המשפחה והחברים מקיפים את החיילים מהאזור שנפצעו בפיגועים

סמל גל מימון מגן יבנה נפצע קשה ביום רביעי שעבר בפיגוע דריסה בגוש עציון * ביום רביעי השבוע הוא חגג בבית החולים יום הולדת 21, "יש פה עלייה לרגל של חברים מאשדוד, מגן יבנה, מהצבא", הוא סיפר. בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע ביום ראשון שעבר, נפצע חייל מאשדוד, הנושא בתפקיד מסווג, "שנה אחרי שסיימנו י"ב, פתאום הוואטסאפ הכיתתי התחיל להשתולל מהודעות שהוא נפצע", מספרים חברים לכיתה. "כל הלילה בכיתי ולא נרגעתי עד ששוחחתי איתו", מספרת מי שהייתה רכזת השכבה שלו, "והוא אמר לי 'אני בסדר, אני חזק, נעבור את זה"

סמל גל מימון, המשרת בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, לא חשב שאת יום הולדתו ה-21 יחגוג בבית החולים הדסה עין כרם. ברביעי שעבר הוא נפצע קשה בפיגוע. גל ועוד ארבעה חיילים, נפצעו בפיגוע דריסה בסמוך לבית אומר שבגוש עציון, בכביש 60 המחבר בין הגוש לחברון. מחקירת האירוע עולה כי רכב ביטחון ומכונית פרטית נסעו לכיוון מוצב כרמי צור, וספגו יידויי אבנים בסמוך לבית אומר. חמשת החיילים ירדו מכלי הרכב על מנת להגיב, ונדרסו על ידי מכונית פלסטינית. חרף הפציעות הצליחו כמה מהם לירות במחבל ולפצוע אותו אנושות. גל הגיע אל בית החולים הדסה עין כרם, כשהוא סובל מפגיעת ראש. "אני לא זוכר כלום מיום רביעי, וגם לא מיום חמישי", הוא מספר, "הזיכרון הראשון שלי הוא כשהתעוררתי בכניסה לחדר ניתוח, ולא הבנתי איפה אני. אמרו לי לחתום על טופס לפני ניתוח, ככה התעוררתי, ואז הסבירו שעברתי פיגוע דריסה ושיש לי פציעת ראש. נכנסתי לניתוח ראש, סיממו אותי, נרדמתי, קמתי, דיברתי עם אנשים, אבל אני לא זוכר מזה שום דבר. אני זוכר דברים רק מאמצע יום שישי".

אימו נעמי מספרת, שלאחר שעבר את הניתוח ביום חמישי, הוא הרגיש קצת טוב והניח תפילין. גל עצמו אינו זוכר זאת, אבל המעשה מתועד במצלמת הטלפון הנייד שלו. ביום שני גל היה אמור להשתחרר לביתו, אך אז התגלה כי ברגלו השמאלית יש קרעים ברצועת הברך ובקרסול. "כולם התרכזו בראש, בפגיעה המשמעותית", הוא אומר. "היה לי שבר בגולגולת ודימום במוח, ולכן ניתחו אותי. עשו לי חמש פעמים סי.טי, ראו שהדימום גדל ואני חייב לעבור ניתוח כדי להציל את חיי. הבנתי שניקזו לי את הדימום, והדביקו את הגולגולת. ביום שני גילינו שיש לי ברגל קרעים. אני מקווה שלא נגלה עוד דברים, זהו, מיציתי".

גל, חובב אופנועים, רוכב מגיל 16 על אופנוע, וכבר עבר בחייו יותר מתאונת דרכים אחת. "אני בעייתי", הוא צוחק, "דואג שלא ישעמם להורים שלי. אבל אחרי שעוברים ניתוח בראש, הכול קטן עלינו. לפחד מאופנוע? שטויות… לדאוג מניתוח ברגל? זו כולה רגל…". ועד שישוחרר לביתו, נמצאים לצידו המשפחה והחברים. גל, תושב גן יבנה, למד בכיתות י"א-י"ב בתיכון אנקורי באשדוד, ואל חדרו בבית החולים מגיעים חברים מהצבא, מאשדוד ומגן יבנה. "יש פה עלייה לרגל", הוא אומר, "לא נתקלתי בדבר כזה. הם באים, ישנים בחדר, כולם נרדמים יחד".
ביום ראשון גם הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ביקר אותו. "הצדעתי לו, הוא שאל איך אני מרגיש, מה אני עשיתי בשירות, והתעניין מה אני זוכר מהאירוע". שני החיילים שפונו איתו להדסה עין-כרם, שוחררו. שני חיילים אחרים עדיין מאושפזים בבית החולים שערי צדק. "צריך סבלנות עד להחלמה מלאה", מסכם גל, "ולמשפחה ולחברים יש חלק גדול בתהליך".

