"עד גיל 40 החיים שלי היו רגילים. לא מושלמים, אבל יציבים", הוא אומר. "הייתי נשוי, עבדתי בעסק קטן למכירת ציוד משרדי, גידלתי שני ילדים. ואז, בבת אחת, הכל התפרק".
מה קרה?
"באותה שנה איבדתי את אמא שלי בתאונה קשה. היא הייתה הכול בשבילי. תוך כמה חודשים כבר לא תפקדתי. התחלתי לשתות כדי לא להרגיש. לא היה אכפת לי מכלום. אשתי לא יכלה להישאר עם אדם שהתפרק מול העיניים שלה – ובצדק. היא עזבה. הילדים התרחקו. איבדתי את העבודה. ומצאתי את עצמי ברחוב".
איך נראים החיים ברחוב?
"קשים. מאוד קשים. אתה לא ישן בלילה, כי קר או שמסוכן. אתה מחפש שאריות אוכל, מקסימום קונה משהו קטן אם יש לך שקל בכיס. אתה מתבייש בעצמך. אתה מתרחק מאנשים. אתה נהיה שקוף".
ואז הגיע הפסח ההוא. מה קרה שם?
"הייתי רעב. הסתובבתי ליד אזור המרכז, וראיתי שלט של בית חב"ד שמזמין אנשים לליל סדר. אמרתי לעצמי: לפחות אוכל חם. אבל כשישבתי שם, הרב התחיל לדבר על יציאת מצרים. על עבדות. על חירות. והלב שלי נשבר. הבנתי שאני עבד – לא לפרעה, אלא לאלכוהול. שאני יכול להישאר במצרים הזאת, או לנסות לצאת ממנה".
מה עשית אחרי זה?
"למחרת חיפשתי תוכנית גמילה. לא ויתרתי. הייתי בכמה מקומות. לפעמים נפלתי, קמתי, שוב נפלתי. אבל משהו בי כבר לא רצה להישאר ברחוב. לא רציתי להיות עבד. לא רציתי שהילדים שלי יזכרו אותי ככה".
איך הגעת לשיווק דיגיטלי?
"תוך כדי השיקום התחלתי לראות סרטונים ביוטיוב. למדתי לבד – פייסבוק, אינסטגרם, עיצוב, פרסום. בהתחלה עזרתי לחברים. אחר כך ביקשו ממני עמודים של עסקים. לאט לאט זה הפך למשהו רציני. היום יש לי עסק קטן, אני עובד מהבית. לא עשיר, אבל חי בכבוד. נקי כבר 5 שנים".
מה אתה מרגיש היום כשאתה עובר ליד אותו שלט של בית חב"ד?
"אני מתרגש. זה כמו לעבור שוב בים סוף. כל שנה אני מגיע לשם בליל הסדר, אבל הפעם עם חולצה נקייה וראש מורם. הם הצילו אותי בלי לדעת בכלל".
