השבוע ביום שלישי בערב זהו פסח שני (פסח שני נקרא גם פסח קטן, חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח) חג שניתן למי שלא היה יכול להקריב את קורבן פסח בזמן, כיוון שהיה בדרך ולא הספיק לחזור או נטמא למת, וטמאים לא יכולים להקריב קורבן וכדו'. אז ניתנה לו הזדמנות שנייה וכך הם חיינו תמיד יש הזדמנות נוספת לתקן ולסדר את מעשינו לטוב.
בפסח שני חל הילולת גדול עולם, התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס שזכות להגיד אלה-א דמאיר ענני, וכך מעוררים את זכות הצדיק ומדוע זכה לכינוי 'בעל הנס'? במסכת עבודה זרה מסופר על אחותה של ברוריה אשת רבי מאיר, (שהייתה בתו של רבי חנינא בן תרדיון מעשרה "הרוגי מלכות") נתפסה והובאה לבית האסורים. הלך רבי מאיר לפדותה בא אצל השומר וביקש לשחררה, השומר לא הסכים כי הוא פחד מהמלכות אך ברגע שרבי מאיר פתח את הארנק והוא ראה את הזהב הסכים. נתן לו רבי מאיר סכום עצום ואמר לו בחצי מהכסף תשחד את מי שצריך, ואת החצי השני תשמור לעצמך. בעבר נהגו לעצור יהודים תמימים בסיפורים שונים ומשונים כי ידעו ש"מצוות פדיון שבויים" אצל היהודים היא יקרה מכל וישלמו על אותו אסיר כסף רב.
כששאל השומר ומה אעשה שיגמר הכסף ענה לו רבי מאיר תאמר 'אלקא דמאיר ענני' ותנצל. לאחר זמן הגיע לאוזנו של הקיסר מה שעשה אותו סוהר, וצווה לתלותו. והנה כשקשרו את החבל סביב צווארו, אמר הסוהר 'אלקא דמאיר ענני' ולא הצליחו לתלותו. לאחר כמה פעמים הבינו שיש פה משהו מיוחד, התפלא הקיסר ושאל אותו לפשר העניין, וסיפר לו השומר את כל המעשה עם רבי מאיר ע"ה.
תזכרו אם אותו גוי נושא את שמו של רבי מאיר וזוכה לישועה, כל שכן אנחנו אחים יקרים. גם רבי מאיר עבר חיים לא פשוטים, הוא היה נשוי לברוריה הצדיקה שהייתה בעצמה גדולה בתורה וחכמה, באחת השבתות בזמן מנחה מתו שני ילדיו. כדי לא לצער את בעלה בשבת, הרבנית ברוריה הניחה סדין על מיתתם ולא גילתה לבעלה. במוצאי שבת חזר ר' מאיר מבית המדרש ושאל היכן שני בני? אמרה לו לבית המדרש הלכו. אמר לה חזרתי מבית המדרש ואינם שם. תוך כדי הניחה לו כוס לעשות הבדלה. לאחר ההבדלה שוב שאל היכן שני בני? אמרה לו כנראה הלכו למקום אחר ותכף יבואו, בינתיים הגישה לו סעודה רביעית הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך.
לאחר שבירך אמרה לו רבי יש לי שאלה, מקודם בא אדם ונתן לי פיקדון שאשמור בשבילו, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא? ענה לה בוודאי שצריך להחזיר. לקחה אותו לחדרם ואחרי שבת שלמה שהיא מצפה לספר לו מרימה את הסדין ורבי מאיר רואה את שני בניו מתים. בכה ואמר "בניי, בניי, רביי, רביי. בניי – בדרך ארץ. ורביי – שהיו מאירין פני בתורתן'. רצתה אשתו לנחמו ואמרה לו החזרנו את הפיקדון לאבינו שבשמים. אמר רבי מאיר ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך (מדרש משלי).
דבריו של רבי מאיר ממלאים את המשנה והגמרא בחכמתו ועומק מחשבתו וכמובן סיפורי נפלאות על צדקותו. לרוב אין ההלכה נפסקה כמותו כמו שאמר עליו רבי אחא בר חנינא במסכת עירובין: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו".
מקום קבורתו בטבריה ידוע לכל ומשמש עליה לרגל לחולים ולכל עמך ישראל, רבי מאיר היחידי שנקבר בעמידה וכך מעיד רבי חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש "הורה לי מורי ז"ל על רבי מאיר שהוא קבור מעומד" יש אומרים כדי שהמשיח יבוא ותהיה תחיית המתים הוא יזדרז ולא יתעכב ביציאה מהקבר. יש פירוש נוסף שרבי מאיר ביקש להיקבר דווקא בעמידה מפני שעמידה זוהי תפילה, ולכן עד שיבוא משיח רבי מאיר גם בקברו עומד ומתפלל על עם ישראל.
דברי התורה וזכות רבי מאיר בעל הנס תעמוד לחיילנו היקרים וכל כוחות הביטחון ויהי רצון שנזכה שכל החטופים שלנו יחזרו לביתם בריאים בגופם ונפשם בקרוב אמן!
שבת שלום ומבורך וחג פסח שני שמח עם ישראל.
