ההיעדרות תיזקף על חשבון 15 ימי חופשה ועוד 7 ימי מחלה, זאת בנוסף ל-8 ימי מחלת ילד העומדים לרשותו של העובד. במידה ובן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאות זו או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, יהיה זכאי העובד להיעדרות של עד 60 ימים בשל האשפוז.
בדיון היום הודגש כי כל זאת יינתן לעובד בנוסף לזכאות להיעדרות של 5 ימים לאחר לידת בת זוג ולהיעדרות של עד 7 ימים בשל היריון ולידה של בת זוג, בנסיבות של סיכון לחיי האישה או העובר. עוד צוין בדיון כי לקראת הקריאות השנייה השלישית תגדיר הוועדה מהי הגדרת 'פג' לצורך חוק זה. מנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי בשנה מאושפזים בממוצע כ-2,000 ילודים המוגדרים כפגים על פי ההגדרה הרפואית לתקופה של מעל שבועיים. לצד זאת, עולה כי מאושפזים בפגיות עוד כ-14,000 תינוקות לסירוגין בסמוך ללידתם. בדיון היום הוחלט כי בהמשך הליך החקיקה תיבחן האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם על הורים לילדים אלה.
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "מדובר בחוק חשוב שסולל את הדרך לחקיקה שתסדיר את הנושא עבור כלל היילודים שמאושפזים לאחר לידתם והוריהם, שכן מדובר במצב דומה וההיגיון הוא אחד.
יוזם הצעת החוק *ח"כ ינון אזולאי אמר: "נבקש לקבל את הנתונים העדכניים והמדויקים אודות מספר הילודים המאושפזים כדי לבחון את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע על קבוצות נוספות". כמו כן, ביקש ח"כ אזולאי להעלות על סדר היום את הצורך להגדיר הכרה וזכויות להורים ליילודים מושתלי כבד, שכיום אינם נכללים בהגדרות של 'מחלה קשה' המעניקה להוריהם זכויות. לדברי ח"כ אזולאי מדובר בכ-24 תינוקות בשנה בלבד. לאור זאת, ביקש יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר מנציגי משרד הממשלה לבחון את אפשרויות ההסדרה בנושא לקראת הדיון הבא.
עילם שניר, משרד המשפטים: "הרציונאל של ההצעה הוא שתינוק שנולד לפני הזמן דורש משאבים משמעותיים של שני ההורים עד שחרורו מבית החולים, צורך שעולה על הרגיל ודורש היעדרות מהעבודה וגמישות. צריך לבחון מה הדלתא בין קבוצת הפגים ויתר קבוצות היילודים המאושפזים ואם היא לא משמעותית אפשר לייצר הלימה בהסדרים".
קרדיט צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת
