המלחמה הקשה השורה במדינתנו כבר למעלה מחצי שנה, הביאה מדינות רבות ברחבי העולם לדווח על אנטישמיות גדולה כלפי יהודים בפרט וכלפי מדינת ישראל בכלל. בארצות הברית בעלת בריתנו הגדולה ביותר, מתקיימות מדי יום עשרות הפגנות בקמפוסים של האוניברסיטאות נגד מדינת ישראל, ובהם מציגים הסטודנטים לראווה את שנאתם למדינה היהודית היחידה בעולם.
כמו בארצות הברית גם בשאר רחבי אירופה השנאה היוקדת בימים אלה כלפי מדינת ישראל עולה שלב, בלונדון פורסם סרטון בו מראה יהודי כיצד דורשים ממנו במשטרה המקומית לפנות את הרחוב המרכזי בו התקיימה הפגנה פרו פלסטינאית, אחרת הם ייאלצו לעצור אותו על הפרת הסדר הציבורי, וזאת בעקבות נוכחותו במקום.
התעקשותו של היהודי המקומי להבין את דרישת השוטרים גרמה להם לומר שנוכחותו עלולה לייצר סכנת חיים עבורו, ואם הוא לא יתפנה מהרחוב המרכזי בעיר הם יעשו זאת בכח – תשובתם ללא ספק הציבה מראה לאנטישמיות שהולכת וגדלה ברחבי המערב.
אם במדינות המערב המתקדמות זהו המצב, אתם בוודאי יכולים לנחש שבמדינות ערב שיח השנאה כלפי יהודים גדול פי כמה. בטורקיה, בירדן, אירן, בסוריה, עיראק ובמדינות נוספות מתקיימות צעדות מחאה מדי יום, בהם נאמרים מילים קשות נגד מדינת ישראל. יהודים שמתגוררים בערים ערביות מספרים שהם מסתירים כל סממן שיכול להסגיר אותם על מנת לא לבלוט, ולמרות זאת הם מרגישים מאוימים.
על פי אתר 'גלובס' מאז פרוץ המלחמה נרשמה עלייה בגילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות, ואלו התגברו עוד יותר בעקבות התקיפה האיראנית – כך עולה מדוח חדש של ארגון CyberWell, שפיתח פלטפורמה למלחמה באנטישמיות ברשת באמצעות דאטה ומודלי AI.
בנוסף ישנם נרטיבים אנטישמיים בעקבות התקיפה האיראנית על ישראל באמצע אפריל נרשמה עלייה בתגובות אנטישמיות ובשיח שטנה בהקשרי שואה, כולל גל עלייה בתמיכה והאדרה של היטלר. בטוויטר, למשל, הביטוי "היטלר צדק" פורסם באנגלית לפחות 2,600 פעמים מתחילת אפריל, והגיע לקהל פוטנציאלי של 1.8 מיליון משתמשים.
בנוסף, נרשם זינוק בשימוש בנרטיב האנטישמי המשייך סטיות מיניות ליהודים. אם בחצי השנה שלפני ה־7 באוקטובר הופיע המונח "יהודים פדופילים" ב־1,400 ציוצים בטוויטר, הרי שבחצי השנה שאחרי המתקפה הוא הופיע ביותר מ־55 אלף פוסטים, עם קהל פוטנציאלי של מעל 16 מיליון גולשים.
היחסים עם מרוקו
ישראל ומרוקו כוננו יחסים במסגרת הסכמי אברהם, בין ישראל למרוקו מתקיימים יחסים דיפלומטיים. בעקבות הסכם ישראל–מרוקו נפתחה בינואר 2021 הנציגות הדיפלומטית הנוכחית של ישראל במרוקו, וכשבועיים לאחר מכן נפתחה הנציגות הדיפלומטית של מרוקו בישראל.
