המקרה המזעזע חשף את ההשפעות ההרסניות של חוקים נוקשים, שלעתים קרובות מבוצעים ללא הבחנה בין הגנה עצמית לבין תקיפה, והביא לדיון ציבורי נרחב בישראל ומחוצה לה. כמו במקרים קודמים, משטרת איראן לא התייחסה לטענות של עדי ראייה שראו את ההגנה העצמית של נתנאל בזמן הקטטה שפרצה עם אמיר שוקרי, מוסלמי בן 40.

אירועי הלילה הקטלני

הטרגדיה שהובילה להוצאתו להורג של קהרמני החלה כעימות שגרתי בחדר כושר בעיר כרמאנשאה בנובמבר 22. נתנאל, בחור צעיר בן 20, הכיר את שוקרי מתוך היכרות קודמת, בשל סכסוך כלכלי, שבו טענה משפחתו של נתנאל כי שוקרי חב להם כספים. על פי עדי ראייה, השניים נקלעו לוויכוח, שהסלים כאשר שוקרי שלף סכין. במאבק, נתנאל הצליח להשתלט על הסכין כדי להגן על עצמו – אך לצערו, הדקירה הובילה למותו של שוקרי. משפחת קהרמני הדגישה בכל דרך אפשרית את העובדה שנתנאל פעל מתוך הגנה עצמית בלבד, אך טענותיה לא נשמעו בבתי המשפט האיראניים.

המשפט, הסירוב להסדר הכופר ועונש המוות

על פי החוק האיראני, במקרים של רצח ניתן להחליף את גזר הדין בתשלום כופר כספי – ‘דייה’ – הניתן למשפחת הקורבן. במקרה זה, ניסתה משפחת קהרמני והקהילה היהודית באיראן להגיע להסכם עם משפחתו של שוקרי, כשהם מציעים סכום כופר משמעותי שנאסף בעזרת התרומות מהקהילה היהודית המקומית והקהילה היהודית בעולם. אך ניסיונות אלה כשלו כאשר משפחת שוקרי סירבה לקבל כל סכום או הסדר, והתעקשה על ביצוע גזר הדין במלואו.

לטענת גורמים פוליטיים באיראן, בייחוד מקרב הממסד המשפטי והפוליטי המקומי, הוצאתו להורג של נתנאל הייתה הכרחית לשמירה על הסדר הציבורי ועל פי העקרונות הדתיים של המדינה, שאינם מאפשרים “סלחנות יתר” כלפי אדם שהרג מוסלמי. הם ראו במעשיו של נתנאל לא רק פשע פלילי, אלא גם סמל לאיום תרבותי ולמשבר דתי-חברתי שמאיים על החברה האיראנית. “עלינו להראות כי באיראן קיימת שמירה נוקשה על עקרונות המשפט, ושכל אדם ייענש על פי מעשיו,” אמר גורם משפטי בכיר.

הכאב והייאוש של המשפחה באשדוד

הגעתם של משפחת קהרמני לישראל מלווה בכאב כבד ואובדן תחושת הביטחון. באשדוד, לצד בני הקהילה היהודית שהתאספו לנחם ולתמוך, ניכרת תחושת זעזוע וזעם על העוול שנעשה לבן משפחתם. “נתנאל לא היה פושע, הוא היה נער טוב ואח אוהב”, אמרו בני המשפחה. במהלך השבעה, ניכר כי הסיפור של נתנאל חצה גבולות וקהלים. בני משפחתו מספרים על מסירותו לדרך השלום ועל התקוות שהיו לו להתחלה חדשה בישראל. “הוא רצה לחיות בארץ שלו, הוא חלם על חופש ועל חיים בטוחים", סיפר אחד מקרובי המשפחה.

התפילות והתקווה שנכזבה

עם ישראל ברחבי העולם עקב בדריכות ובדאגה אחר האירועים באיראן, ותפילות רבות נישאו להצלתו של נתנאל. ניסיונות בינלאומיים ללחוץ על הרשויות באיראן, כולל פניות של ארגונים למען זכויות אדם וקולות של יהודים מרחבי העולם, לא הצליחו לשנות את גזר הדין.

המדיניות האיראנית כלפי מיעוטים דתיים

המקרה של נתנאל קהרמני מבליט את המורכבות והקשיים שעמם מתמודדים מיעוטים דתיים באיראן. בעוד שהחוק האיראני מעניק זכויות מסוימות ליהודים במדינה, תופעות של אפליה וסנקציות מוגברות אינן נדירות. יהודים רבים באיראן נמנעים מפרסום לאור פחד מעונשים חריפים, ויש קולות בקרב הקהילה המקומית שמדברים על תחושת איום מתמיד.

יהודים באיראן – מציאות קשה ומסוכנת

הקהילה היהודית באיראן, המונה כיום כ-8,000 איש בלבד, מתמודדת עם מציאות מאיימת, וחבריה נאלצים לחיות תוך שמירה על פרופיל נמוך. היחס של המשטר כלפי יהודים באיראן מושפע לא מעט מהמתח בין ישראל לאיראן. בעוד שקהילת יהודי איראן הייתה בעבר אחת הקהילות הגדולות במזרח התיכון, רבים נמנעו מהצהרות פומביות, מחשש לפגיעה מצד גורמי השלטון. נוצר מצב שבו יהודים רבים חוששים שמא כל סכסוך קטן עלול להוביל להאשמות חמורות.

השפעת האירוע על הקהילה היהודית העולמית

מקרה ההוצאה להורג של קהרמני עורר גלי זעזוע בעולם היהודי כולו. קהילות יהודיות ברחבי העולם, במיוחד במדינות מערביות, רואות בכך תזכורת כואבת לאתגרים הרבים העומדים בפני מיעוטים דתיים במדינות עוינות. בפגישות בינלאומיות ובדיונים בנושאי זכויות אדם, מועלות כיום דרישות להעמקת הביקורת כלפי מדיניות איראן ולהגביר את ההגנה על יהודים החיים במדינות אלו.

תגובות פוליטיות בישראל ובינלאומיות

בעקבות האירוע, פוליטיקאים בישראל ובעולם קראו להעלאת המודעות למצוקה של יהודי איראן. חלקם הציעו כי יש להטיל סנקציות על גורמי ממשל באיראן שאחראים להחלטות משפטיות מסוג זה. בישראל נשמעו קריאות לתגובות חריפות יותר, לצד פנייה לממשלות המערב לאמץ גישה מחמירה יותר כלפי איראן בסוגיות הקשורות לזכויות אדם.

המעמד הבינלאומי של איראן לאור הפרת זכויות האדם

המקרה של נתנאל קהרמני מצטרף לרשימה ארוכה של הפרות זכויות אדם באיראן, הן כלפי מיעוטים דתיים והן כלפי מתנגדי המשטר. ארגוני זכויות אדם בעולם מזהירים זה שנים על מצבה הקשה של הדמוקרטיה והחירות האישית באיראן. כמו כן, אקטיביסטים רבים קוראים לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ נוסף על הממשלה האיראנית, הן דרך סנקציות כלכליות והן דרך דיפלומטיה.

זכויות אדם תחת המשטר האיראני

במשך שנים, איראן זוכה לביקורת קשה מצד ארגונים בינלאומיים, בשל האפליה המשפטית כלפי מיעוטים והיחס הקשה למתנגדים פוליטיים. השלטון באיראן מצדיק את פעולותיו באמצעות חוקים מחמירים שאינם מתיישבים עם הסטנדרטים המודרניים של זכויות אדם.