדם ומפציעה לפציעה", אומר עו"ד  דותן לינדנברג, "מכיוון שהפיצויים בגין פגיעת איבה ניתנים לפי מדד קבוע ופיצויים בגין פגיעה בעבודה נגזרים מגובה השכר, אזי ככל שהשכר גבוה יותר, כך עדיף לכאורה ללכת על 'תאונת עבודה'. עם זאת, זה לא תמיד Clear Cut. חשוב להבין את מארג הזכויות לפני שנוקטים בצעדים בלתי הפיכים, כך למשל אם בחרת למצות זכות כנפגע איבה בביטוח לאומי לא תוכל לתבוע גם גורם מבטח בתביעת חבות/ צד ג' או מבטחת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אך אם בחרת בנפגעי עבודה בביטוח לאומי תוכל לתבוע גם מבטחת בנוסף לתביעה מול ביטוח לאומי ". עו"ד דותן לינדנברג מוסיף ומפרט " כך לשם המחשה אדם עם שכר נמוך אשר נקבעה לו נכות בשיעור של 19% ויקבל לפיכך כ- 217,000 ש"ח סכום אחיד לא תלוי שכר כנפגע איבה, יעדיף לבחור באפיק זה, אם בהתאם לאותה נכות, לנוכח שכרו הנמוך, יקבל מענק של 60,000 ש"ח כנפגע עבודה. וזאת בפרט במצב שיהיה לו קושי לתבוע בנוסף לכך מבטחת, בהיעדר חבות או כיסוי ביטוחי או מכל סיבה אחרת."

לסיכום,

תאונה בדרך לממ"ד, למקלט או למרחב המוגן, יכולה להיות פגיעת איבה המזכה בפיצוי. ככל שהפציעה משמעותית יותר כך הפיצויים יהיו בהתאם.