לא בכל יום מוצאים חפץ היסטורי במובן היהודי. והפעם מי ששוב פעם עושה זאת, הוא ההיסטוריון האשדודי חנוך ברנד המוכר בקרב ציבור חובבי ההיסטוריה היהודית ובכלל. רק שהפעם מדובר במחיר ובחפץ בעל ערך רב.

מה מיוחד בספר של תלמידו של הבעל שם טוב? 

סדר תפלה בנוסח ספרד עם כוונות האר"י הקדוש, ומנהגים, כוונות וייחודים של רבינו מרן הבעל שם טוב הקדוש, בעריכתו ובעצם כתב יד קדשו של רבינו הרה"ק רבי שבתי מראשקוב, מגדולי וראשוני צדיקי החסידות, שהיה מבני היכלא של מרן הבעש"ט ומחבורת הסופרים הצדיקים שכתב סת"ם וכתבי קבלה בקדושה ובטהרה עבור רבינו מרן הבעש"ט. סידור רבי שבתי הוא אחד מן המקורות העיקריים לנוסח התפילה החסידי ומקור להרבה מהנהגות החסידים. תלמידי הבעש"ט וגדולי אדמו"רי החסידות התפללו מתוכו ונהגו על פיו.

בספר קיימים 237 דף עם איורים קבליים ועיטורים מעשי ידי קדשו של רבינו הרה"ק רבי שבתי מראשקוב.

הסידור נבדק על ידי מומחים רבים וכולם אישרו את האמור כאן.

מה מיוחד בספר? חנוך ברנד משתף
בסידור זה מופיעים לראשונה כוונות ומנהגים מרבינו הבעש"ט, רבו המובהק של עורך הסידור רבי שבתי מרשקוב, שנכתבו במקור ראשון לפנינו "ובשם מורי נר"ו".

תהילתו בקהל חסידים. הסידור ומחברו התקדשו ונערצו ביותר בקהילות החסידים, ובעיקר אצל גדולי החסידות:

מיכאל לוי רודקינזון כותב בספרו "תולדות עמודי החב"ד" (קניגסברג תרל"ו, עמ' 32-31) כי כאשר ערך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי את סידור התפלה שלו "בחר לו מסדורי האר"י ז"ל הנדפסים את סידור ר' שבתי שעפטיל מראשקוב… ועפ"י רוב לקח נוסח התפילה מסידור ר' שבתי ראשקעווער בסדור התפלה שלו".

בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) מובא בשם רבי יעקב שמעון בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב [=תקמ"ח, סידור רבי אשר] או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".

הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין היה מתפלל את תפילותיו מסידור רבי שבתי שהיה כתוב בכתב-יד קדשו של המחבר. סידור זה נשאר ברוסיה בעת בריחתו, ועשה מאמצים כבירים כדי להביאו אליו. מסופר שלאחר שעקר הרב הקדוש מרוז'ין לסדיגורה, "שאל תמיד בלי הרף מאת כל האנשים העומדים לפניו, כי יתאמצו להביא לו את הסידור אשר שכח בעיר יאס, יען כי הוא כתב-יד של הצדיק מו"ה שבתי זצ"ל מראשקוב… וכן היה אשר הביאו לפניו את הסידור לסאדיגורא, וכאשר הגיע לידו הקדושה אמר בזה הלשון: דער סידור איז מיין לעבען [=הסידור הזה הוא החיים שלי]" (ישועות ישראל, פאדגורזע תרס"ד, ב, עמ' מט). כיום סידור זה נמצא במרתפי הספרייה הלאומית.

המגיד מקוז'ניץ, ה"עטרת צבי" מזידיטשוב וה"מנחת אלעזר" ממונקאטש למדו ועיינו בסידור רבי שבתי, ועיטרוהו בהגהות וביאורים שנדפסו. האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין התפלל כל ימיו בסידור רבי שבתי (להב אש, פיטרקוב תרצ"ה, עמ' 28).

לסידור זה ניתנה הסכמה מהרה"ק הרבי ר' זושא שכתב: "והנה רבים וכן שלמים צמאו לראות בנועם דברי הסידור הנ"ל".

סידורי האר"י האשכנזיים וסידור רבי שבתי מרשקוב:

הסידור הראשון האשכנזי בנוסח האר"י נדפס בזולקווא בשנת תקמ"א, נערך על-ידי המקובל רבי אריה ב"ר אברהם מזולקווא, בהסכמת חכמי ומקובלי הקלויז בבראד. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים ופרי עץ חיים. לאחר מכן נדפס בלבוב "סידור רבי אשר" בשנת תקמ"ח, שנערך על ידי רבי אשר מרגליות ממז'יבוז' – תלמידו של רבי חיים צאנזר מבראד. במהדורת לבוב תקמ"ח הוגהו ותוקנו השיבושים שנפלו במהדורה הראשונה, וכן נוספו בו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, וכן מסידורו של רבי שבתי מרשקוב [הסידור שלפנינו שהיה עדיין בכתב-יד – אולי הכת"י שלפנינו הוא שהיה לפניו?]. הסידור של רבי שבתי מרשקוב נדפס לראשונה בקוריץ תקנ"ד והוא התבסס על הסידור שנדפס בזולקווא תקמ"א, שעליו הוסיף רבי שבתי עוד הוספות חשובות מכתבי האר"י.

אנו משערים בזהירות הנדרשת כי ייתכן שחלק מסידור רבי שבתי, נדפס על פי כתב יד קדשו שלפנינו, ואף שישנם שינויי עריכה מעטים בסדר הדברים או מעט דברים שהובאו באריכות או קוצרו, ייתכן לומר כי נעשו שינויים מכתב היד, כמו שישנם שינויים בין המהדורות הנדפסות.

מי הרב מרשקוב שהיה תלמידו של הבעל שם טוב 

המקובל האלוקי רבי שבתי מרשקוב [נולד לפני ת"פ ? – נפטר בין השנים תקל"ה – תקמ"ב]:

תלמידו וסופרו של הבעש"ט. צדיק ומקובל, מקדושי עליון שהסתופפו בצלו של הבעש"ט במז'יבוז' ובחבורת תלמידיו. יש אומרים כי היה גם תלמידו של המגיד ממזריטש. ידוע כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שימש כמלמד בביתו, ומספרים כי באותם ימים נסע אליהם הבעש"ט, כדי לפעול יחד ולבטל ע"י ייחודים וכוונות את כוחה של כת הפרנקיסטים שהתפשטה אז. נודע כמעתיק מומחה ועורך של כתבי-יד, במיוחד כתבי קודש מתורת האר"י ותלמידיו.

במיוחד התפרסם רבי שבתי לדורות בזכות "סידור רבי שבתי" – סידור עם כוונות האריז"ל, שערך בעצמו על פי כתבי האר"י ותלמידיו. שנת לידתו ופטירתו לוטים בערפל. רבי שבתי העמיד אחריו שושלת מפוארת של צדיקים ואדמו"רים מצאצאיו.

(אנצ' לחסידות ג', עמ' תרנד-תרנה; סידור רבי שבתי, מהדו' ירושלים תשס"ח, "תולדות רבינו").

סה"כ בספר 237 דף בעצם כתב יד קדשו של רבינו הרה"ק רבי שבתי מראשקוב – הכתי"ק מתחיל בהנהגות ערב שבת קודש(דף שיט) עד לקולופון שבסופו(דף תרסד), אולם ישנו שיבוש במספור הדפים. ולאחר הקולופון מספר דפים נוספים בכת"י.

גודל הדפים(ללא הכריכה): 15.5 ס"מ. מצב טוב – טוב מאוד. כריכת עור חדשה ומפוארת בעבודת יד, נתונה בקופסא מחופה עור ומהודרת בעבודת יד (תמונות הכריכה והקופסא יעלו בעז"ה בהמשך). מעט קרעים בעיקר קלים ורובם בדפים ראשונים. במעט מקומות הדיו דהוי מעט או מטושטש, אך לא נראים פגיעות בקריאת הטקסט. מעט מאוד נקבי עש. כתמים בעיקר כתמי זמן בהירים.

הספר עבר בדיקת מומחים? 

הסידור נבדק ע"י מומחים רבים, ואף היה לזמן ממושך אצל רבי יצחק ישעי' ווייס, אשר בדק וחקר אודות כתב היד, ורשם את אישורו החתום על כך שהסידור שלפנינו נכתב על ידי המקובל הקדוש רבי שבתי מראשקוב בעצם כתב יד קדשו.

הסידור היה גם אצל הרב שמעון שוורץ, וגם אצל רבי ישכר דב פרענקל מהדיר סידור רבי שבתי ומגדולי המומחים בדורנו העוסקים בתורת רבי שבתי מרשקוב, , שרשם את אישורו על כתב היד עם הוכחות וראיות רבות, ואף ציין: "יש כהנה וכהנה הוכחות אין ספור, אך דעו נא כי רבים הם ואי אפשר לפורטם … העולה מכל זה כי ודאי כת"י זו יצא מתחת ידי קדשו של רבינו רבי שבתי מראשקוב".

באישור של רבי יצחק ישעי' ווייס, מציין כי בסידור הרה"ק רבי שבתי מראשקוב ישנם הנהגות מרבינו אור שבעת ימים הבעש"ט הקדוש, שמקורם הראשון הוא בסידור רבי שבתי וכתב יד קדשו שלפנינו, בהם, בחג השבועות: "בשם מורי נר"ו וכו' שלא יפסיק בשום שיחה בטילה עד אחר שאומר במוסף קדושת כתר …". בכוונות חנוכה: "ובשם מורי נר"ו לומר ז"פ ויהי נועם … והיה נוהג לומר ג"כ בימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבא".

מעניין לציין מתוך אישורו של הרב פרענקל מהדיר סידור רבי שבתי מרשקוב, על ציור למנצח בצורת המנורה, הכותב כי ברוב סידורי האר"י לא הביאו ציור מנורה כלל, ואלו שהביאו ציור המנורה הביאו מימין לשמאל, דהיינו פסוק אלקים יחננו וכו' מימין, אולם בסידור רבי שבתי הביא את ציור ה"למנצח" משמאל לימין, וכן בכתב היד שלפנינו.

בנוסף הוא כותב, כי ישנם שינויים מעטים בין הסידור לכתב היד, וכידוע הרה"ק רבי שבתי היה סופר ומעתיק מומחה שהעתיק כל כתבי האר"י. וייתכן לומר כי הסידור שלפנינו נכתב לפי בקשת אחד מגדולי הצדיקים וגם בסוף הסידור מופיעים כמה שמות כ"קוויטל".

המכירה לספר ההיסטורי תיפתח ביום ראשון הקרוב במכירה פומבית אצל ההיסטוריון חנוך ברנד בבני ברק כשהמחיר הראשוני עומד על 150.000 דולר!