חוק הגיוס, ובמיוחד הוויכוחים סביבו, מעורר סערות ציבוריות מאז קום המדינה ועד היום. הוויכוח, שהתנהל בעקביות במשך עשורים, נוגע בעיקר לגיוסם של החרדים לצה"ל, דבר שעמד במרכז השיח הציבורי לאחר חקיקת "חוק טל" בשנות ה-90, והפך לנושא מרכזי במדינה בשנים האחרונות.

"חוק טל" פתרון זמני שנועד להוריד את הלחץ: בשנת 1999, קבע בג"ץ כי יש להסדיר את הגיוס של חרדים לשירות צבאי, לאחר שבמשך שנים ארוכות הייתה הנחה כללית שהחרדים פטורים משירות צבאי. הממשלה, בתגובה, העבירה את "חוק טל" – תיקון לחוק שירות ביטחון, שהציע פתרון ביניים. החוק העניק פטור גורף לסטודנטים חרדים הלומדים בישיבות הגבוהות, אך קבע גם מנגנון גיוס בשנים לאחר מכן, בו היה על המדינה לאכוף את הגיוס על בני הישיבות תוך מציאת פתרונות מותאמים להם.

החוק הפך להיות נושא של פשרה מתמשכת – מצד אחד הייתה לגיטימציה לעובדה שחלק מהחרדים לא מתגייסים, ומצד שני הוצע גיוס מדורג ומדוד של צעירים חרדים.

13 שנים לאחר מכן בשנת 2012, לאחר שנים של אי-ביצוע מוצלח של "חוק טל", פסק בג"ץ כי החוק אינו עומד באמות המידה של השוויון, ודרש מן הממשלה למצוא פתרון אחר. פסק דין זה עורר סערה גדולה, עם טענות מצד הציבור החרדי כי פסק הדין מהווה כפייה דתית ופלישה לחיים האישיים של הציבור החרדי.

לאור פסק הדין של בג"ץ, הממשלה ניסתה להעביר "חוק גיוס" חדש ב-2014, שמטרתו הייתה להכניס את הציבור החרדי למערכת הצבאית תוך שמירה על אורך החיים הדתי. החוק הציע תמריצים למי שיתגייס, והעניק שורת פטורים והקלות למי שיבחר ללמוד בישיבות. אך החוק לא עבר בשלביו הראשונים בגלל התנגדות חריפה מצד המפלגות החרדיות, שלטענתן החוק לא מכבד את עקרונות הדת ומטיל לחצים לא צודקים על הציבור החרדי.

הסערה הציבורית סביב השוויון

מאז, ובמהלך השנים האחרונות, הסוגיה של חוק הגיוס חזרה להיות חלק בלתי נפרד מהשיח הפוליטי. המפלגות החרדיות, ששותפות בממשלות שונות, משיגות פטורים והקלות עבור הציבור החרדי, אך השיח סביב הגיוס לא שקט. בשנים האחרונות, עם ההסכמים הקואליציוניים, נמשך המאבק על הצעת החוק שתוכל להתקבל על ידי כל הצדדים. מדי פעם יוצאות הפגנות חרדיות נגד הצעות שנראות להם כפיה חילונית, בעוד שפעילים חילוניים טוענים כי מדובר בהפרת עקרונות השוויון.

הוויכוח סביב חוק הגיוס לא רק מדבר על גיוס לצה"ל, אלא גם על סוגיית השוויון במדינה. בעוד שיש הטוענים שהשוויון מחייב את כולם – יהודים, חילונים ודתיים – לשרת בשירות צבאי, אחרים טוענים שהחובה הזו אינה יכולה להיכנס למרקם הדתי והחברתי של החרדים. כמו כן, ישנן טענות שגם בתוך הציבור החרדי לא כולם מעוניינים בהקלות ובפטורים, אלא בהסדרה שתאפשר להם להישאר נאמנים לערכים הדתיים מבלי להיכנע ללחצים.

סערת הצווים ופיטורי גלנט

מאז פרוץ המלחמה ועד היום הנושא החם ביותר במדינת ישראל הוא חוק הגיוס, למעט הציבור הכללי גם בציונות הדתית החלו לעסוק בסוגיה הזו מבוקר עד ערב, שכן מרבית האבדות הקשות הגיעו מבני הציונות הדתית, ששכלה את מיטב בניה במלחמה הקשה.