"כדור ריסק לו את הירך, לא הפסקתי לבכות"
בין הנפגעים בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, היה חייל מאשדוד, המשרת ביחידה מסווגת בצה"ל. שמו ותמונתו אסורים לפרסום, אך חבריו הקרובים ומי שלמד איתו בתיכון, ידעו תוך זמן קצר כי הוא נפגע מכדור בירך. "זה התחיל משמועה", מספרת מי שהייתה רכזת השכבה של החייל. "בדקתי עם מי שלמד בכיתה שלו, דיברתי עם האבא, והוא סיפר שהכדור ריסק לו את הירך, שהוא עבר ניתוח וצריך לשים לו פלטינה, והוא יעבור שיקום שהולך להיות ארוך ולא פשוט. לא הפסקתי לבכות רק מהעובדה שזה קרה לתלמיד שלי. לא נחתי עד ששוחחתי איתו, והוא אמר לי: 'אני בסדר, אני חזק, נעבור את זה'. גם המחנכת שלו דיברה איתו, ואנחנו מחכות שיאשרו לבוא לבקר אותו".

החייל וחבריו לכיתה סיימו את הלימודים לפני קצת יותר משנה. "סיימנו ללמוד, אבל לא יצאנו מהקבוצה הכיתתית בוואטסאפ, ופתאום הקבוצה התחילה להשתולל מהודעות", הם מספרים, ורכזת השכבה מוסיפה: "הוואטסאפ עבד עד השעות הקטנות של הלילה, ומה שמצמרר הוא שהקבוצה נקראת 'הטובים לצה"ל'. זה היה מחזור י"ב מוצלח מאוד, מחזור מצטיין גם מבחינת הישגים בבגרויות, גם מבחינה ערכית – מבחינת מספר התלמידים שעשו בגרות חברתית וגם מבחינת האחוזים הגבוהים של גיוס משמעותי לצה"ל. הרבה התגייסו לקרבי ולמסלול עתודה. הילדים נשלחו לפני קצת יותר משנה אל השטח, והדאגה עצומה, בעיקר מהלא נודע. בהתחלה פרסמו שהפצועים במצב קשה, ובאמת האבא אמר שהבן הוגדר כפצוע קשה עד שיצא מהניתוח. באותו היום נפתח בבית הספר 'שבוע הכנה לצה"ל', בבוקר הגיעו אלינו נציגים ממשרד הביטחון ואלופים, ששאלו אותי אם הכול בסדר, כי הגעתי עם עיניים נפוחות מבכי. רצינו לשמוע שהוא יצא מכלל סכנה. הוא נער חסון וחזק ורציני. כששוחחנו הזכרתי לו מה הוא אמר לי כשיצאנו עם השכבה למסע ישראלי. אני הייתי די קפואה, והוא אמר לי: 'תחייכי, החיים יפים'. נקווה שכל זה יהיה מאחורינו, אנחנו רוצים שלום. זה נשמע קלישאה, אבל באמת אנחנו רוצים את זה. עכשיו אני רכזת שכבה י"א, וזה מפחיד יותר ויותר. אני רוצה שיחזרו הביתה".

להזכירכם, הפיגוע בוצע על ידי המחבל הבדואי מוהנד אלעוקבי בן ה-21, תושב פזורת חורה. השבוע התברר כי היה בקשר עם ארגון הטרור חמאס במשך תקופה ממושכת ונערך לפיגוע אותו ביצע. מחקירת ימ"ר נגב עולה כי ביום ראשון שעבר בשעה 19:24 הגיע המחבל לתחנה המרכזית בבאר שבע, והתחיל לעקוב אחרי החייל עומרי לוי ז"ל. כשהבחין שעומרי פנה לשירותים, הוא נכנס פנימה וירה בו למוות מטווח קצר. לאחר מכן הוא לקח את נשקו של החייל והתחיל לירות לכיוון השוטרים ולוחמי היס"מ שהתקרבו לשירותים. הוא ברח למכולות הזבל, ניסה להימלט וחוסל. ליד גופתו נמצאה הסכין עמה הגיע. בפיגוע נהרג גם הפליט האריתראי הפטום זרהום, שנחשד בטעות כמחבל, ועשרה נפצעו.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך