האשדודי יצחק מויאל מכהן כיו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ זו הקדנציה השנייה, כממלא מקום נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין ויו"ר ועדת כספים במרכז הפועל. בזמן שאתם קוראים את העיתון, מויאל נמצא בוועידה באנקרה שבטורקיה, כאורח של המקבילה הטורקית להסתדרות עובדי ענף הבניין והעץ. שאלנו את מויאל כיצד מדינה שהשלטון שלה אינו מהמפרגנים לישראל, בלשון המעטה, מוצא לנכון לחבק ולהעריך את היו"ר מישראל? הוא השיב: "בעקבות החתימה על ההסכם הקיבוצי, נבחרתי למועצה העולמית כסגן יושב ראש ההסתדרות, והובא לידיעתם שהסכם העבודה שלנו לא עושה אפליה בין עובדים זרים, לפלסטינים ולישראלים. חוץ מזה, בארץ מועסקים 800 טורקים. מהטיפול המסור שלנו, התקבלה ההכרה".

אתה לא מפחד?
"לא, זו ההזדמנות להופיע ולהגן על מדינת ישראל מפני הכפשות. כמי שנותן תעסוקה בתנאים טובים גם לפלסטינים, קיבלתי חיבוק מארצות ערב. בוועידה אני מייצג את מדינת ישראל וזה כבוד והזדמנות לא להשאיר חלל ריק בכנס כזה חשוב, שבאים אליו נציגים מהרבה מדינות, ובמיוחד ממדינות ערב. אין יותר טוב מהצגת המדינה ומערכת יחסי העבודה והתנאים שנותנים לפלסטינים. את יודעת למה הם אוהבים לעבוד אצלנו? כי בישראל הם מרוויחים 1,200 יורו לחודש, כאשר בשכם ובעזה המשכורת 300-400 דולר לחודש, שלא לדבר על תנאים סוציאליים. במפגש בטורקיה אציג את עיקרי ההסכם העתידי, שממשיך לשפר את התנאים של כל העובדים בישראל, ואת ההשקעה שאנחנו עושים בשמירת חיי אדם".

יש ישראלים בענף?
"בענף הבניין מועסקים כ-220,000 עובדים, מתוכם 6,000 עובדים זרים סינים, בולגרים ומולדביים, 37 אלף פלסטינים, 50-60 אלף עובדים מהמגזר הערבי בישראל והשאר ישראלים. המטרה שלי לקדם ולהכניס עובדים ישראלים לענף. זה התחיל בפעילות כנגד כל הסיכויים לנסות ולשכנע את מקבלי ההחלטות בממשלה, להחזיר את כל מה שקשור להכשרה, בניגוד לתפיסה שהישראלים לא רוצים לעבוד בתעשייה בכלל ובענף הבניין בפרט. ההסתדרות בראשותי וארגון המעסיקים, הוכחנו שהישראלים כן מוכנים. הרגשתי כמו דון קישוט, מצד אחד עושה הכל, מצד שני מנסים להראות לי שזה לא ילך.

הצלחתי בזה שלא ויתרתי, לא הפסקתי לשכנע עד שנפל האסימון לשים כסף ולהתחיל לבנות מודל, להחזיר את מה שקשור להכשרה מקצועית. בענף הבניין יש המון מקצועות, 42 במספר. בשעה טובה התקבל כסף ראשוני מתוך הסכם עם משרד הכלכלה שיתחיל להניע את תהליך ההתמקצעות. עבורי זה יום חג. זה התחיל בשנת 2009 במיזם של התאחדות בוני הארץ, ההסתדרות, משרד התמ"ת, ארגון המעסיקים והאגף להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, וסוף סוף ממשלת ישראל העבירה כסף כדי להניע הכשרה של קרוב ל-2,000 עובדים בשלב זה, ויהיו עוד סכומים נכבדים כדי למקצע אלפי עובדים שחסרים בענף הבניין. זו עליית מדרגה שהמדינה מכירה בחשיבות המיזם, ומקציבה 80 מיליון שקל. ברגע שהממשלה נותנת כסף, היא בעצם מביעה אמון במהלך שעשינו ומכירה בו. עובדה היא שמאות צרים על הדלת להיכנס לפרויקט, מה שלא היה אף פעם".

יש עניין עם פועלי בניין
נכון להיום, לפי פרסומי משרד השיכון המגובים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חסרים בארץ למעלה מ-20,000 עובדים מקצועיים. כמו כן, בשנים האחרונות ענף הבניין מתפתח ברמה טכנולוגית גבוהה מאוד. "זה לא מה שמכירים, לא פטיש ואזמל", מסביר מויאל. "קרה משהו בענף, ובמקביל הממשלה שצריכה להכשיר, סגרה בתי ספר ונוצר מצב שתוכניות הלימודים לא מתאימות להתפתחות. אם תרצה להתאים את הלומד לרמה הטכנולוגית, צריך לשלוח אותו לחו"ל או להכשיר פנים מפעלית. זה יצר חוסר ידיים מקצועיות שהענף משווע להם. לצד העובדים המקצועיים חסרים עוד כ-2,000 מנהלי עבודה. ה

משמעות של זה היא שבעוד חמש שנים נגיע למצב שאין דור המשך, כי מנהלי העבודה שעלו לארץ בגל העלייה מחבר העמים בשנות ה-90 יוצאים לפנסיה. חשוב לזכור שלא ניתן לפתוח אתר בניין בלי מנהל עבודה מורשה. אם לא יהיה מסלול להכשיר עובדים, נמצא עצמנו ללא מנהלי עבודה. אלה עובדות, ולכן בנינו תוכנית. קלטנו למעלה מ-500 חיילים משוחררים, שילמדו במסלול למנהלי עבודה. זה מרגש לראות חבר'ה בגיל 25-26 שהולכים בשנה הבאה להיות מנהלי עבודה. זה סיפוק לעמוד מולם, מול צעירים שבממשלה אמרו לי לפני כמה שנים שהם לא יבואו.

אני מרצה בכיתה על יחסי עבודה, מסביר את הזכויות שלהם, מסתכל להם בעיניים ומתרגש. הם תשובה לכל השוללים, לכל אלה שהרימו גבה ואמרו שהפרויקט לא יצליח".

איך המחסור בידיים עובדות משפיע על מחירי הדירות?
"החוסר בענף הבניין מתבטא בהארכת הזמן לבניית דירה. במקום 18-24 חודשים, זה הופך ל-36 חודשים, וזה מייקר את עלויות הבנייה, שגם ככה 50% מהן זה מיסים. זה מצריך הישענות על עובדים זרים שמרוויחים 25-30 אלף שקל בחודש. המשוואה פשוטה: חוסר ידיים מקצועיות מייקר את עלות הדירה, שגם ככה יקרה. הנושא של פתרון תעסוקתי ויצירת אלפי מקומות עבודה לדורשי עבודה, יכול להוזיל במעט את מחיר הדירה. כי כשאין מספיק ידיים מקצועיות, זה מייקר, והמעסיק משלם סכום עתק לעובד זר במקום שהכסף יישאר בארץ.

אני לא מתנגד לעובדים זרים, ליד כל עובד זר יש ארבעה ישראלים, אבל אני רוצה שגם העובדים המקצועיים יהיו ישראלים. זו הסיבה שלחצנו ולא ויתרנו. בתאריך ה-2.6.14 נחתם הסכם עם משרד הכלכלה, משרד האוצר, התאחדות בוני הארץ וההסתדרות להכשיר מאות ישראלים לקורס שלדאים ומקצועות נוספים. מעניקים מלגת קיום ובונים מסלול של לפחות שלוש שנים, שבסופו ילך הצעיר להיות מנהל עבודה, דבר שאנחנו זקוקים לו יותר מתמיד. אנחנו ענף שמוכיח שתנאי ההעסקה בו והמשכורות שהוא יכול להעניק הם מן הגבוהים במשק. אנחנו מנהלים משא ומתן להגדיל את שכר המינימום בענף, כאשר אצלנו שכר המינימום הוא 5,000 שקל כבר מ-1.1.12, ואילו במשק רק ב-2017 זה יהיה 5,000 שקל. להסכם החדש שלנו יש צו הרחבה על כל המעסיקים.

