מי לא מכיר את זאב רווח? מי לא מכיר את הצחוק המתגלגל או לא יודע לצטט מתפקידיו בסרטים, שכבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. אבל רווח הוא לא רק חכם חנוכה או "מיאו, חתולה". הוא במאי, מפיק, תסריטאי מלבד היותו שחקן. הוא זכה שלוש פעמים בפרס אופיר. פעם אחת על מפעל חיים, ופעמיים על משחקו בסרטים "בית"ר פרובנס" ו"מיתה טובה".
השנה ימלאו לו 75 שנה, אבל גם אחרי יותר מחמישה עשורים של עשייה, הוא ממשיך להצחיק את הקהל, מלא באנרגיה. רווח נולד במרוקו כבן בכור למשפחה מרובת ילדים. שמו המלא הינו זאב נחום רווח, ולא רבים יודעים, כי הוא נקרא על שמותיהם של המנהיגים הציוניים זאב ז'בוטינסקי ונחום סוקולוב. רווח קיבל חינוך דתי ואביו היה מורה לעברית, רב, חזן ומוהל, שקיווה כי בנו הבכור ימשיך את דרכו ויהיה גם הוא רב. "אני אכזבה גדולה של אבא, שרצה שאהיה רב. אז אמרתי לו שעשיתי את הרב חנוכה…", הוא אומר וצוחק. "אלוהים בירך אותי בכישרון להצחיק. זה השמחה הכי גדולה שלי".
זאב רווח הוא בוגר המחזור הראשון של בית הספר למשחק "בן צבי", החל את הקריירה בתיאטרון "האוהל", ולאחר מכן עבר ל"קאמרי". למרות שעשה תפקידים איכותיים כמו בהצגות "הנרי הרביעי" ו"נישואי פיגארו", בעיני רוב צרכני התרבות הוא ייזכר כגיבור סרטי ה"בורקס", ובהם "חגיגה בסנוקר" ו"צ'ארלי וחצי".
את ההצגה הקומית החדשה שלו "מומו שיפוצים" הוא העלה באמצע מלחמת "צוק איתן". "הפרמיירה הייתה בחולון, וכמה דקות לפני ההצגה הייתה שם אזעקה. אמרנו: 'אלוהים אדירים, הקהל יברח', אבל הצלחנו להשאיר את כולם. עלינו על הבמה והתפללנו שלא תהיה אזעקה במהלך ההצגה. למזלי זה עבר בשלום. הביקורות, אגב, מצוינות, והקהל אוהב את ההצגה. במהלך המלחמה צה"ל ופיקוד העורף לא אפשרו לי להופיע מול החיילים בחזית, אבל הופעתי איתה בבסיס חיל האוויר במצפה רמון. זה עשה אותי מאושר לשמוע את החיילים מתגלגלים מצחוק".
קומדיה של טעויות בג'קוזי
ההצגה "מומו שיפוצים" נכתבה על ידי המחזאי דונלד צ'רצ'יל, ותורגמה על ידי דן אלמגור. רווח עיבד וביים, ומגלם את השיפוצניק מומו. ההצגה עוסקת בצורה משעשעת בנושאים כמו זוגיות, אהבה, קנאה ויצרים. משתתפים בה פרט לרווח, השחקנים חני פרץ, מעיין אשכנזי וגרגורי טל. באחת הביקורות נכתב: "אני יכולה עכשיו ללכת שוב להצגה מרוב שנהניתי, זאב רווח קולח ומבריק, איש מוכשר בטירוף, משתף את הקהל בחוויית ההצגה ובלבטים שלו, זורק משפטי מחץ מסרטי העבר".
האם שוב מדובר בתפקידים עם סטריאוטיפים של אשכנזים ומזרחים?
