בבית כנסת הריב"ז ברובע ז' בראשותו של נשיא איחוד הרבנים הספרדים הגה"צ רבי מאיר כהן שליט"א ובעל "אוצר ספרי הלכה" החלו את אמירת הסליחות בבית הכנסת בהיכל הגדול.
הגר"מ כהן הסביר קודם את חשיבות אמירת הסליחות מיד לאחר ראש חודש אלול שזה ארבעים יום קודם יום הכיפורים וזה מרומז בסופי תיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי" שזה יוצא כמספר ארבעים. ולכתחילה הזמן העדיף ביותר הוא דווקא באשמורת הבוקר וזאת מפני שזה זמן עת רצון, ובספרי המקובלים האריכו על כך. לאחר התפילה קיימו מנין נוסף לסליחות למנין השני.
כך גם בבית הכנסת המרכזי "מורשה" בקרית הרב אברמסקי התאספו רבים לתפילת הסליחות עם הרה"ג ר' חיים בן-חמו מרבני המעצה הדתית והרב מאיר אוחיון שהובילו את אמירת הסליחות עם חזן הדגול רבי דוד אדרי.
בבית הכנסת "תפארת רפאל", קודם הסליחות בחצות הלילה נשא דברי התעוררות על מעלתם של ימי חודש אלול והרחמים והסליחות שאלו הם זמני תשובה והתעוררות וביקש מהציבור שהפעם בסליחות יש לעורר רחמי שמים עבור החיילים והחטופים שישובו לביתם בריאים ושלמים.
ציבור המתפללים בכל בתי הכנסת שברובעי העיר, אמרו את הסליחות בהתרגשות מילה במילה והיכו על חטא בהכנעה מתוך חרטה כעבד לפני קונו. בשעת אמירת הי"ג מידות של רחמים שמעו את קול השופר הרומז לקול הפנימי המצוי בעומק נפשות ישראל, בלא אומר ובלא דברים בקולות של תרועות ויבבות, העולים מן האדם באמצעות השופר ומביאים לידי חרטה ורצון להשתנות ולקבל מעשים טובים ובפרט על השנה הקשה שעברנו כל עם ישראל שתכלה שנה לקללותיה ותיל שנה וברכותיה.