החידוש שהוותק יהיה ענפי, ולא ייספר מחדש בכל פעם שעובד יעבור חברה, תהיה לעובדים קרן פנסיה מקיפה מהיום הראשון שהם בעבודה, כל מנגנון הביטוח, קרן השתלמות, אלה דברים שלא היו. עד דרגה ארבע יהיה קידום אוטומטי כל שלוש שנים, ועדכוני שכר כמעט כל שנה. זה חל על כל מעסיקי הענף, גם על שיפוצניק שעובד אצל קבלן שיפוצים. עשינו שינוי מאוד רציני כדי לומר לחבר'ה צעירים שאם הם רוצים להבטיח את עתידם, אם הם רוצים ביטחון תעסוקתי, ענף הבניין קורא להם. בעקבות ההסכם הקיבוצי התנאים של מנהל עבודה השתפרו משמעותית וגם השכר.

גם ברווחה מושקעים סכומים גבוהים מאוד כדי לתת לעובד, שגם ככה זו עבודה קשה, סל הטבות בנושאים כגון פנאי, נופש, תיירות פנים, שי לחג, מתן מלגות לעובד ובני משפחתו, ימי כיף, ימי עיון, השלמת השכלה ועוד. בגלל פיזור המועסקים הקמנו אתר וכל עובד יכול להיכנס דרך אפליקציה ולקבל את כל שירותי הרווחה. המהלכים שעשינו בארבע השנים האחרונות שינו משמעותית את היחס מצד מקבלי ההחלטות, גורמים במשק, ושינו את הדימוי שהיה לענף הבניין. יש עוד המון דברים לעשות, ועובדים על זה. צריך לשנות סילבוס של מקצועות, להכניס עוד מקצועות לשיפור טכנולוגיה בענף הבניין, להלחם בתופעה של קבלנים לא רשומים, ובתופעה של מעסיקים שלא מקיימים מסלולי בטיחות ומסכנים עובדים".

"התעשייה הזאת היא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל"

"התעשייה הזאת היא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, ולכן צריך לעשות הכול כדי שהענף ימשיך להתמקצע, ולהכניס עוד אלפי עובדים שדרושים", אומר מויאל. "יש לי למעלה מ-2,000 פונים שרוצים להיכנס לענף בגלל מה שמניתי. התחלנו קורסים במימון הקרן לעידוד ענף הבניין. פתחנו קורסים למנהלי עבודה, כולל אחד באשדוד בשיתוף ארגון הקבלנים של אשדוד.

זו הייתה יוזמה של יו"ר הארגון עו"ד ורד צרפתי-זבולון והמנכ"ל שלומי בן עזרי, והקרן מימנה 75%. יש כ-130 חיילים משוחררים מאשדוד שמיד אחרי פסח מתחילים קורס שלדאים, וגם תיפתח כיתת לימוד לחרדים בשיתוף פעולה עם לשכת תעסוקה באשדוד. נפגשתי עם רבנים שנתנו היתר ללמוד בקורס, ויש קרוב ל-80 חרדים. בפיילוט הארצי נפתחו 17 קורסים, ובזכות כיתות אלה 50 חיילים משוחררים אשדודים שהשתתפו בפיילוט, עובדים בענף. זה נעשה בשיתוף ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שנתן את ברכתו, והממונה על החינוך יהודה פרנקל, שהבטיחו כל סיוע הדרוש כדי לקדם ולעודד צעירים שמעוניינים להיכנס לענף. גולת הכותרת היא שכל מי שמסיים ללמוד, יש לו מקום עבודה. לכן הפיילוט הצליח. גם לומדים, גם מקבלים מלגת קיום, גם מענקי התמדה וגם יש מקום עבודה מובטח.

