לפני חודשיים אחת העוקבות שלי באינסטגרם שאלה אותי אם אני לא מפחדת לגדל את הילדה כמעט לבד? עניתי לה: ״את לא מפחדת להיות לבד?״
מהיום שילדתי מעבר לזה שאני מרגישה שהיא כל העולם שלי, אני לרגע לא מרגישה בודדה! בגלל שאנחנו נשים, השעון מתקתק והמרוץ לחתונה וילדים תמיד מעל הראש שלנו.
פעם חברות שלי היו אומרות לי ״תביאי ילד לבד, אל תחכי לאף אחד, זה האושר האמיתי״ אף פעם לא חשבתי שאביא ילדה מחוץ לדבר הזה שנקרא ״משפחה״. זה היה החלום שלי. היום לאחר שאני מספר חודשים אחרי לידה ומחזיקה אותה בין זרועותיי, אני מרגישה שהזמן עצר מלכת.
שום דבר שבעולם לא משתווה לחיוך שלה בבוקר, לחיבוק שלה ולריח שלה. המירוץ לזוגיות כבר נראה רחוק מאי פעם. איך אני אומרת? שזה יקרה זה פשוט יקרה.
היום אני חובקת את התינוקת שלי ואני מרגישה שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. הבאתי ילדה מחוץ לנישואים, וגם פירקנו את החבילה והאמת? זה כבר ממש לא אישיו.
אני כותבת לכן את זה כי אני יודעת שיש כאן בנות 32 פלוס שיקראו את הטור הזה ואין לי ספק שהמחשבה להביא ילד לבד קצת מפחידה אותן, אבל תזכרו שמהרגע שאתן יוצאות בידיים מלאות הפחד נגמר. לכל ילד יש את הברכה שלו. אני תמיד בעד לפני הכל להקים בית כשר בישראל אבל לצערי הזמנים השתנו, והאנשים גם.
אבל אנחנו הנשים עדין חולמות להיות אימהות ואני מאחלת לכל אחת להגשים את החלום להיות אמא, בלי לפחד מה יהיה ומה יגידו.
עוד יקראו לך אמא 🙂
