בליווי אחותה הגיעה שרה אתמול בשעות הצהרים לחניון החיצוני של המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. היא מוסיפה ואומרת: ״אמרתי לה לחנות רחוק בחניון שמחוץ לבית החולים כדי שהצעדים וההליכה יקדמו את הלידה".
ברגע שיצאה שרה מהרכב היא מרגישה שהמים שלה ירדו כשבמקביל תוקפים אותה כאבים חזקים.
"נשכבתי פשוט על הרצפה בחניון ואחותי ניסתה לקרוא לעזרה".
דקות ספורות לפני כן, סיימה את המשמרת תמר כוכבי, מזכירה רפואית במחלקת הרדמה במרכז הרפואי קפלן, שבדיוק נכנסה לרכבה בחניון: "ראיתי מישהי קוראת לעזרה, יצאתי מהרכב שלי וראיתי אישה כאובה על הרצפה, מיד הבנתי שהיא בלידה. נשארתי עומדת כי הבנתי שאם אתכופף בכלל לא יראו אותנו בין המכוניות. התקשרתי להזעיק עזרה ובמקביל ראיתי רכב קרוב ומיד סימנתי לו לבוא".
במקרה לחלוטין, מי שיצאה מהרכב הייתה מתאמת הטראומה של המרכז הרפואי קפלן, לירז דנין: "יצאתי מהרכב וראיתי אותה כבר שוכבת על הרצפה עם רגליים פשוקות. לא היתה לנו אפילו אפשרות להעביר אותה מהמיקום הספציפי בו היתה. היא צעקה והבנתי שזה קורה ברגעים אלו ממש, וכבר ראיתי את הראש מבצבץ. כמתאמת טראומה יצא לי לקבל גם לידות במיון, אבל מעולם לא ככה על הכביש. במזל, היו לי באוטו שקית עם בגדים לתרומה וכפפות סטריליות. שמנו לה את הבגדים מתחת לאגן כדי שלא תשכב על הכביש, והתחלתי לקבל את הלידה. התינוקת הייתה בחוץ תוך דקה בערך".
לירז וידאה שהתינוקת נושמת והניחה אותה על שרה ההמומה והנרגשת.
דקות ספורות לאחר מכן הגיע הצוות רפואי והסיעודי לזירה והובילו את שרה והתינוקת החדשה, דריה, לחדרי הלידה לבדיקות והמשך טיפול.
היולדת, שרה: "כל הלידה קיווית שתהיה לי לידה קלה וקצרה יותר מהראשונה, אבל לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר. אני עדיין בשוק שזה קרה ככה. מזל ששתיהן היו שם, ואני חייבת תודה ענקית גם לכל הצוות שמיהר להגיע וטיפל בי ובתינוקת!״
קרדיט צילום: מרכז רפואי קפלן
