הרעיון לביטול שטרות גבוהים אינו חדש. בעולם, מדינות רבות שקלו מהלך דומה מתוך כוונה להיאבק בהעלמות מס, הלבנות הון, פשיעה כלכלית וטרור. שטרות בעלי ערך גבוה נוטים להיות כלי נוח בפעילויות עברייניות, שכן הם מאפשרים להעביר סכומי כסף גדולים בלי השארת עקבות דיגיטליות. ביטול שטרות ה-200 שקל יפחית את האפשרות להשתמש בכסף מזומן לצורך עסקאות לא חוקיות בקנה מידה רחב.

יתרונות המהלך

מאבק בפשיעה כלכלית – ביטול שטרות ה-200 שקל יקשה על ארגוני פשיעה וגורמים עברייניים להעביר סכומי כסף גדולים בצורה לא חוקית, שכן יהיה קשה יותר להסתיר מזומן בנפחים משמעותיים.

הגברת המעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים – מהלך כזה ידרבן את הציבור להשתמש יותר באמצעי תשלום דיגיטליים, כגון כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום ושירותי בנקאות דיגיטליים, מה שיכול להגדיל את מעקב המדינה אחרי עסקאות ולשפר את האכיפה הפיסקלית.

הגברת הפיקוח הפיסקלי – שימוש נרחב יותר באמצעים דיגיטליים יאפשר לרשות המיסים ולגופים ממשלתיים אחרים לעקוב בצורה טובה יותר אחרי תנועות כספיות ולצמצם העלמות מס.

חסרונות המהלך

פגיעה בשכבות החלשות – לא כל הציבור מחובר לאמצעי תשלום דיגיטליים. אוכלוסיות מוחלשות, בעיקר קשישים ואנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, עלולים להיפגע מביטול השטרות הגבוהים, שכן הם רגילים להסתמך על מזומן בעסקאות היום-יומיות שלהם.

הפחתת אמון הציבור – שינוי רדיקלי במערכת השטרות עשוי לגרום לחלק מהאוכלוסייה לחשוש ממעקב ממשלתי הדוק מדי או מהגבלות על השימוש במזומן, מה שעלול להוביל לירידה באמון הציבור במערכת הפיננסית.

הגברת ההוצאות הפרטיות – העדפת אמצעי תשלום דיגיטליים כרוכה לעיתים בעמלות שונות. מעבר כזה עשוי להכביד על העסקים הקטנים והבינוניים, בעיקר בעסקאות קטנות.

בסופו של דבר, ביטול שטרות ה-200 שקל עשוי לתרום למאבק בפשיעה כלכלית ולעודד מעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים, אך הוא עלול לפגוע בשכבות החלשות ולהגביר את חוסר האמון במערכת הפיננסית. בטרם יוחלט על מהלך כזה, חשוב לשקול את כלל ההשלכות על כלל מגזרי המשק ולוודא שנעשות התאמות לטובת אלה שייפגעו כתוצאה מכך.