"עזבי אשכנזים, עזבי ספרדים", הוא אומר. "לאחר שסיימתי לעבוד על הסרט 'פנתר לבן', קראתי המון מחזות, ופתאום נתקלתי במחזה הזה, בו התאהבתי. זה סיפור על שיפוצניק שבא לפנטהאוז שנמצא בקומה 27 כדי להרכיב ג'קוזי כהפתעה לבעלה של אישה יפה, שמנהלת רומן עם בעלה של בחורה צעירה. כשהוא שם, נכנסת אישה אחרת, ומאשימה את בעלת הפנטהאוז כאישה בוגדת שהולכת עם בעלה. הוא שומע את הדברים תוך כדי עבודה, ובשלב מסוים בעלת הבית מבינה שהוא שמע הכול. היא מתייעצת איתו, והוא מנסה לעזור כי הוא בחור טוב… פה מתחילים כל מיני סיטואציות מצחיקות, קומדיה שכל שבע שניות יש צחוק גדול. הקהל צוחק ונהנה, וזה עושה לי הרבה שמחה. אני אוהב לשמוע את הקהל צוחק. זה נותן לי אנרגיה, ואני שמח לעשות את ההצגה הזו בפעם השנייה באשדוד לאור הביקוש. בפעם הראשונה האולם היה מלא. מי שרוצה לצחוק שיבוא להצגה ואני מבטיח שיצחק".
לפני כעשרים שנה שידרו בערוץ השני סידרה שלך בשם "פאפא", שסיפרה על משפחה מאשדוד. אתם יכולים למצוא ביוטיוב את הפרקים של הסדרה, ולראות את זאב רווח מגלם בעל משפחה מרוקאית עם חברים מהעיר ומהנמל.
יש לך חברים מאשדוד כמו שאתה שר ב"פאפא" או שרק המוצא מחבר אותך לעיר?
"יש לי המון חברים באשדוד. אני אדם פשוט, אני מכיר אנשים פשוטים ומקסימים, וטוב לי איתם. יש את ז׳קלין שנוסעת למרוקו, ומעבר לטיולים שהייתי איתה, היא בשלנית שאין בעולם דברים כאלה, כמו אמי זיכרונה לברכה. שז'קלין תחיה עד 120, לבוא אליה הביתה נותן לי כזה עונג ותענוג לאכול את המאכלים עם התבלינים המרוקאים, וגם בעלה דוד מבשל נהדר. כשאני מתארח, אני עובר מסע של טעמים ותענוגות, כמו בסדרה 'פאפא' עם כל החברים. יש לי חבר שאשתו גרוזינית, אישה מקסימה, אדם מטריף. אני אוהב את אשדוד. אני ממרוקו, ובאשדוד יש את האינטגרציה הכי יפה בין צפון אפריקאים לעלייה הרוסית. בדרך כלל אשכנזים קיבלו את המרוקאים, ופה המרוקאים היו הראשונים וקיבלו את האשכנזים, ואת יודעת שזו עדה שמקבלת יפה מאוד".
לא מתחשק לך לנוח קצת? לצאת לגמלאות, לטייל בעולם?
"הייתי רוצה לנסוע, אבל גם החינוך שקיבלתי וגם המציאות מחזיקה אותך בהתחייבויות. אני אוהב מאוד את המקצוע, ומודה לאלוהים שאני במקצוע. יש לי 11 נכדים משתי בנות שחזרו בתשובה. אמנם הבנות עובדות, אבל בכל זאת צריכות עזרה".
הנכדים החרדים מכירים את העשייה שלך?
"הם יודעים שאני שחקן. ופעם באתי אליהם עם חבר שלי, יוסי וידר. הם לקחו את הפלאפון שלו, ויש שם קטעים מצחיקים מהסרטים שלי. תוך כדי שאנחנו יושבים וצוחקים, אנחנו שומעים מהחדר השני את הילדים נקרעים מצחוק. הם הגיעו לקטעים האלה, וסוף סוף ראו מה סבא שלהם עושה".
"יש לי המון חברים באשדוד. אני אדם פשוט, אני מכיר אנשים פשוטים ומקסימים, וטוב לי איתם. יש את ז׳קלין שנוסעת למרוקו, ומעבר לטיולים שהייתי איתה, היא בשלנית שאין בעולם דברים כאלה, כמו אמי זיכרונה לברכה"
"אני אכזבה גדולה של אבא, שרצה שאהיה רב. אז אמרתי לו שעשיתי את הרב חנוכה…", הוא אומר וצוחק. "אלוהים בירך אותי בכישרון להצחיק. זה השמחה הכי גדולה שלי"