אומנם הרבה קודם ישראלים רבים התקבלו במרוקו באהדה יתרה, אך מאז חתמו המדינות על הסכם שלום, היחסים התחממו ורכבות אוויריות למרוקו נהרו ממדינת ישראל. "האווירה ברחובות מרוקו הייתה מיוחדת וישראלים יכלו לטייל בה חופשי, עד שפרצה המלחמה, ואז התקיימה בעיר הבירה רבאט הפגנה ענקית במיוחד אנטי ישראלית, ושם החלו להתערר היחסים" מספר אחד מהמארגנים של הזמרים ממרוקו.
"עדיין אפשר לטייל שם, ולא בטוח בכלל שיתייחסו לא יפה, אפילו אם ידעו שאתה יהודי. להפך, הם ממש אוהבים שם את ישראל באופן כללי. אבל עדיין המל"ל צירף את מרוקו לאזהרת המסע ממדינות ערביות, כי התמונות שהם רואים שם מעזה יכולות לגרום למקומי לעשות טעות שתעלה ביוקר" מסכם אותו איש מוזיקה ומוסיף "אני בטוח שחודש אחרי המלחמה התושבים שם יהיו האוהדים הכי גדולים של היהודים ללא יוצא מהכלל, בדיוק כפי שהיה עשרות שנים".
המוזיקה מנצחת הכל
פסטיבל 'תור הזהב' של המרכז לפיוט ושירה המתקיים כבר 12 שנים ברציפות, מצליח להביא לארצנו הקטנה פעם אחר פעם אומנים ענקיים מהארץ והעולם, בשנים עברו הגיעו לישראל זמרים גדולים מיוון, ספרד, איטליה ואפילו ממדינות עוינות כמו תוניסיה – ממרוקו תמיד הגיעו אמנים רבים, כאלה שנחשבים לגדולים במיוחד במדינתם, ונערצים על בני העדה בישראל.
גם השנה החליטו במרכז לפיוט ושירה שמפיקים את הפסטיבל, להנחית אמנים גדולים ממרוקו, וכך היה. המצב הביטחוני לא הפריע להם להפעיל קשרים ולשכנע את הזמרים פייסל בנאדו והודיה לביאד להגיע לארץ ישראל בזמן מלחמה ולהופיע מולי מאות רבות של אנשים במשכן לאומנויות הבמה שהיה מלא מפה לפה.
פייסל והודיה ביקרו בעוד מגוון רחב של אירועים ברחבי הארץ ביומיים עמוסים במיוחד של המימונה, שם נהנו מהם אלפי ישראלים, ששמעו את המוזיקה המרוקאית במיטבה מתנגנת וגורמת להבין שהמוזיקה מנצחת הכל, גם זמנים קשים של מלחמה.
בראיון מיוחד שקיימו איתנו השניים אמר פייסל בנאדו "לא חששתי לרגע להגיע לישראל, וגם האנשים שמקבלים אותנו בשמחה ובחיוך כל כך גדול עושים לנו טוב. ונותנים לנו ביטחון". הזמרת הודיה אמרה כי "אני שמחה להיות בישראל, ולא מפחדת מהמלחמה בכלל, הגעתי עם המשפחה שלי לאשדוד והיה מעולה, ישראל היא כמו מדינה שלי, פשוט כיף לנו כאן".
הודיה הוסיפה ואמרה "מכיוון שיהודים וערבים חיים במרוקו יחד כבר מאות שנים, זה היה ברור מבחינתי עוד בתור ילדה שאני אגדל ואשיר בעברית ואגיע לישראל, זה כמו חלום שמתגשם, וכשהתזמורת האנדלוסית הגיעה למרוקו, זאת הייתה הפעם הראשונה שאנחנו כתושבים מקומיים שמענו עברית, וזה היה ממש כיף".
פייסל הוסיף ואמר "אשדוד היא כמו בית בשבילי, אני מגיע לכאן כבר מספר פעמים, הכרתי חברים טובים מכל מקום בעיר, שנהנים מהאומנות והמוזיקה המיוחדת. כעת אני בטוח שהמצב הזה יעבור, ורק בזכות המוזיקה נחזור לאהוב ונתחבר יחד".