בנוסף, מי שנשאר יכול בעתיד להיות קבלן. יש מי שנושר, כמובן. יש כאלה שחושבים שהם באים לטיול, ונחשפים לעבודה קשה בקור ובחום. אבל בסך הכול מעל 65% שמסיימים מסלול, זה הצלחה. גם באשדוד היו שפרשו, כי זה לא פשוט, אבל מי שמתמיד ועובד קשה, אחרי שלוש שנים מקבל תעודת מנהל עבודה, והשכר שלו הוא 17-22 אלף שקל בחודש. איפה יש משכורות כאלה לצעירים? חברות שיכון-בינוי סולל בונה ודניה סיבוס, שבונות את מרכז ביג ובית החולים, קלטו חבר׳ה מהמיזם. ילדי אשדוד שותפים לבנייה. ייווצרו כאן עוד מקומות תעסוקה, אבל הבעיה שעוד מעט לא יהיה איפה לגור.

מה אתה יכול לספר על מצוקת הנדל"ן באשדוד?
"המצוקה באשדוד נובעת ממחסור בקרקע זמינה. הפתרון הוא לקדם באופן רציני ומשמעותי את מה שקשור לפינוי-בינוי ותמ"א 38. אלה מקומות שמבחינת לוחות זמנים ועלויות בנייה יכולים לתת מענה לזוגות צעירים. מחיר הדירות גבוה, וגם עם עזרה זוג צעיר לא יכול לקנות דירה. מה שייתן פתרון לבעיית מצוקת הדיור, הוא לקחת בניין, לעשות חיזוקים נגד רעידות אדמה, להפוך אותו ליותר מרשים, להוסיף 2-3 קומות, והדירה תהיה יותר זולה מדירה של בניין חדש".

זה כלכלי ליזם?
"הרבה לא הפנימו שמע"מ אפס להתחדשות עירונית כן עבר בכנסת. הפתרונות להורדת מחירי הדירות היו מע"מ אפס לזוגות צעירים, דבר שנחל כישלון חרוץ כי שר האוצר לא העריך נכון את הנושא. פתרון שני הוא 'מחיר מטרה', פרויקט שהמדינה קובעת את מחיר הדירה, וקובעת את מקום הדירה, אבל הפתרון לא רלוונטי לאשדוד כי אין לה קרקע זמינה. קצב עליית המחירים פה מאוד גבוה, כי אין קרקע זמינה והביקוש עולה. אין מה להתפלא שמחירי הדירות עולים, לכן מה שנשאר הוא מע"מ אפס להתחדשות עירונית, שמוזיל את מחיר הדירה, והופך את הפרויקט לכלכלי.

עד היום נתקעו כי העלות של השיפוץ או החיזוק של הבניין בדרך כלל לא היה כלכלי ליזם, אבל לא עוד. לדעתי, חייבים לקדם את זה באופן משמעותי, אחרת נמשיך לאבד את הצעירים שעוזבים את העיר. הסתובבתי בשכונות ד',ו', א', וזה תענוג לראות פרויקטים שחלקם הסתיימו, ובחלקם מתחילה בנייה, אבל באשדוד זה טיפה בים. הפרויקטים האלה גם משנים את אופי השכונה, ומעלים את הרמה של המקום, הלא חלק גדול מרובעים נבנו בשנות ה-60', 70' והקוסמטיקה שרואים בכמה מקומות מעלה חיוך של כל תושב שגר כאן, ורוצה לחבק את הצעירים שרוצים להישאר כאן".