ההכרה ניתנה בעקבות תביעה שהגיש באמצעות עורך דין דותן לינדנברג שמשרדו עוסק בתביעות נגד הביטוח הלאומי ובכללן תביעות בגין מחלת מקצוע. לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר אסף לבנון, מומחה לכירורגיית כלי דם, שקבע כי עמידה ממושכת במסגרת תנאי עבודתו, גרמו להתפתחות של אי ספיקה ורידית ודליות ברגליים.
הוועדה הרפואית מדרג ראשון של הביטוח הלאומי קבעה כי רק 50% מהמחלה נגרמה כתוצאה מפגיעה בעבודה ואילו -50% הנותרים נגרמו מפגיעה מולדת, קרי מ"גורמי סיכון" שאינם קשורים לעבודתו.
בא כוחו של מעצב השיער ערער על ההחלטה לוועדת הערר תוך שהוא מציין בין היתר כי הוועדה מדרג ראשון שגתה כאשר התבססה על השערות כלליות ולא על נתונים רפואיים מוכחים לצורך ניכוי 50% מהנכות בשל מצב קודם.
ועדת הערר של הביטח הלאומי קיבלה את הערעור וקבעה כי אין מקום לנכות גורמי סיכון. בהחלטתה, הוועדה התבססה על ההלכות המשפטיות הקובעות כי ניכוי מצב קודם מותר רק אם ישנם ממצאים רפואיים מוכחים המעידים על מצב קודם שהתממש. במקרה זה, לא היו ממצאים רפואיים כאלה בתיקו של מעצב השיער.
הוועדה ציינה כי התפתחות הדליות מהן סובל התובע נובעת מעיסוקו כמעצב שיער, הכולל עמידה ממושכת, ולא מפגמים מבניים בורידים שאינם מתועדים כתלונה רפואית קודמת. לכן, הוועדה ביטלה את ניכוי גורמי הסיכון, והשאירה את הנכות שנקבעה בהחלטת הוועדה מדרג ראשון, אך ללא הפחתת הנכות בגין "מצב קודם".
באורח חריג הביטוח הלאומי ערער לבית הדין האזורי לענייני עבודה בבאר שבע נגד ועדת הערר של הביטוח הלאומי בטענה כי ועדת הערר לא ביצעה בדיקה גופנית וגם לא נימקה את החלטתה.
בא כוחו של מעצב השיער, עורך דין דותן לינדנברג טען מנגד כי הערר שהוגש לוועדה עסק אך ורק בניכוי גורמי סיכון ולא בגובה הנכות. לכן, כך הוא טען, החלטת הוועדה התבססה על ההלכות המשפטיות המחייבות ניכוי גורמי סיכון, רק כאשר קיימים נתונים מוכחים לכך. זאת כאשר בתיקו הרפואי לא נמצאו ממצאים המעידים על בעיה קודמת.
עוה"ד הוסיף כי התפתחות אי ספיקה ורידית ודליות ברגליים, נובעים מעמידה ממושכת במסגרת עיסוקו כמעצב שיער ואילו גורמי הסיכון האחרים, כמו גיל ומשקל, אינם רלוונטיים במקרה זה, ולכן אינם מהווים בסיס לניכוי.
בית הדין לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט צבי פרנקל, קבע כי טענות המוסד לביטוח לאומי אינן מבוססות במלואן אך קבע כי החלטת הוועדה הרפואית לעררים איננה מנומקת דיה, ולא ניתן להבין את שיקוליה בנוגע לניכוי גורמי סיכון.
לכן, בית הדין החזיר את העניין לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה הנוכחי, והורה לה לנמק את החלטתה ולבחון את נושא ניכוי גורמי הסיכון מחדש. בית הדין ביקש מהוועדה להבהיר אם קיימים או לא קיימים גורמי סיכון שהתממשו ולנמק את מסקנותיה באופן ברור.
ועדת הערר של הביטוח התכנסה שוב נימקה החלטתה בכך שלפי פסקי דין קודמים של בתי הדין לענייני עבודה, אין לנכות מצב קודם אלא אם ישנם ממצאים קליניים ברורים על פגיעה קודמת, והתיק הרפואי של המשיב אינו כולל ממצאים כאלו.
לאור קביעת ועדת הערר נדחה הלכה למעשה ערעור הביטוח הלאומי ומעצב השיער זכה לפיצוי על מלא נכותו.