ראשי הציונות הדתית ביקשו להגיע לפתרון יחד עם ראשי המפלגות החרדית, לסכם על מכסות גיוס ויעדים בתוך החברה החרדית ובכך להוריד את הלהבות הפנימיות. אלא שהיה מי שחשב אחרת, והוא יואב גלנט שר הביטחון עד יום שלישי האחרון. גלנט ונתניהו חלוקים בדעתם כבר כמעט שנתיים, אבל צעד אחד קדימה בעניין הגיוס גרם לנתניהו לשבור את הכלים ולפטר אותו.

גלנט החליט לא להמתין להסדרה והידברות עם המפלגות החרדיות, ביום בהיר הוא הנחה את צה"ל להוציא למעלה מ- 7,000 צווי גיוס לבחורי ישיבות על מנת לבצע גיוס המוני של החברה החרדית לצה"ל, ושם רגע לפני פירוק הממשלה – החליט נתניהו לפטר אותו ולמנות תחתיו את ישראל כץ.

"בכפייה זה לא יילך"

על מנת להבין כיצד הציבור החרדי חושב ופועל בעניין חוק הגיוס, חיפשנו בחור ישיבה שמיועד לגיוס והתברר לנו שחלק לא קטן מהצווים שנשלחו לבחורי הישיבות הגיעו לתושבי אשדוד שלומדים בישיבות. אחד כזה שמתגורר ברובע ז' החרדי איתו יצרנו קשר בעיתון 'המגזין' והוא סיפר לנו על היחס בעולם הישיבות לצווי הגיוס שהגיעו אליהם לאחרונה.

"ראשית אקדים ואומר, בחור ישיבה שתורתו אומנותו, יושב ולומד תורה במדינת היהודים היחידה בעולם, צריך להמשיך ולעשות זאת, ובכדי לסבר את האוזן החילונית אומר כך – הרי למה מנסים להרוג אותנו, בגלל יהדותנו, בגלל אותה תורה שאנו לומדים, אז להפסיק? לא בא בחשבון, דווקא בגלל המלחמה הקשה נמשיך ללמוד תורה ללא הפסקה להצלחת חיילנו ולניסים עבור עם ישראל".

מאות חיילים נהרגו, יש חוסר בלוחמים, זה לא מפריע לכם?

"בטח מפריע, וכואב לנו, אבל זה פשוט שלא צריכים את בני הישיבות בצבא, ובצה"ל מודים בזה. יש אלפי עובדי רס"ר ובעלי תפקידים מיותרים שהם לא לוחמים ומגיעים שבוע כן שבוע לא לבסיס, אז כנראה שאין באמת צורך אמיתי".

ומה עם נשיאה בנטל?

"יש לך אלפים רבים של חרדים שמתנדבים לא שנה שנתיים, עשרות שנים, במד"א, זק"א, משטרה, איחוד הצלה, יד שרה, עזר מציון, בתי חולים, ואיפה לא. אתה חושב שהמשק יכול להסתדר בלעדיהם? אולי נבדוק את זה באמת? שיפסיקו להתנדב רק לשבוע? מה יקרה במדינה? יופי".

ועדיין, יש מלא שלא לומדים ולא מתגייסים…

"זה פשוט וברור כל אחד כזה חייב ללכת לצבא, לא אני אומר את זה אלא הרבנים. מי שלא לומד שיתגייס, אין משהו אחר".

ומה דעתך על הניסיון לגיוס בכוח של השר המפוטר גלנט?

"זה לא רק גלנט, זה בג"צ, זה הפוליטיקאים מימין או משמאל, ועוד. אני אומר להם כאן חד משמעי, בחור ישיבה או אברך שלומד תורה לא תצליחו לגייס אותו, בכפייה זה לא ילך חבל על הזמן, אם אתם רוצים לגייס את אלא שלא באמת לומדים זה גם לא ילך בכפייה, אלא בהידברות בהבנה, שבענו מספיק שנאה בשנתיים האחרונות, תנסו לאחד ולהבין שיהודי – זה בא עם התורה ביחד".